בתשובה ליהונתן אורן, 14/06/03 1:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האנטי-מדעיות החרדית אינה עיקר בעיותינו וגם לא עיקר בעייתנו איתם. את עניין המדע הזכרתי בתגובה קודמת רק כחלק ממכלול. אך אני תוהה למה כוונתך בנושא פניותיה החדות מדי של חברה, אם בא לך לפרט. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי לזה בעבר בקצרה. המתודה הליברלית, יחד עם שיטות רבות אחרות, היא דדוקטיבית בטבעה. היא מניחה הנחות על טבע האדם והחברה ומשם מסיקה לגבי הטוב והנכון: מה הן הזכויות הרצויות, ואיך לנהל את החברה. העניין הוא שלחברה יש מבנה נתון, שהוא אינו שרירותי 1. הכללים שנהוגים בחברה משקפים (פחות או יותר) את הצרכים שלה. אנשים יוצרים את החברה ונוצרים על-ידה. ההיסטוריה מוכיחה עד-כמה זה מסוכן לבצע שינויים מהירים, גם אם הם לטובת ערכים נעלים: המהפכה הצרפתית, המהפכה הקומוניסטית, ניסיונות דמוקרטיזציה מהירה של מדינות באפריקה וכולי. אני מעדיף, עד כמה שאפשר, לבצע שינויים חברתיים באיטיות ובזהירות – גם אם השינויים הם לטובת ערכים שאני מאמין בהם. האיטיות הזאת מבטיחה את היכולת לבחון את עצמנו כל הזמן ולתקן טעויות ופניות לא-נכונות בדרך. אחרי הכל, אנחנו מתעסקים באנשים אמיתיים ולא במודלים. אם אני יורד (רק לרגע) מהאולימפוס ומנסה להסתכל על החברה הישראלית, לחרדים יש תפקידים חשובים כשמרנים. למשל, הם מעמידים בפנינו כל-פעם מחדש את בעיית הזהות שלנו כעם - אתה יכול לאהוב או לא לאהוב את הנושא, אבל קשה להתכחש לו כשיש להם כוח במוסדות השלטון. ואף יותר חשוב, בעיניי, הם מאלצים אותנו לבחון את היחס שלנו למדע ולקדמה, ואפילו להאט את קצב השינויים. אני בעד מדע וקדמה, כמובן, אבל אסור לשכוח שרוב אוכלוסיית ישראל לא ממש שייכת למגזרים שקוראים את האייל, ושינויים מהירים מדי עשויים להיות הרי-אסון בשבילה. אנחנו חייבים למצוא כל הזמן איזונים נכונים בין התקדמות לשמירה על מבנה חברתי קיים ועל מסורת, איזונים שלא יוציאו חלקים שלמים מהחברה מהמשחק, ואני לא סומך על הליברליים לבדם (או על השמרנים לבדם) שידעו להשיג איזונים אלה. 1 מחווה לנגה תגובה 151613 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הם מאלצים אותנו לבחון את היחס שלנו למדע ולקדמה" קדמה, כן. ואני מבין את מה שאתה אומר ואפילו, כמי שמחוסר את רוב תחושת השייכות ליהדות ולמדינה, קוסמופוליט בעיני עצמו1, אני גם מכיר בחשיבות המתינות שבאימוץ "הקדמה", וכדוגמא קיצונית אפשר לתת את המקרה עם הטלוויזיה שנתנה אסתי. דוגמאות פשוטות ומקומיות יותר אפשר למצוא גם בעניין ערוצי הפורנוגרפיה, למשל. אבל מדע? אני לא מכיר אף קונפליקט, ובטח לא עיכוב מדעי, ואפילו לא טכנולוגי, שנגרם בגלל הרכבה הדמוגרפי של המדינה (השאלות האתיות שלפעמים מתעוררות, למשל בביולוגיה או גנטיקה, נענות ללא קשר לריבונות). 1 בדיחה, עצובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה כדור שאתה מרים לאפופידס דווקא. בכל אופן, אני חושב ששכחת את מדעי החברה: אני חושב דווקא על יישום תיאוריות לנושאים כמו חינוך, רווחה, ממשל ופוליטיקה וכדומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם היית מסתכל בחיוב גם על העדה האינקיסטית, אם היתה כזאת בישראל, שהיתה מחייבת אותנו לבחון מחדש את עמדותינו בקשר להקרבת ילדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני חושב שהתגובה שלך מתעלמת מהבסיס של מה שכתבתי. לחברה יש מבנה נתון *שאינו שרירותי*. הכללים הנהוגים מייצגים את הצרכים של החברה, את האמונות הבסיסיות שהיא חולקת (ובגלל זה היא חברה אחת). אם תהיה כזאת עדה, כל החברה, שמרנים וליברליים כאחד, יידחו אותה אל מחוץ לקונצנזוס. זה לא שצריך כל הזמן לבחון את כל הערכים והמוסדות שלנו. ההבדל הבסיסי הוא במתודה. להבדיל מהגות ליברלית, שמנסה לגזור את החוקים הנכונים ואת מושגי הזכויות באופן דדוקטיבי, אחד המושגים ששמרנים 1 מדברים עליו הוא "זכויות היסטוריות" שהן זכויות חברתיות "שנקנו בעמל רב" במהלך ההתקדמות של החברה, ונבחנו לאורך ההיסטוריה. כנ"ל לגבי החוק והמוסדות החברתיים. 1 ההגות השמרנית נרחבת מאוד, ואני מכיר מעט ממנה. זאת עוד אחת מהמשימות שסימנתי לי למתישהוא. כשאני כותב עכשיו אני חושב בעיקר על אדמונד ברק, למרות שאני מניח שיש כאן כותבים שמכירים הרבה יותר ממני. אני יכול לדמיין את ג.שמעון מחייך מלמעלה כשהוא קורא את הדברים. אבל מה אכפת לי. גם אותו אני לא מכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמדתך ברורה ונהירה לי, ונובע ממנה כי אתה מניח מאפיינים קבועים לכל חברה אנושית. דהיינו, בכל חברה קיימים יסודות שמרניים, בכל חברה קיימים יסודות היסטוריציסטיים, ליברליים, קיצוניים וכיו''ב, וכולם נחוצים למען קיומה הבריא של החברה האנושית. כפועל יוצא, נדמה לי שנושא החברה החרדית הוא כ''כ כאוב להרבה חילוניים בדיוק כתוצאה מהפרת האיזון אותו אתה מתאר. נכון, בכל חברה קיימים קיצוניים שיתמכו בשימור המסורת (האורתודוקסים הקמים כנגד ההטרודוקסים). אבל כדי שחברה מערבית תתקיים בהצלחה, היסודות האורתודוקסיים צריכים להיות בעלי כוח מוגבל, ונדמה שבארץ כוחה של האורתודוקסיה הוא מוגזם בהשוואה למה שעליו להיות כדי לשמר את האיזון העדין של היסודות המנוגדים בחברה מערבית-דמוקרטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שיש בעיות, אבל גם בלי להשתמש במושגים כמו ''אורגניזם'' או ''דיאלקטי'' נראה לי שחשוב לזכור שהאיזון המדובר הוא דינאמי. יותר משהוא תיאור-מצב הוא הסבר לתהליכים (ויש לו גם היבט נורמטיבי. לא משנה). התיאור של ''חברה מערבית-דמוקרטית'' בסוף התגובה שלך בעייתי בעיניי. אני לא רוצה לכפות על החברה מודל חיצוני, אלא לאפשר יצירה מתמדת של מבנה וכללים שמתאימים לבני-החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתייחס למשפט האחרון: האם ההיסטוריה לא לימדה אותנו שדומיננטיות-יתר של גורמים אורתודוקסיים יוצרת בעיות בחברה? הגורמים האורתודוקסיים עליהם אנחנו מדברים הם לא דמוקרטים ולא מערביים (הבה נגדיר "מערביות" באופן שטחי כחברה שעברה את הנאורות והפנימה את ערכי הנאורות). לרובנו מאוד חשוב שישראל תישאר מדינה דמוקרטית-מערבית, והתחושה היא שהאורתודוקסיה פועלת נגד המטרות האלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה לא כל-כך מובן מאליו לסמוך על ערכי הנאורות (תגובה 150234), ולא הייתי סומך מדי על המערב. אני לא אוהב את הרעיון שיש מודל של "דמוקרטית-מערבית" שצריך להתאים אליו. לחברה הישראלית יש מאפיינים ייחודיים, וצריך למצוא את הדרכים ליצור דרך התנהלות שתתאים למאפיינים אלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגם שאני מוצא הרבה ברעיון שלך לגבי תפקידם של גורמים שמרניים באיזון החברה — לגרום לה להסתכל רגע אחורה, לפני שהיא ממהרת קדימה ומוציאה את כל מי שמפגר במירוץ מהמשחק, העובדה ש"יש להם כוח במוסדות השלטון" לא צריכה להיות רלוונטית, ובמקרה זה היא אפילו פועלת לרעתם של החרדים כ"כוח מאזן בחברה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה העובדה לא צריכה להיות רלוונטית או לפעול לרעתם? לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפקיד שאתה נותן לחרדים בתור "אלה שמעמידים בפנינו כל פעם מחדש את בעיית זהותנו כעם" הוא תפקיד בעל משמעות שקשורה בעיון, נאמר את זה: בקריאה לחשוב. "אם אנחנו אוהבים אותם או לא - יש להם כוח" זה נכון, אבל כאדם חושב כוח הוא דבר שיוצר בי התנגדות, ולא רק בי אני מניח. או בצורה אחרת: כח הוא הדבר האחרון שיגרום לאנשים להיענות לדרישה של בעל הכח "לחשוב על זהותך". שאלות עקרוניות כאלה צריכות להיות מונחות על השולחן בלא שמתחת לנייר שעליו הן כתובות יהיה מוסתר אקדח או אגרוף, כך אני מאמין לפחות. או שמה שיקרה, וזה מה שקורה גם, שהחשיבה של אנשים על זהותם אמנם מתקיימת בתנאים אלה, אבל בכיוון הפוך מהכיוון הבריא שאתה מוצא בחשיבה הזאת. אנשים תופסים אנטי כלפי כל הרעיונות של "הזהות שלנו כעם" כאשר הם נישאים בשמם של פוליטיקאים דתיים בעלי כוח, ויעידו על כך תופעות כמו אכילת החמץ הגאה בפסח האחרון, ואולי עצם צמיחתה של תנועה כמו שינוי. אנשים מתחילים לחשוב על "שמירת הזהות שלנו כעם" כעל דבר לא תורם ואפילו שלילי לבניית החברה, או בכל אופן לא ירצו לשמוע את מה שיש לחרדים לומר בעניין הזה, כל עוד הם נתפסים כבעלי כוח כחרדים, על כל מה שנובע מכוח זה ומה שביכולתם לעשות בו. נכון שגם זאת השפעה שאי אפשר להתעלם ממנה, אבל בטח לא מה שהתכוונת כשראית בחרדים "גורמים המאלצים אותנו לחשוב". ובוודאי, מהדברים שהדגמתי, שזה פועל לרעתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לא התכוונתי לפעולת העיון או לקריאה לחשוב. אני לא רומנטיקן עד כדי כך. אני חושב שעיצוב זהות החברה היא במידה רבה תוצאה של שינויים בדמות החברה בפועל. כאן נמצא שדה המאבק בין הכוחות השונים בחברה, ולמשרד הפנים, למשל, יש לאורך זמן יותר השפעה על הזהות הלאומית מאשר לקריאה סתמית לאיחוד השורות בעם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |