 |
הדוגמא הידוע ביותר (שכמוהה יש רבות באירופה) היא הגבול הסגור בין גרמניה לצרפת לאחר מלה"ע II. הבדלנות אז הייתה בשיאה. בהמשך, עברה גרמניה, בסיוע צמוד רצוף ומסיבי מצד בעלות הברית, מהפך בשיטת המשטר, ובכלכלה. לאחר שנים, כאשר משני צידי הגבול כבר היו דמוקרטיות חזקות, וכלכלות קפיטליסטיות עצמאיות, נפתחו הגבולות. בשלב זה שתי האוכלוסיות, יכלו להפיק מכך תועלת כלכלית ופוליטית כגורמים שווי הזדמנויות.
גם אני הבנתי שערן מדבר על כלכלות שלובות, שפגיעה באחת תסב נזק לצד השני. גם היום, פגיעה בכלכלת גרמניה גורמת נזק בכלכלת צרפת. המקור לבעיה טמון בפירוש המושג "הצד הפלסטיני". אין וויכוח על כך, שהפלסטיני מ"הרחוב" יכל רק להרוויח מכלכלה ישראלית-פלסטינית משולבת. הבעיה היא שהפלסטיני מ"הרחוב" אינו נמצא בעמדת קבלת החלטות, וזו תוצאה ישירה של צורת המשטר שם, שהיא דיקטטורית, ואף אנרכיסטית במידה מסויימת. מי שנמצא בעמדת קבלת החלטות הם ראשי אירגוני הטרור, שהאנטרסים שלהם רחוקים כמו מזרח ממערב, מהאנטרסים של הפלסטיני "מהרחוב". ולסיכום, כל עוד לא יהיה הפלסטיני מ"הרחוב" בעמדת קבלת החלטות (קרי, משטר דמוקרטי) אין מי שיפעל למען האיטרסים שלו, אלא להיפך, יש רק מי שיפעל *בניגוד גמור* לאנטרסים שלו. ולכן כלכלה משולבת לא תעזור למנוע פיגוע, כי מי שיש לו אינטרס לבצע פיגועים, לא רק שלא מעניין אותו כלכלה משולבת, אלא שכלכלה משולבת פועלת נגד האנטרס שלו. כי הוא יודע שהעוני והמסכנות היא הקרקע הפוריה לביצוע הסתה ותעמולה למען קיומם של אירגוני טרור.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש