בתשובה לגיל לדרמן, 15/07/03 17:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה אומר דבר והיפוכו: אם גם לבריטים וגם לאמריקאים יש אינטרס גורף "לכסות" על פשלה, אז מדוע הבריטים דבקים בעמדתם, ואילו פתאום טנט "נזכר" שלהד"ם? מה שניסיתי להראות כאן, זה שאין "אינטרסים בריטיים" או "אינטרסים אמריקניים", בכל ממשל בכ"א מהמדינות יש אנשים שלעיתים פועלים האחד כנגד האחר. הצבעתי בדיוק על כך, שבעוד שג'ק סטרו טורח "לישר קו" עם בוש, פתאום נזכר טנט שהדברים היו קצת אחרת (והרי היה יכול לבחור לישר קו כמו כולם, ןבכך להפריך את הטענות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שלא הסברתי היטב את עמדתי. אולי אני טועה, אבל על פי מה שקראתי בעיתונות היומית בוש איננו טוען כיום ש"המידע נכון", וגם לא התעקש על זה אישית מעולם, ולכן נראה לי מוזר ליחס לו מניעים ניסתרים כאן. כל עוד יכול היה הממשל לטעון לנכונות המידע עשה כך, ומרגע שזה הפך לבלתי אפשרי (מאמר בולט, תחקיר של צד שלישי), הסתבר לפתע כי הנשיא בסה"כ פעל על סמך דרג שמתחתיו, אשר קיבל את האחריות. איפה כאן ניגוד האינטרסים בין טנט לבוש? זה מזכיר לי יותר את שרון האב שרק חותם על הצ'קים שהגיש לו שרון הבן. אני באמת לא יודע מדוע הבריטים דבקים בעמדתם. אולי זה משום שהמאמר המדובר נכתב ע"י דיפלומט אמריקאי אשר איננו תוקף מבפנים את הממשל הבריטי במאמר שלו. הרי לא מדובר במצב שבו טנט יצא לפתע בהכרזה על מידע שגוי, למורת רוחם של בוש וסטרו. קודם התגלה המידע למורת רוחם של רוב המעורבים (אם כי מן הסתם לשמחתם של אחרים - מאמרים של דיפלומטים לא מפורסמים סתם כך), ואז ניסו למזער נזקים, כל אחד בדרכו. אני אכן רואה את חוסר הסינכרון בין העמדה הבריטית לאמריקאית כמפתיע, ומסתכן בניחוש שהסיפור הזה עוד לא נגמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוש לא יכול להתנער מדברים שהוא אמר, ועוד כאלה ששימשו כעילה העיקרית לתקיפת עירק. בכתבה המובאת כאן רשום ששבוע לאחר הפרסום של הדיפלומט, עדיין היו עסוקים בבית הלבן להגיב לידיעה, ופתאום מגיע טנט, ראש וראשון למודיעין, ובמקום לחזק את דוברי הבית הלבן, הוא "מתנצל". הוא כנראה מניח שהאחריות במקרה זה היא לא רק שלו, אלא של בוש. הנחה זו מקבלת תוקף כיום ע"י הגברת ההתקפות על בוש בנושא זה וירידת הפופולריות שלו. ואז פתאום נחלץ לעזרתו ג'ק סטרו, שגורס שדווקא היה ניסיון קניה. כלומר, לי ברור מהכתבה שכולם יודעים מה היה או לא היה, אבל בוחרים לתת גירסאות סותרות, בהתאם לאינטרסים שלהם. בוש וסטרו אמרו: היה, טנט אמר: לא היה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהבנתי את גישתך, אולם אינני מסוגל להכריע מה נשמע לי הגיוני יותר. כששמעתי את הידיעה בפעם הראשונה הבנתי כי הבית הלבן הטיל זאת על המודיעין, ואז טנט לקח אחריות. אפשר להכריע לטובת עימות בוש-טנט בדיוק באותה מידה בה אפשר להכריע לטובת תיאום מלא בין דרג מדיני עליון ודרג מבצעי אשר נוטל עליו אחריות לפרשת הונאה. זה לא שמעולם לא קרו דברים כאלו. הרי זה הטיעון הבסיסי של "לא הפנמתי". מה שמחזק את הגישה הזו היא תגובתו של בוש לשמע הודעתו של טנט - בה הוא מביע אמון מלא בסוכנות המודיעין והעומד בראשה. אולי קשה לי לפעמים לקבל את התאוריות הבלבניות, אבל נראית לי מוזרה עד מאוד האפשרות שאכן עיראק קנתה או ניסתה לקנות אורניום, וראש המודיעין מחליט לפתע להכחיש את זה על מנת לנגח את הנשיא, ועוד על ידי הפלת התיק על עצמו (!) . אחרי ככלות הכל, מה מנע מבוש לקבל את אותה התנצלות של טנט ולהעבירו מתפקידו עקב טעות רשלנית שכזו אשר הביאה להטעיית האומה ע"י הנשיא? כמו כן, מדוע העובדות חייבות להיות ברורות כל כך? לפי האנטישמים מ BBC המידע הגיע ל CIA מהאיטלקים, וכנראה שגם לבריטים. הדיפלומט אשר שלחו האמריקאים לא הגיע למסקנות חותכות (או שכן אבל הוא משקר), וכל העסק הזה נראה מסובך למדי . אולי באמת הם לא בטוחים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, לא ייתכן מצב שהעובדות לא היו ברורות. ראש ה CIA לא מוסר לנשיאו (במדינה שטינה נחשבת כרפובליקת בננות) מידע שמבוסס על מודיעין איטלקי בלבד, שלא נבדק בצורה אחרת. בלינק של גל"צ יש רקע נוסף שיכול לתמוך באופן הניתוח שלי: אבל כמו ניתוחים רבים, הוא יצטרך להמתין להתפתחויות נוספות כדי לאששו או להפריכו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |