|
||||
|
||||
לגבי סוג הטרור בודאי מדובר באי הסכמה ולא בויכוח על עובדה, ולא לכך התכוונתי כששאלתי למה את חותרת בדברייך. האם לכך שלא צריך לעשות דבר כזה כשלוחצים את ידו של בוש ? אבל בדיוק כך נהגנו. הפעולה הזאת הייתה אמורה להתבצע בזמן פסגת עקבה, בוטלה בגלל "התהליך", ויצאה בכל זאת לפועל רק אחרי שגם הפסגה נגמרה וגם היה הפיגוע בארז, שרנטיסי היה מעורב בו. האם לדעתך לא היה צריך לפגוע ברנטיסי בגלל שהוא יזם רק "גרילה" ולא "טרור" ? מה בעצם את טוענת ? |
|
||||
|
||||
אני טוענת שאם המטרה היא לא לפגוע במפת הדרכים, או למצער לא להיראות כמי שפוגע בה, עיתוי הפעולה נגד רנטיסי היה רע. מי שדחה אותה משיקולי מפת הדרכים, היה צריך להמשיך לדחות אותה, לפחות עד אחרי הפיגוע ההמוני הראשון באזרחים. שכן אז אי אפשר היה לבוא אל ישראל בתלונות שהיא מחבלת במפה. לעומת זאת, ירידה פתאומית על רנטיסי, לאחר ששרון הבטיח שישראל תפעל רק נגד פצצות מתקתקות, היא, או היא עלולה להיראות, כחבלה במפה. ולא, רנטיסי הוא לא פצצה מתקתקת. הוא שרץ מסוג אחר, סוג שאפשר להיות גמיש יותר בעיתוי הפעולה נגדו, ולא מוכרחים לעשות זאת דווקא כשהכיסא של בוש בעקבה עוד לא הספיק להתקרר מהישבן הנשיאותי. מה לא ברור פה? |
|
||||
|
||||
הידיעה מהבוקר על הניסיון החדש של האמריקאים לפגוע בסדאם חוסיין באמצעות התקפת שיירה חשודה, ובדיקת ה די אן אי של הנפגעים אחר התקיפה, מזכירה לי דף מספר לימוד ישן שממנו למדתי לראשונה תכנות בשפת מחשב. הייתה שם הדגמה הומוריסטית לתרשים זרימה הכי פשוט שיכול להיות. הכותרת בראש הדף הייתה "סדר יום של איש המערב הפרוע". בתוך הריבועים היו הכתובות "ראית אינדיאני ?" והתפצלות ל "כן – ירה" "לא – הסתכל שוב" וחוזר חלילה, עד ששוקעת השמש ואיש המערב הפרוע הולך לישון. הדוגמה "סימלצה" אדם שעסוק כל היום בחיפוש אינדיאנים וחיסולם, ורק בכך. בדומה לכך הייתי יכול בנקל לאייר תרשים זרימה הומוריסטי של האמריקאים בעידן המודרני: "ראית שיירה חשודה " (או בית קומות גדול או ארמון) ? "הפצץ ! ! !". "האם מצאת בין עשרות ההרוגים די אן איי של סאדם חוסיין או אחד מבניו ?" "לא – הסתכל סביב, וחפש שוב" "האם התנקשו הישראלים באיזה ארכי רוצח, ממנהיגי חמס ?" "כן – הבע את מורת רוחך ! ! !" וכן הלאה, וכן הלאה. כפי שאת רואה, כשהאמריקאים מנסים לחסל, זה יכול להיות "לפני" "אחרי" או "באמצע". אין הם מדקדקים בקטנות. |
|
||||
|
||||
יש הבדל פיצפון ביננו לבין האמריקאים. כשהם יורקים על ''דעת הקהל'', אז האו''ם אומר שזה גשם. כשאנחנו מגיעים עם הסברים טובים, האו''ם אומר שזו היתה יריקה. ישראל לא צריכה לתכנן את פעולותיה כאילו היא ארה''ב. היא מבינה שהיא תמיד תפעל תחץ לחץ של מעצמה כזו או אחרת. לכן אני מאמין (כמו שאתה יודע) שעיתוי הפיגוע ברנטיסי היה חלק מהפעילויות של הממשלה להתחמק מיישום ה''מפה''. |
|
||||
|
||||
לי קשה לראות את הדברים כמוך. אני חושב שצריך לנצל כל הזדמנות לחסל טיפוס כרנטיסי, ממש כדי לחסוך דם, בין אם רוצים או לא רוצים לישם את מפת הדרכים. אני חושב שפעולת פינוי המאחז ביצהר ביום שבבוקרו היה פיגוע התאבדות מצביעה על דבקות במפת הדרכים הרבה מעבר למה שניתן לצפות. ואם נחזור לרנטיסי, מעניין שבדיעבד פעולת החיסול יחד עם ההצהרה שמעתה לא נבחל גם במנהיגי חמס ''מדיניים'' דווקא הזריקה זריקת עידוד ל''תהליך''. מסתבר שהחברה האלה נכנסו למעט פאניקה ומיהרו חזרה לדיונים עם אבו מאזן בעניין הפסקת האש מהר מכפי שתכננו. חבל שלא ממשנו גם את מה שאמרנו. לו היינו ממשים והיינו הופכים כבר את יאסין למשל לפגר אני בטוח שגם מבחינת ה''מפה'' הדיונים על הפסקת האש היו מתקדמים מהר יותר. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי כל הזמן שאתה מתנגד למפה המפורסמת, אז איך זה מתיישב עם שני המשפטים האחרונים שלך, ובמיוחד עם המילה "חבל"? |
|
||||
|
||||
אין שום צורך להתבלבל. חיסול הרוצחים טוב באופן ישיר ואין צורך לחפש לו סיבות עקיפות, ומכאן ה''חבל''. כדי להתנגד למפת הדרכים לא צריך לעשות תמרונים אלא פשוט להתנגד. |
|
||||
|
||||
שים לב שאת תגובתי הקודמת פתחתי ב"אם המטרה היא לא לפגוע במפת הדרכים..." - זה ההבדל בין עמדתי לעמדתך, וגם בין שני המצבים המדיניים של ארה"ב-V-עיראק לעומת ישראל-V-רש"פ. לגבי שני המצבים המדיניים - ברור שארה"ב לא פוגעת בשום יוזמת שלום כשהיא עושה את מעשיה בעיראק. לכן תשובתך לא ממש עונה לטענתי בעניין מפת הדרכים. [שלא לדבר על כך, שלא כל מה שמותר לפריץ מותר לבני תמותה רגילים..] ולגבי עמדתך מול עמדתי - ברור שאתה נגד המפה, ולכן לא רק שלא מעניין אותך לנסות לשמור עליה, אלא להפך- כל מה, וכל מי שפוגע בה יקבל ממך לחיצת יד חמה. אני בעד יוזמות שלום, או יוזמות להרגעת המצב, ולכן אני נגד כל מה ומי שפוגע במפה. לכן, אתה בעצם מתווכח אתי על משהו שונה לגמרי ממה שניסיתי לטעון בפתיל הזה. |
|
||||
|
||||
הודעתי האחרונה לא הייתה המשך לויכוח בינינו, אלא רצון להאיר את ההתנהגות האמריקאית בנושא החיסולים שלהם ושלנו (אגב, איפה דינה האמריקאית ? מאז הסופה האחרונה במדבר לא רואים ולא שומעים), והדבקתי אותה כאן רק בגלל שכאן הנושא קשור גם בחיסולים. למרות זאת היא גררה נדמה לי תגובה אחת שלי תגובה 153163 שבה חזרתי על עמדותי בקשר לעמדת הממשלה כלפי מפת הדרכים, וכרגע אין לי יותר מה להגיד בעניין. |
|
||||
|
||||
אולי נמאס לה שבמקום הקשבה נכנעת להטפותיה, אנשים התווכחו איתה (בכנסיה דבר כזה לא היה קורה).. |
|
||||
|
||||
"האם כל מטען חבלה איטליה, הוטמן על ידי השמאל הקיצוני; או אולי זו היתה התגרות של הימין הקיצוני; אולי זו היתה מזימה של הזרם המרכזי שרצה להוציא שם-רע לטרוריסטים הקיצוניים ולתמוך בכוחו המתדלדל?" וכו' הלאה וכו' הלאה כתב בודריאר. |
|
||||
|
||||
הרי במקרה של החיסול הכושל של רנטיסי ידוע /מי/ היה המבצע- חה"א הישראלי, מטעם ממשלת ישראל. אולי בציטוט שלך אתה מנסה לומר שיש כמה תשובות אפשריות לשאלה /למה/ ר"מנו נתן את הפקודה הזאת? כשלעצמי, הגעתי בינתיים למסקנה ששרון החליט לעשות את מה שדב א' תמיד ממליץ לעשות1- להשתולל, להגיב באופן בלתי צפוי, להימנע בכל מחיר מכללי משחק כלשהם, רשמיים או לא. בימים שחלפו בין ועידת עקבה לחיסול שפוקשש, נראה היה שהחמאס מנסה לקבוע כללי משחק חדשים, של הפסקת פיגועים בתוך הקו הירוק, עם המשך פיגועים נגד הצבא ומתנחלים. החמאס ניסה באופן גלוי להגיע להסכמה כזו עם אבו-מאזן. וניסה אולי גם לספק "הדגמה" בשטח של השיטה. כששרון הגיב באופן חריף מאי-פעם זו היתה הדגמה באותיות-ריטוש-נבלה מצידו, שהוא לא מוכן למשחק החדש הזה. 1 ולא נותר אלא לתהות אם מישהו בסביבת שרון קורא את "האייל" בלילות.. |
|
||||
|
||||
האמת, דווקא דב לא אומר את זה. הוא טוען דווקא ששרון בעד ביצוע המפה... אני מסכים איתך לגבי העובדה שסדרת הפגיעות בחמאס נועדה כנראה לטרפד את תהליך ה"מפה", אבל אני מתנגד לתיאור שלך, שמדובר פה ב"להימנע בכל מחיר מכללי משחק כלשהם". לדעתי, שרון דווקא מבין יפה את כללי המשחק - הוא רוצה הסדר עם אבו מאזן והפלסטינים, אבל לא את זה ש"המפה" משרטטת. לראיה - הוא ממשיך להיפגש עם אבו-מאזן, ומנסה לשמר על ההקלות בסגר (כשמופז לא "מפריע" לו). מנגד, הוא מנסה לייבש את תהליך המפה ע"י חימום השטח, בתקווה שהשריף האמריקני יתייאש מאיתנו, וימצא תחביב אחר (לכבוש את סומליה, אולי? יש שם שמועות על נשק להשמדה המונית - עובדה - המון סומלים מתים). |
|
||||
|
||||
ישנן כמה הנחות יסוד שאנחנו לוקחים כמובנות מאליהן, ואולי שווה לחשוב עליהן פעם נוספת: - שרון רוצה הסדר עם אבו מאזן והפלסטינים, ולראיה - הוא ממשיך להיפגש עם אבו-מאזן. אולי הפגישות (הפומביות והמתוקשרות) עם אבו מאזן דווקא מחלישות את מחמוד עבאס? שוללות את הלגיטימציה הציבורית שלו (במיוחד כשהן נעשות במקביל לחיסולים), מציירות אותו כמעין קוויזלינג פלסטינאי. - המשך החיסולים (והפיגועים) בא לטרפד את ההסכם להפסקת אש. אולי להפך, המשך החיסולים (והפיגועים) בא להוכיח לצד השני עד כמה הוא זקוק לאותו הסכם? הרי כל עוד אין הסכם, גם אין הפסקת אש, והחיסולים (והפיגועים) נמשכים. רוצים לעצור את החיסולים? רוצו לחתום על הסכם הפסקת אש וישא"ק. הרי אם לא יהיו חיסולים (ופיגועים), איזה אש נרצה להפסיק? |
|
||||
|
||||
דורון - כל הכבוד. אחלה חשיבה בכיוון בלבניסטי :) רק רציתי להגיד שאני לא מבצע הנחות כפי שציינת. אולי הן נראות כהנחות שלי, כי לא תמיד אני מסביר אותן, אבל חשבתי גם על הכיוונים שאתה מציע. לדעתי, הפגישות שרון-עבאס לא החלישו אותו, כי לא היה מה להחליש, ועשו זאת יפה כבר ערפאת ושליחיו, ומחוץ - הקוורטט. אלו היו פגישות תיאום ראשוניות כדי לתת דווקא כוח ולתאם מהלכים עם מי שסומן כיורש, ושרון רואה אותו כשותף לגיטימי לשיחות. באמת השיחות בדרג הזה הפסיקו כרגע, בתקופת החיסולים, אך ממשיכות בדרג נמוך יותר - גלעד-דחלאן (שליחיהם של שרון ועבאס), כך שנראה לי שבהחלט שרון עכשיו נזהר יותר בתדמית של אבו-מאזן, אבל ממשיך איתו את התהליך הפנימי שלהם. לגבי טרפוד הפסקת האש - אני מסכים איתך לחלוטין - המשכה היעיל של מדיניות החיסולים מריצה את החמאס לחתום על הפסקת האש. אולם אני התייחסתי נקודתית ל"ניסיון" הפגיעה ברנטיסי ולא להמשך המהלך - רנטיסי כאירוע בודד זרק את תהליך "המפה" לקרשים, וכאירוע בודד לא חיסל שום דבר בחמאס - להיפך - רנטיסי רק פתח פה יותר גדול בעד פיגועים. |
|
||||
|
||||
אמנם כבר כתבתי זאת, אך כיוון שאת ''חוזרת לסורך'' אחזור על דבריי. מה שקרה בשטח מבחינת התנהגות החמס במו''מ עם אבו מאזן על הפסקת אש היה בדיוק הפוך מהתאור שלך. לאחר פסגת עקבה הודיע החמס על פרישה מהשיחות האלה שלפי הפרסומים כבר היו בשלב מתקדם, בגלל איזו פסקה בנאומו של אבו מאזן שלא מצאה חן בעיניו. זה היה לפני הניסיון לחיסול רנטיסי, וכך זה נשאר עד האירוע הזה. אחר כך, בעקבות הניסיון הכושל הייתה איזו מהומה קטנה וביקורת אמריקאית על הפעולה שלנו, שבעקבותיה הודענו שאיש ממנהיגי החמס כולל ''המדיניים'' וגם יאסין, לא יהיה חסין מעתה. דווקא עכשיו הודיע פתאום החמס שהוא מוכן לחדש את השיחות והייתה פרשנות של גרנות (שבאופן נדיר אני די מסכים לה), שהנכונות הזאת באה בשל פאניקה שאחזה בראשי הארגון בעקבות ההודעה הזאת שלנו (שלצערי נשארה רק הודעה, כי יאסין הוא במצב בלתי נייד ביותר, והוא נשאר להתגורר בביתו וקל מאד לפגוע בו). גם הבוקר, למרות שבינתיים פגענו והרגנו את ראש החמס בחברון, מי שתואר כאיש המסוכן ביותר ביהודה ושומרון, שמעתי ידיעות על התקדמות בשיחות עם החמס על הפסקת אש, ותוארו אפילו פרטי פרטים שמחלקם ממשלתנו מסתייגת וכדו' . . . כפי שאני תמיד חוזר וטוען תיאוריות שמתבססות על היגיון בלבד חסרות ערך לחלוטין, וההעזרות בהיגיון צריכה לבוא רק אחרי התבוננות קפדנית במציאות (מבחינת ההיגיון אין סיבה שהתפוח לא יפול למעלה . . .) |
|
||||
|
||||
בהמשך לדווח שלי על מה ששמעתי בבוקר ברדיו, ציטוט מהידיעה הראשית ב ynet מעכשיו: "בתוך כך, מקורות פלסטינים מסרו ל-ynet שייתכן שאנשי החמאס יודיעו כבר היום על הפסקת אש." ממש אחרי חיסול אותו מנוול קאסם מחברון ! ! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |