|
||||
|
||||
ומתי לאחרונה נעשה שימוש באישום הזה? |
|
||||
|
||||
אחת הסיבות שהוא בוטל היא שלא נעשה בו שימוש. בסוף שנות ה-60, התכנסה ועדת וולפנדן באנגליה, והחליטה שאין טעם באיסור הפלילי על משכב זכר בחוק הבריטי, בין היתר משום שאין ממש דרך לאכפו. הויכוח עורר פולמוס אקדמי מפורסם בנושא היחס בין משפט למוסר. שנים לאחר מכן, הוציא היועץ המשפטי לממשלה דאז, חיים כהן, הנחייה שלא להעמיד לדין ע"ס הסעיף המקביל בחוק הפלילי הישראלי, ולאחר שנים רבות בוטל הסעיף, שלא נאכף. |
|
||||
|
||||
''אחת הסיבות שהוא בוטל היא שלא נעשה בו שימוש''. |
|
||||
|
||||
לא נעשה בו שימוש מעולם? אם כך, מדוע ההנחייה של כהן? אם לא, שאלתי עומדת בעינה. |
|
||||
|
||||
לא יודעת מה זה תטל''א, אבל לשאלתך, יש הבדל, ולו סמלי, בין עבירה המצויה בספר החוקים אבל לא נאכפת, ובין מעשה שאינו מוגדר כלל כעבירה. במובן מסויים, החוק הפלילי מייצג מה שהחברה רוצה להוקיע מתוכה. אם קיים איסור על יחסי מין בין אנשים בוגרים בני אותו מין, גם אם לא אוכפים אותו כלל, יש לכך משמעות לגבי הדרך שבה המעשה נתפס בחברה. נכון שהשינוי המשפטי לא גורר שינוי חברתי מיידי, אך יש לו משמעות. |
|
||||
|
||||
תטל''א - תשובה טובה (באמת, במקרה זה) לשאלה אחרת, ואני עדיין מעוניין בתשובה למה ששאלתי. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודעת, לא הועמדו אנשים לדין בישראל על קיום יחסי מין בהסכמה בין בגירים בני אותו מין. אם למישהו יש אפשרות להריץ חיפוש בפדאור או בתקדין, ומתברר שאני טועה, אשמח אם יתקנו אותי. |
|
||||
|
||||
ע"פ http://216.239.37.100/search?q=cache:H75HE3gDbl8J:ww... , החוק לא יושם ולא נאכף (מצטער על ה- cache מגוגל - האתר המקורי לא עלה לי). מעניין גם לקרוא את דבריה של שולמית אלוני, מתוך פרוטוקול ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה (למה אישה?) בכנסת ב- http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/maamad... (דוברת רביעית). אני גם תוהה האם הטעות "ראש הממשלה, יצחק בגין" היא שלה, או של הקצרנית 1. ________________ 1 ולאלה המתכוננים להאשים אותי בשוביניזם: זוהי קצרנית אישה בשם מיטל אמסלם. כתוב. |
|
||||
|
||||
ראיתי את הפתיל רק עכשיו. לא נותר לי אלא להביא את הסקירה ההיסטורית-משפטית של בית המשפט העליון12 בפסק הדין המפורסם אל על נ' יונתן דנילוביץ שעיגן את ההכרה בבן זוג מאותו מין: "המשפט בישראל בעניינם של הומוסקסואלים משקף את השינויים החברתיים שחלו במשך השנים. משכב זכר נמנה בעבר עם העבירה של סטיות מדרך הטבע, שהעונש המוטל בגינה היה 10 שנות מאסר (סעיף 3)351) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, שהיה נוסח חדש של סעיף 2)152) לפקודת החוק הפלילי, 1936, המנדטורית). איסור זה מעולם לא נאכף. עוד בשנת 1963, בע"פ 224/63 יוסף בן עמי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יח 225, 238, פסק בית-משפט זה כי לעבירה זו אין מקום במציאות ימינו. וכך אמר השופט חיים כהן שמפיו ניתן פסק-הדין: "משכב אשה שלא כדרכה, וכן משכב זכר, כשהמעשה נעשה בצינעה ועל ידי בני אדם בגירים מרצונם הטוב, אינם מעשים שיש בהם קלון, ואין הם מעידים על עושיהם שהם פושעים הראויים לעונש. עבירות הן אשר באו אלינו בירושה משיטות עתיקות ומדורות עברו, ואין מקומן בדיני העונשין של מדינה בת זמננו... ה"טבע" בתור שכזה אינו זקוק עוד להגנת דיני העונשין. מה שזקוק על כן להגנתם הם כבודו וגופו וחרותו של האדם... מזכויות היסוד של האזרח היא, שהמדינה לא תתערב בחייו הפרטיים ובהתנהגותו בחדרי חדרים...". עם זאת, במשך שנים רבות נשארה העבירה על כנה ולא בוטלה. גם בשנת 1980, כאשר הובאה לכנסת הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 14), התש"מ-1980 - שכפי שנאמר בדבר ההסבר שלה, באה להחליף את הוראות החוק המנדטוריות בתחיקה מותאמת למציאות ימינו - הוצע להשאיר את האיסור על משכב זכר על כנו. יחד עם זאת, הוצע להפחית את העונש הצפוי בגין עבירה זו לשנת מאסר. בדברי ההסבר נאמר: "השאלה אם יש בימינו להתערבות החוק הפלילי לגבי מעשים הנעשים בתחום המיני בין בגירים מרצון ובצינעה, היא שאלה שבמחלוקת" (ה"ח תש"מ, 392). הצעה זו לא הגיעה לדיון בכנסת, והאיסור הפלילי בוטל כעבור שמונה שנים בחוק העונשין (תיקון מס' 22), התשמ"ח-1988. ________________ 1 בג"צ 721/94 - אל על נתיבי אויר לישראל נ' יונתן דנילוביץ . פ"ד מח(5) 749. 2 הקטע המצוטט מפסיקתה של השופטת דורנר. |
|
||||
|
||||
האם השופט כהן זיכה נאשם בניגוד לדברי החוק? |
|
||||
|
||||
לא. הוא הורשע בעבירה של מעשה סדום בכוח1. ______________ 1 כתב האישום כלל עבירות הן של מעשה סדום והן של מעשה סדום ללא הסכמה2 בפסק הדין אמר השופט כהן כי אם היה הנאשם מורשע רק בעבירה של מעשה סדום, כי אז אל היה גוזר עליו מאסר, אלא עונש קל בהרבה -מבחן ללא הרשעה. 2 למיטב ידיעתי 3 בדרך כלל כתב האישום כולל את רשימת כל העבירות הפליליות שמערכת העובדות הנדונה באותו כתב אישום מעלה. זאת על מנת שאם לא יוכח מרכיב עובדתי הנדרש בעבירה חמורה, יורשע הנאשם בעבירה קלה יותר 3 הדר אבירם - אני צודק? |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בין "מעשה סדום בכוח" ובין "אונס"? |
|
||||
|
||||
א. מבחינת מהות העבירה והעונש אין הבדל1 ב. תיקון: הוא הורשע במעשה מגונה ללא הסכמה. 1 לפי הקודקס הפלילי היום מעשה סדום ללא הסכמה נחשב כאונס. אין בפני את נוסח העבירות שהיה בזמן המשפט (1963) אך מהשוואת העונש שהיה לעבירה זו (14 שנים) אני מניח שהמצב היה זהה, אם לא בשם אז בעונש. |
|
||||
|
||||
האם תוכל לקשר לפסק הדין. מעניין לדעת לאלו אמצעים משפטיים נזקק השופט כהן כדי לעקר את החוק - הלא אז עדיין לא היה חוק ''כבוד האדם וחרותו''. |
|
||||
|
||||
בשעתו לא יכול היה בית המשפט לבטל חוקים, אבל הוא יכול היה להביע דעתו בנושא אי ההתאמה של חוק מסויים למציאות, על ידי הערה בפסק הדין, ולקוות שהרשות המחוקקת תבין את האיוולת שבחוק ותבטלו. |
|
||||
|
||||
לא. פסק הדין ניתן ביולי 1964 והוא מופיע רק בגרסת ההארד-קופי בלבד. האמצעי המשפטי היו הזכויות הטבעיות של האדם (או זכויות היסוד כלשונו של שופט כהן). למעשה חוק כבוד האדם וחירותו חורט את הזכויות עלי חוק אך לא יוצרן יש מאין. במובן זה "המהפכה החוקתית" ככינוי שניתנו לחוקים אלה איננה אלא מהפכה זוטא, שכן זכויות אלה - ועוד רבות אחרות שאינן בחוקי יסוד אלה - הוכרו עוד מקדמא דנא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |