בתשובה לקורא נבוך, 10/06/03 13:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לי הרבה מה לומר מלבד הנהון עצוב בראש. כאן זה נקרא "Plan B" - למקרה שהמחקר אותו אני מעוניינת לעשות יניב תוצאות משעממות, תמיד צריכה להיות לי "תכנית מגירה". במדה"ח הכוונה היא ל"תוסיפי להצעת המחקר שלך שאת גם מתכוונת לבדוק את המשתנה התלוי לפי מגדר, או לפי איזור מגורים, למקרה שהמשתנים הבלתי-תלויים שבאמת מעניינים אותך לא יצאו מובהקים". אכן, אף אחד לא רוצה לפרסם מחקר שמראה על *חוסר* מובהקות, ואני מסכימה עם מה שכתבת (אם כי לא בדקתי את הלינק עדיין). מצד שני, מטא-אנליזה היא לא משהו שעושים כל יום ולא משהו שהרבה חוקרים מסתמכים עליו, ולדעתי מטא-אנליזות לא מדוייקות הן לא הבעיה המרכזית כאן, אלא עצם הרעיון שהתוצאות ה"משעממות" לא מתפרסמות לעולם, אשר מטריד אותי מאוד כמישהי שבונה מאגר ידע אישי על סמך הפרסומים במגזינים מקצועיים. ד"א, זה בדיוק המצב שדוחף חוקרים למניפולציות סטטיסטיות. חשוב מאוד להיות מודע לכל הדברים האלו כשקוראים מחקרים. ד"א 2, זו אחת הסיבות מדוע לדעתי סטודנטים לתואר ראשון לא צריכים לקרוא מחקרים (במתכונת המסורתית של רקע-השערה-מתודולוגיה-תוצאות-מסקנות). מפחיד אותי פענוח תוצאות מחקר בהיעדר עין ביקורתית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לבנית מאגר ידע אישי על סמך פרסומים. יש אימרה ( של איינשטין?) האומרת "עלינו ללמוד מטעויות של אחרים מכיוון שלא נספיק לעשות את כולן בעצמנו". אבל אם ההשערות שהוכחו כמוטעות לא מתפרסמות ( הוכחתי שחפיפה בסודה לא מחסלת קשקשים) הרי שכל אחד נידון לנסות ולשלול בעצמו מחדש את רעיונותיו היותר מקוריים. מצד שני, אם כל הספרות מלאה בתוצאות משעממות ( להלן רשימת החומרים שלא מחסלים קשקשים בחפיפה ...) , במילא אף אחד לא יקרא עליהם. נדמה לי שיחס מסוים של רעש לאות הוא בריא במחקר, ולו רק כדי לעודד קריאה ביקורתית של תוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגיל, לנו, אנשי המדעים ה"מדוייקים," יש פתרון: il.arxiv.org ארכיון מאמרים לפני-פרסום. כאן תמצאו פחות-או-יותר את מרחב המאמרים, לפני הניפוי והחלטות העריכה.אגב, מישהו יודע כיצד אומרים peer-review בעברית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר ומוקיר1 את ARXIVE אבל הוא מכיל מעט מאוד תוצאות נסיוניות. כמו כן, יש לזכור שהפרה-פרינט הוא אמצעי ולא מטרה- מדען שמעוניין לשחק את המשחק כמו שצריך, לא ישלח פרה פרינט שאינו בר פירסום, לדעתו. כלומר שמבחינתו יש במאמר חידוש. 1 אם כי מסיבה כלשהי האנטי וירוס שלי החליט שההודעות משם הם וירוסים ולכן בחודשים האחרונים אני פחות עוקב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש טעם ביצירת כתבי-עת המתמחים בתיעוד חזרות מוצלחות על תוצאות קודמות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר קיים כתב-עת עבור תוצאות שאי אפשר לשחזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקורת עמיתים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים מצאתי לינק יותר רלוונטי (הקודם התייחס לפאראפסיכולוגיה) וזה מתייחס כמותית לאחוז המחקרים המאששים את השערת האפס ( השערה *כלשהי*) שמתפרסמים בחקר שיווק. מתוך כ600 מאמרים שנבדקו ומבצעים בדיקות מובהקות כ8% *לא שללו את השערת האפס*. אני לא יודע כמה התוצאות האלה אינדיקטיביות למה שקורה בענפים אחרים של מחקר סטאטיסטי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |