 |
ייתכן שזו אכן טענה ריקה, אני לא מציג כאן תיאוריה מדעית אלא תפיסה אבסטרקטית שאין ולא יכולים להיות לה תימוכין אמפיריים מסוג כלשהו. לכל היותר ניתן לנסות ולבסס או לבטל אותה באמצעים לוגיים. "התודעה כמו שרוב בני האדם מבינים אותה" היא הפעילות האלקטרו-כימית במוח האנושי, בעוד שאני מדבר על מימד מופשט שמקיף את עצם קיומה של מערכת אקולוגית שכוללת בתוכה צורות חיים פחמניות, יונקים ובני אדם, ולכן גם פעילות מוחית שהיא אכן פעילות מוחית ששייכת ליצור חי נתון (אחד בלבד). היא אכן שייכת רק לו, כפי שעכשיו השעה היא לא 5 אחה"צ ו-8 בערב בעת ובעונה אחת, וכפי שהשמש ומאדים אינם אותו כוכב גם אם יש להם מקור משותף עד הרמה האטומית ומטה. לגופים יש מסה ותחום, גם אם על קיומו של חומר במרחב אפשר לדבר כעל מושג מופשט (נניח לצורך הענין שאפשר, בלי להיכנס לשאלות פיזיקליות שממילא אין לי ידע בהן).
האנלוגיה היא במקומה אם בכל זאת אתה מבקש לשוות צורה קונקרטית כלשהי לכל הדברים שאמרתי. כאשר אתה מדבר על 'התודעה *שלי*' ש'ממשיכה במקום אחר', אתה בעצם כבר מדבר על 'נשמה' שיש 'שיוך חד ערכי' בינה לבין גוף פיזי, בעוד שאני מציע שצורות חיים פחמניות-חלבוניות כפי שהן מוכרות לנו הן אולי רק ביטוי אחד של התודעה בעולם. של 'מימד החיים' במכלול הקיום. אני לא מניח קיומה של ישות בלתי מוסברת בשם 'נשמה' שמשתמשת בגוף החלבוני בתור פונדקאי, ולא מניח מדידוּת כלשהי של התודעה, 'מסה' של תודעה, כך שניתן לדבר על כך שהיא 'מרוכזת', מכיוון שאני אכן מתייחס לתודעה *הזאת* כאל תוצר של הפעילות החשמלית בגזע המוח של בעל התודעה.
ההפרדה שצריך לעשות כדי להבין את הדברים שלי היא בין 'אני' ל'אתה'. אין 'אני' ו'אתה', יש *מישהו*, שחי בעולם, ושיש לו תודעה. תמיד יש מישהו כזה. תמיד יש *אני*, שבאותה מידה אפשר לקרוא לו *אתה*, וההבדל מתבטא רק כאשר שני 'אני' שונים נמצאים ביניהם באינטראקציה (ואז אני 'אני' ואתה 'אתה').
לעומת זאת, כסף *משוייך* לאדם מסוים. אני לא מציע בכלל קשר כלשהו של שיוך: התודעה בעולם לא *שייכת* לראובן קוך או לחרדון מכונף, אלא הם שניהם אורגניזמים ביולוגיים, שמקיימים פעילות מסוימת, שיוצרת אפקט של תודעה של אותו האורגניזם כשלעצמו. אבל עבור כל אחד מהם, יש רק תודעה אחת בעולם - לי אין את התודעה שלך ולך אין את התודעה שלי. עבור כל אחד מאיתנו, כ'אורגניזם', יש תודעה אחת ויחידה בעולם, והיא התודעה שלנו. ובכל זאת, הרבה תודעות שכאלה מתקיימות במקביל.
ההסבר שאני בעצם מציע לכך הוא שהתודעה היא בכל זאת אחת, אלא שהיא מקבלת ביטוי על ידי הרבה מאוד מערכות חיים תבוניות ואחרות ממש באותו זמן. מאחר שהתודעה הזאת היא חלק מ'טבע העולם', כמו שקיימים אטומים ובתוכם פרוטונים, וכמו שלאלקטרונים יש מטען שלילי ולפרוטונים חיובי, משמעות המוות הוא לא שתודעה אחת ספציפית חדלה להתקיים, אלא שביטוי אחד של התודעה חדל להתקיים. יש הרבה אחרים, וה'כמות' היא בכלל לא חשובה. אם מתים אלף אנשים ונולד אחד, אותו אחד יכול 'להחליף' את כולם מבחינת היותו התודעה היחידה בעולם, מכיוון שאז אכן ישנה תודעה שכזו.
אולי זה לא היה רעיון כל כך טוב להעלות את כל הענין הזה על הכתב. אני יכול לחוש בכך שקשה לי מאוד להסביר את עצמי ושאני לא באמת יודע איך לגרום למה שאני אומר להיות מובן מעבר למשמעות המילולית של המשפטים שאני מחבר, ואין לי אלא להציע שוב שכדי להבין את אופי הטענה תנסה להיעזר במחשבה על העיקרון של 'גלגול נשמות' כאשר אין נשמות, אין גלגול של ישות כלשהי שקשורה באופן חד-ערכי לגוף אנושי כלשהו בכל רגע נתון (כך שהמוות שלו 'מעביר' אותה הלאה), וקיים רק העיקרון של קיום חיים של 'אני' או 'אתה' כלשהם (שכאמור הם אחד, ו'אני' יכול להיות ה'אתה' שלך) באותו אופן ממש שקיימים ביקום אלקטרונים או גלקסיות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש