|
||||
|
||||
כבר עכשיו יש שניים-שלושה מאלו שציינת ש"זכו בחיי נצח", שאיננו בטוחים אם חיו או משל היו; מה ידוע לנו על אפלטון? ואולי לא הוא זה שכתב את "המדינה", אלא יווני אחר בשם אפלטון? ממרומי התרבות בת ארבעת-אלפי השנים שלנו, למה אנחנו יכולים לצפות מ"חיי נצח"? כמה זמן באמת נזכור את אדגר אלן פו, או את מוצרט? חמש מאות שנה? אלפיים? חמשים אלף? מליון? ואם ממילא מדובר בפרק זמן סופי, האם "השארת משהו לעולם (לזמן מה)" פותרת במשהו את הבעיה הראשונית? |
|
||||
|
||||
בספרו ''כתב הגנה של מתמטיקאי'', כתב הארדי איזו שורה בדיוק על כך. הוא טען שאם יש בכלל משמעות למושג ''נצח'', הרי שלמתמטיקאי יש את הסיכוי הרב ביותר להתקרב אליו. המתמטיקה היא נצחית, אמיתית, ובלתי משתנה. אאוקלידס ייזכר זמן רב לאחר שסופוקלס יישכח. |
|
||||
|
||||
יש שפע פלאים מדהימים, אך אין דבר מה מדהים כמו האדם... הוא מייגע את הקדומה באלים, את האדמה הנצחית הבלתי נלאית... גם דיבור הוא למד, לחשוב חיש כמו הרוח, וסיגל לעצמו רגשות המעצבים סדרי מדינה... לכל הוא מוצא אמצעי, כי באמצעי תלויה התקדמותו, רק מפלט מן המוות אין בכוחו להמציא, אם כי גילה תרופות גם למחלות בלי תוחלת... סופוקלס, תרגם יפה אהרון שבתאי. אאל''ט אצל קורדווינר סמית חברי מועצת ההשגחה גאים להחזיק ברשותם עותקים בני עשרת אלפים שנה של מיטב הקלסיקונים, שייקספיר וחבריו. |
|
||||
|
||||
יפה ומדוייק, אולי אף יותר מששיער הארדי. |
|
||||
|
||||
ואפופידס יותר משניהם. |
|
||||
|
||||
כרגע, לפחות לפי גוגל אני ניצב הרחק מאחרי שנייהם. אבל רק עוד כמה מאות אלפי תגובות שלי באייל ואני מסודר! |
|
||||
|
||||
לולא הכרתי את הבדיחה על אפלטון (מ''ספר הבדיחה והחידוד''), הייתי חושב שאתה מתבדח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |