בתשובה לאליהו, 31/07/03 10:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם תוכל לקשר לפסק הדין. מעניין לדעת לאלו אמצעים משפטיים נזקק השופט כהן כדי לעקר את החוק - הלא אז עדיין לא היה חוק ''כבוד האדם וחרותו''. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בשעתו לא יכול היה בית המשפט לבטל חוקים, אבל הוא יכול היה להביע דעתו בנושא אי ההתאמה של חוק מסויים למציאות, על ידי הערה בפסק הדין, ולקוות שהרשות המחוקקת תבין את האיוולת שבחוק ותבטלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. פסק הדין ניתן ביולי 1964 והוא מופיע רק בגרסת ההארד-קופי בלבד. האמצעי המשפטי היו הזכויות הטבעיות של האדם (או זכויות היסוד כלשונו של שופט כהן). למעשה חוק כבוד האדם וחירותו חורט את הזכויות עלי חוק אך לא יוצרן יש מאין. במובן זה "המהפכה החוקתית" ככינוי שניתנו לחוקים אלה איננה אלא מהפכה זוטא, שכן זכויות אלה - ועוד רבות אחרות שאינן בחוקי יסוד אלה - הוכרו עוד מקדמא דנא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |