בתשובה ליובל נוב, 07/06/03 18:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המילה פיתה כמובן שאינה מילה ערבית כי אם עברית טהורה, היא נכתבת בצורתה התקנית "פִּתָה", והיא באה מהמילה "פת". חובז הוא שם כללי בערבית ללחם, כולל לחמניות, חלות פיתות וכו'. מכיוון שהפיתה היא סוג הלחם הנפוץ (הלחם "הרגיל") אצל הערבים, הרי חובז = פיתה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז מקור הביטוי (הנפוץ) באנגלית "pita bread" הוא עברי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע אין לי את הכלים לוודא את זה, אז לפני שאני (שוב) עושה מעצמי אידיוט נוכח כל הפורום המכובד הזה וצועק ''כן'', תן לי יום אחד (אם אני לא אשכח) לבדוק את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המילון שלי, מקור המילה האנגלית הוא ביוונית מודרנית. מה שעונה על שאלה אחת ופותח שלוש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקונקורדנציה שלי לא זמינה לי, האם פת-לחם מופיע בתנך או רק במקורות מאוחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בתנ"ך : בראשית, י"ח, ה' שופטים, י"ט, ה' שמואל א', ב', ל"ו שמואל א', כ"ח, כ"ב מלכים א, י"ז, י"א משלי, כ"ח, כ"א חיפשתי כאן: http://search.freefind.com/find.html?id=6433772&... והעמוד הראשי של מכון ממרא בעברית http://www.mechon-mamre.org/i/0.htm |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי, הבטחתי. מקור המילה פיתה הוא ארמי (פיתא בארמית), ולאירופה הוא חדר מן העברית דרך היוונית המודרנית, כפי שכתב ירדן (באירופה מאכלים בפיתה נחשבים בד''כ ''אוכל יווני''). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, רב הנסתר. מתי החלו לקרוא בעברית מודרנית לסוג הזה של לחם "פיתה"? האם מתחילת העליות? או שאולי הישוב היהודי השתמש במילה הזו כל אותן מאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר מסובך. יצא לי לשמוע הרצאה עך "ההבניה החברתית של הפיתה". לא זוכר הכל, אבל בקיצור: הפיתה בצורתה המוכרת לנו אינה אוכל ערבי כלל וכלל. הערבים עד קום המדינה כלל לא הכינו מאפה בגודל כזה עם כיס. היו מאפים גדולים יותר (כדוגמת הלאפה העיראקית) וקטנים יותר, בלי כיסים. הפיתה בצורתה המוכרת לנו הומצאה בשנות ה - 40-50 ע"י משפחת אבולעפיה, שחיפשה דרך לפתור את בעיות שכניה, אנשי הקבבים הרומנים, שרצו אפשרות להגיש את הקבבים שלהם בצורה מסודרת אבל במנות מספיק קטנות. אחרי שהמאכל נעשה פופולרי, "אוסם" החלה לייצר גרסא משלה, קטנה עוד יותר. בשנות ה- 50 הוחדרה הפיתה לתודעה כמאכל עממי מזרחי, למרות שמעולם לא הייתה כזו. לגבי השם, "פיתה" התייחס לאורך השנים ללחם בכלל, לאחר מכן לכל הסוגים של לחם אפוי ערבי 1, ולבסוף למוצר המוכר לנו. 1 ועל כך מעיד קיומן של "פיתה עיראקית", "פיתה דרוזית" ןכד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח? נדמה לי שפלאפל בפיתה הוא מאכל פופולרי בארצות ערב. אז כולם שם העתיקו מאבולעפיה ביפו? מתוך מילון אוקספורד (ותודה לירדן על הרעיון): pita: A thick flat bread of the kind common in Mediterranean and Arab countries, usu. cut open and filled with a meat or other filling. כפי שירדן כתב, מקור המילה (ע"פ המילון) הוא מיוונית מודרנית, והאזכור הכתוב הראשון שלה באנגלית הוא מ- 1951.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התעצלתי, ושלחתי אימייל עם השאלה לרוביק רוזנטל מ"מעריב". להלן תשובתו: לכאורה מקורה במלה הארמית "פיתא" שפרושה "הפת". ואולם, לעברית החדשה היא הגיעה דווקא מעולי הבלקן, ומקורה במלה היוונית pitta שפרושה מאפה זול עשוי מגרגרי סובין. בשני המקרים אין לפיתה כל קשר לערבית, שבה אין בכלל פ' דגושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, האטימולוגיה היא אכן עברית-יוונית ומשם חדרה לערבית. לגבי הארועים עצמם (כלומר, ממתי יש לערבים פיתות קטנות שניתן למלא) אני מתמך רק על אותה הרצאה ששמעתי, ומאחר שאיני זוכר את שם המרצה הרי שהמקור אינו בהכרח אמין במיוחד. עם זאת, לציטב זכרוני הוא הציג שם תיאורים היסטוריים של מטיילים בארץ בשנות ה- 30 וה- 40 שבהם הוזכרו המאפים הנפוצים אצל הערבים המקומיים ו*לא* היה ביניהם שום מאפה בגודל של הפיתה שלנו ועם חור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לערבית היא לא חדרה, פרט לערבית הפלסטינאית (משני עברי הקו הירוק). אבל בפלסטינאית גם אומרים ''בסדר'' (בשווא נח בבי''ת). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |