בתשובה לדובי קננגיסר, 22/06/03 8:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רוצה לספר מה אני קניתי: "פעמון הזכוכית" של סילביה פלאת (כן. בעברית. אז מה?) "מלאכיה נרדמו כולם" של מירה מגן (שלא אהבתי את כל הקודמים שלה ומזה אני נהנית עד תדהמה ממש) "ד"ש מנעורייך" של גפי אמיר (את הכסף!) האמן ומרגריטה-בולגקוב "הטרילוגיה הניו יורקית" של פול אוסטר "אוץ"- במתנה "לעולם לא לעולם" של ניל גיימן 200 הצימרים הטובים בישראל- עשיתי מנוי להארץ בחודש. אני אדם חסר עמוד שדרה. אבל המדריך יעיל ונחמד. למה אני מספרת לכם את זה? גם כי אני צריכה לעשות *משהו* עכשיו, כשהחלטתי לא לגשת לבחינה אלא לחכות למועד ב, וגם כי זה מעורר מחשבה. בשבוע ספציפי אנשים שונים הסתובבו במקומות דומים וקנו ספרים כ"כ שונים, בכמויות שאני אישית לא מוציאה בשבוע על ספרים למעט שבוע הספר. יש בו משהו, בשבוע הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואני קניתי שירה. "כוכבים בחוץ" - אלתרמן (שבאמת היה צריך להיות לי על המדף מזמןׂ ו"חדקרן" - אנה הרמן - משוררת צעירה מדהימה וכובשת, שמצליחה לכתוב בחריזה מושלמת שירים כואבים עד כדי משאלת מוות. ספר השירה הטוב ביותר שקראתי בשנים האחרונות. צמוד אלי כבר שבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני נהניתי ממנו. ואין כמו אלתרמן, בחריזה מושלמת והומור מריר והבנה דקה (מכיר את "הוד אדישותנו?"), אבל עדיף לקמות ביד שניה, כמעט תמיד יש אותו. וסילביה פלאת. הפייבוריטית שלי. חבל שמתרגמים אותה כאן כל כך גרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קניתי סוף סוף את הכרך הראשון של "הטור השביעי" של אלתרמן, שיש אותו לאבא שלי והוא אחד מהספרים הנפלאים ביותר שאני מכירה. אבא שלי הסכים אמנם להוריש לי את העותק שלו בצואתו, אבל ככה אני לא צריכה לחכות שהוא ימות...(; | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הכי אוהבת את ''שירים שמכבר''. אני מצד אחד מקווה שילדיי העתידיים יאהבו אותו, מצד שני מסתבר שלאהוב ספרים של ההורים זה קצת בעייתי...כנראה שאצווה אותו לצה''ל, ליתר בטחון. אולי הם ילמדו משהו על דיוק, משקל ראוי וסדר פנימי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הלאהוב ספרים של ההורים שבעיתי, זה הלסרב להשאיל להם אותם כשהם עוזבים את הבית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"להשאיל" אלק... אם היו לי בחזרה חצי מהספרים (הטובים! חלקם נדירים!) ש"השאלתי" בימי חיי הייתי צריכה עוד חדר ספרים. וזה לא שלא ניסינו לרשום, לשים חותמת על הספר, לאיים, לשלוח איברים של קרובי משפחה. וזה לא שאין לי כמה ספרים נהדרים שאין לי מושג מי השאיל לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזדהה לחלוטין, אם כי קרה לנו משהו משעשע בהקשר זה: בעלי שיחיה איים על החברים שלו שיחזירו לו ספרים, וקיבל בחזרה שני עותקים של "BIG TRUBLE" של דייב בארי. הבעיה היא שהעותק שלו אף פעם לא הושאל. אז עכשיו יש לנו שלושה עותקים של הספר הזה, ושני חברים שניקו את מצפונם (ועדין מחזיקים בחלקים ניכרים מהספריה שלו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לרגע חשבתי שאת הולכת לכתוב ''זה הלחכות שהם ימותו כבר''. (דובי, רגישות של פיל) (סתם, פילים הם חיות מאוד רגישות. לי יש רגישות של חדף גמדי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זה בדיוק מה שאמרתי, שאני לא רוצה שיקרה לאבא שלי שום דבר (טפו טפו טפו חמסה חמסה), ועכשיו אני יכולה להיות בטוחה שאין לי מניעים נסתרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהיא אמרה "חמסה"! ההורים שלי היו די חכמים וניטרלו כל כוונה נסתרת שעלולה הייתה לצוץ. הרכוש שלהם כולל בעיקר מנחם תלמי ומאות "הרומן הרומנטי". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |