בתשובה לדב אנשלוביץ, 22/06/03 8:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש הבדל פיצפון ביננו לבין האמריקאים. כשהם יורקים על ''דעת הקהל'', אז האו''ם אומר שזה גשם. כשאנחנו מגיעים עם הסברים טובים, האו''ם אומר שזו היתה יריקה. ישראל לא צריכה לתכנן את פעולותיה כאילו היא ארה''ב. היא מבינה שהיא תמיד תפעל תחץ לחץ של מעצמה כזו או אחרת. לכן אני מאמין (כמו שאתה יודע) שעיתוי הפיגוע ברנטיסי היה חלק מהפעילויות של הממשלה להתחמק מיישום ה''מפה''. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לי קשה לראות את הדברים כמוך. אני חושב שצריך לנצל כל הזדמנות לחסל טיפוס כרנטיסי, ממש כדי לחסוך דם, בין אם רוצים או לא רוצים לישם את מפת הדרכים. אני חושב שפעולת פינוי המאחז ביצהר ביום שבבוקרו היה פיגוע התאבדות מצביעה על דבקות במפת הדרכים הרבה מעבר למה שניתן לצפות. ואם נחזור לרנטיסי, מעניין שבדיעבד פעולת החיסול יחד עם ההצהרה שמעתה לא נבחל גם במנהיגי חמס ''מדיניים'' דווקא הזריקה זריקת עידוד ל''תהליך''. מסתבר שהחברה האלה נכנסו למעט פאניקה ומיהרו חזרה לדיונים עם אבו מאזן בעניין הפסקת האש מהר מכפי שתכננו. חבל שלא ממשנו גם את מה שאמרנו. לו היינו ממשים והיינו הופכים כבר את יאסין למשל לפגר אני בטוח שגם מבחינת ה''מפה'' הדיונים על הפסקת האש היו מתקדמים מהר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי כל הזמן שאתה מתנגד למפה המפורסמת, אז איך זה מתיישב עם שני המשפטים האחרונים שלך, ובמיוחד עם המילה "חבל"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום צורך להתבלבל. חיסול הרוצחים טוב באופן ישיר ואין צורך לחפש לו סיבות עקיפות, ומכאן ה''חבל''. כדי להתנגד למפת הדרכים לא צריך לעשות תמרונים אלא פשוט להתנגד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |