 |
1. הגדרתי "תודעה" כ"יכולת לחוות" (הגדרה שגובלת במעגליות, אבל יותר מזה אין לי, למעט המונח הטכני qualia בפילסופיה של הנפש, שגם הוא לא נותן יותר, הוא רק טכני). אני בהחלט יכול לדמיין יכולת לחוות בלי מודעות לעצמי שחווה. *יש* עצמי שחווה - אנחנו במבט מבחוץ יכולים לדבר עליו - אבל אני לא רואה למה העצמי הזה בהכרח מודע לקיומו.
ממילא, כפי שאמרתי קודם, המבחן שדובי מדבר עליו הוא עוד שלב אחד הלאה: יכולת לזהות ייצוג של העצמי שנפרד מהעצמי.
מה שכן, אם נחזיר את הדיון להקשר של זכויות בע"ח, יש נקודה שאת תשומת הלב לה אני חייב לעוזי, אי שם בשני הדיונים היותר-גדולים-עדיין: לאור הפסקה הראשונה כאן, אני מניח שייתכן שחיה תסבול גם בלי שהיא תהיה מודעת לכך ש"*אני* סובלת". אבל אז אני בהחלט עשוי לייחס לסבל הזה פחות ערך שלילי. כלומר, במובן מסוים, הסבל הזה "יותר קטן", פחות משמעותי. אבל התחומים האלו כל כך מופשטים ומעורפלים, שאני מרגיש כאן על קרקע מאוד לא מוצקה. ממילא אין לי מושג איך לדעת, או אפילו לנחש (ר' 2), האם לתרנגולת יש מודעות עצמית: המבחן של דובי לא עוזר לי.
2. ה"הסקה" הזו היא לא גרירה לוגית או אמפירית; היא יוריסטיקה. יענו, ניחוש מושכל-קצת, בהעדר משהו יותר טוב. ככזו, היא לא נופלת בגלל דוגמאות נגדיות בודדות. אבל אם אלו הדוגמאות הנגדיות הכי טובות שלך, אז מצבה של היוריסטיקה הזו טוב: ריצה במעגלים, או הליכה כאשר דוחפים אותך, היא התנהגות פשוטה עד גיחוך, פשוטה אפילו יותר מאשר התנהגות של תולעת, נדמה לי. אני מדבר על תגובות מגוונות לסביבה משתנה; תראה לי דבר *כזה* אצל חיה בלי מוח מפקח.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות