בתשובה לג. שמעון, 28/01/01 18:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שמעון, תודה על התשובה המפורטת. ראשית, אני מבין מקריאה בין השורות שאתה מתכוון להצביע לשרון ולא לשים פתק צהוב בקלפי. זו, מבחינתי, עמדה מכובדת בהרבה מאשר עמדת ה"מעניש", עמדתו של ה"אדיש", טיעוניו של ה"מצביע הפוך על הפוך", וכל שאר האידיאולוגיות החכמולוגיות של מצביעי הפתק הפסול. הטענה שלך היא טיעון לוגי בנוי היטב. עם זאת יש בה באג קטן, וכדי להמחישו אני אביא דוגמא שאולי איננה קשורה אבל נזכרתי בה משום מה עם קריאת ההודעה שלך. באחד הגליונות המוקדמים של מגזין Wired, משנת 1995 או 1996, היה ראיון עם נציג בכיר של הבית הלבן בעניין פרשה שאז היתה בכותרות ונודעה בשם "Clipper chip". אותו שבב היה מין מכשיר הצפנות משוכלל שממשלת ארה"ב רצתה להשתילו בכל מרכזיה במדינה, והוא היה אמור לאפשר הצפנות של מסרים פרטיים בין אנשים, עם סייג אחד קטן: הממשלה דרשה שבידה יהיה "מפתח גנבים" שיאפשר לה להאזין לכל שדר מוצפן שהוא (כמובן רק לאחר צו בית-משפט ואישורים חוקיים וכל שאר הפרוצדורות המקובלות). הציבור בארה"ב התקומם כצפוי, ועיתון Wired הליברלי (שעמדתו המוצהרת היתה כמובן זו של החבר'ה הטובים מה-EFF ולא של הממשלה) הביא איזה פוץ מהבית הלבן שיסביר בכל זאת את עמדת האח הגדול. ההוא הסביר לאורך כפולה או שתיים כמה זה טוב שנותנים לממשלה להשגיח עלינו, הבהיר ונשבע שבמפתח הגנבים לא ייעשה שימוש לא נאות, ונקב בדוגמאות של החשודים הרגילים שנגדם יש בכל מקרה קונצנזוס מקיר לקיר, דהיינו סוחרי הסמים והפדופילים. זה היה באמת מאמר מרשים, וגם הוא, כמו ההודעה שלך, היה כתוב כסדרת טיעונים לוגיים בנויים היטב. חודש אחר מכן, במדור המכתבים למערכת, התפרסמה תגובה קצרה של אחד הקוראים. גם הוא שיבח את המיניסטר המסביר, אבל בעדינות הוא הסביר את עמדת הצד שמנגד: "אתה מבין," הוא כתב לאותו שר, "הטיעונים שלכם נכונים, והגיוניים, וממש מצוינים, אבל יש לנו (לעם האמריקני) בעיה קטנה: אנחנו לא מאמינים לאף מלה שלכם." מה אני אגיד? זה היה נוק אאוט בשורה וחצי. ובחזרה אליך. כמובן שאני לא חושד בך שאתה משקר, ממציא טיעונים לצורך תעמולת בחירות או מצייר מצב שאינך מאמין בו. הנקודה היא שעדיין יתכן שאתה טועה, ואני לא מוכן לקחת את הסיכון הזה. השורה התחתונה של טיעוניך, בדיוק כמו אנשי הימין, אומרת לי שהגיע הזמן שאוותר כבר על החלום הזה של "שלום". הכל בעצם חארטה בארטה, כמאמר מוחמד דחלאן היום בבוקר, ועכשיו יותר מתמיד הגיע הזמן לבחור גנרל ולא ראש ממשלה. האתגר עכשיו, לשיטתך, הוא לבנות קירות ולא לחתור להסכמים, וברור לשנינו מי הבולדוזר היעיל יותר מבין שני המועמדים. ואני, מתוך תמימות או טפשות או בורות או שילוב של כולם ביחד, מה שתרצה, פשוט מסרב לוותר. מבחינתי גם אם יש %99 שאתה צודק, אני רק בשביל האחוז האחד שאתה טועה אצביע לאהוד ברק. אני מרגיש שהמלחמה הבאה לא תהיה עוד התכתשות בסגנון המוכר בין חילות רגלים ושריון וכמה מילואימניקים מגבעת חלפון, אלא שהיא תהיה קצרה, קטלנית, ובעלת פוטנציאל אדיר לחסל את מדינת ישראל כפי שאנחנו מכירים אותה. הדבר היחיד שעלינו לעשות עם המלחמה הבאה הוא למנוע אותה, מכיוון שהאפשרות שננצח בה היא פרדוקסלית ואוקסימורונית כאחד. לא יהיו במלחמה הזאת מנצחים. רק שורות ארוכות של גופות. כיצד יגרום טיפוס כמו שרון (ואלה המקיפים אותו) להתלקחות כלל אזורית לא קשה לדמיין. האם זה יקרה גם לטיפוס כמו ברק, שאולי פוגע בכוח ההרתעה של צה"ל אך מתעקש להמשיך לדבר עם האויב בכל מחיר? אולי כן ואולי לא, בכל מקרה המצפון שלי פשוט לא מאפשר לי שלא לתת לו את הצ'אנס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אסף ידידי, ובכל זאת - נוק-אאוט בשורה אחת: מדוע בחרת, לעזאזל, להאמין למוצא פיו של ברק? ממתין לתשובה אלכסנדר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלכס שלום, הבחירה שלי בברק, וזה גם מה שהשתמע מכל הודעותי הקודמות שעסקו בנושא, היתה בחירה ברע במיעוטו. לא במקרה מעולם לא שמעת אותי מפליג בשבחיו של אהוד ברק, והמחמאה היחידה שאני יכול לתת לו בלב שלם היא שהוא מנהיג פחות גרוע מאריק שרון. יתכן שבסיטואציה מסוימת היה ברק מפסיד גם את הקרדיט הזה אצלי, אבל מהלכי "זיגזג" טקטיים שהיום מעסיקים את התקשורת ומחר אף אחד כבר לא יזכור שהם קרו אינם מסוג הדברים שיגרמו לי לשנות את דעתי על מועמד באופן דרסטי. מקווה שזה עונה על השאלה. שלך, אסף נ.ב.: ממחר ועד שבת אני בתערוכה שמתקיימת בקאן (דרום צרפת) וסביר שאת מעט הזמן הפנוי שיהיה לי השבוע לא אנצל לכתיבה באייל. אני מבקש סליחה מראש מכל מי שיצפה לתגובתי ולא יקבל אותה במהירות הראויה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |