בתשובה להאייל האלמוני, 27/01/01 0:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מודה לך על התשקיף הפסיכולוגי המעמיק, אבל אני נוטה לכתוב את מה שאני חושב. אין, בבחירות האלה, מועמד נכון. יש שני מועמדים בלתי מתאימים. אם ברק חושב ששרון הוא כזה איום נורא על החברה הישראלית, עליו לומר שלא ישמש כשר בממשלתו. מה קשה בזה? במיוחד כשהאסטרטגיה של שרון היא הצהרה על ממשלת אחדות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש, בבחירות האלה, שתי תוצאות אפשריות. וישנן, למיטב הכרתי, שלוש אפשרויות: 1. יש לך העדפה של אחת מהן על פני רעותה. בהיותך אדם רציונלי, אתה תפעל לקדם את התוצאה העדיפה בעיניך ע"י כך שתצביע למען המועמד שזכייתו ברוב הקולות הכשרים היא התוצאה העדיפה בפניך. היות שהבחירות הן חשאיות, אתה תספר לכולם (וגם תכתוב ב"אייל") שהצבעת בפתק צהוב ריק, והיות שלבטח יימנה לפחות פתק אחד כזה בקלפי בה תצביע, יצטרך כל אחד להחליט אם להאמין לך או לא. 2. יש לך העדפה של אחת מהן על פני רעותה, אבל אינך אדם רציונלי. אתה מייחס להצבעה בבחירות משמעויות הצהרתיות וערכיות שאין לה. אתה סבור שקידום התוצאה העדיפה בעיניך באמצעות בחירה באחד המועמדים הוא מעשה מגונה, לא-מוסרי, מלוכלך או כגון אלה, או שאתה מעוניין לספר שהצבעת בפתק צהוב ריק ואתה חושש שלא תוכל לעשות זאת אם במקרה בקלפי בה תצביע לא יימנה אף קול פסול. אין לך בעיה לומר "צריך שיהיה יותר רע (שרון) כדי שיהיה טוב. בחירתו של שרון תהווה עונש למנהיגים המתיימרים להנהיג את השמאל, ותביא בעתיד למחויבות גבוהה יותר שלהם למחנה שבראשו הם מתיימרים לעמוד." אבל יש לך בעיה להשלים את המשפט ולומר "לכן העדפתי ששרון ייבחר, ולכן הצבעתי בעדו". אין לך בעיה לומר "ברק זנח את האינטרסים של בוחריו, וכך סביר שיעשה אם ייבחר שנית." אבל יש לך בעיה להשלים את המשפט ולומר "אולם בחירתו של שרון לראשות הממשלה תנטרל עוד יותר אנשי שמאל אמיתיים, כמו יוסי ביילין, ותביא לנזקים בלתי-הפיכים. לכן העדפתי שברק ייבחר, ולכן הצבעתי בעדו". 3. אין לך העדפה של אחת מהן על פני רעותה. אפילו ההוצאות על החלפת כל ניירות המכתבים בכל משרדי הממשלה כדי שיישאו את שמות השרים החדשים (במקרה ששרון ייבחר) מתקזזות, לדעתך, עם משהו אחר (אופס, אין לי דוגמא). משום מה לאנשים קל מאד להגיד שהם יצביעו בלבן או לא יצביעו כלל (והרי הבחירות הן חשאיות, הם לא חייבים לאף אחד תשובה לגבי הצבעתם), אולם הם מתחמקים ממענה על שאלת התוצאה המועדפת (שכפי שהראיתי להלן, מהתשובה עליה ניתן להסיק את אופן הצבעתם, אלא אם הם בלתי-רציונליים). השאלה הזו ממתינה לך (ולכל מי שירצה לענות עליה) בתור התגובה הראשונה למאמר זה. וגם אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כל-כך רציונאלי בלהצביע למישהו למרות שאינך תומך בו בפה מלא? בו נשים את הקלפים על השולחן - הקול הפרטי של יוסי לא משפיע במאום. לאור העובדה שההפרש לא יהיה קול אחד וגם לא עשרים קולות, אלא כמה מאות אלפים (אפילו בין פרס לנתניהו היה הפרש של עשרות אלפי קולות!) הרי שכל עניין ההצבעה הופך לדקלרטיבי בלבד. אני מצביע - משמע אני אזרח. לא אני מצביע משמע אני משפיע. לכן גם הצבעה פסולה (במתכוון!) היא מימוש זכות ההצבעה שלי, מכיוון שבעצם הליכתי לקלפי אני משתתף בהליך החברתי שמאשרר את תמיכתי בדמוקרטיה הישראלית. התוצאות המיידיות של הבחירות הספציפיות הללו הן פחות חשובות. דווקא האדם האי-רציונאלי יחשוב שהוא באמת יכול להשפיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסברתי בדיוק את הרציונל: קיימות שתי תוצאות אפשריות. ההצבעה מקדמת את האפשרות המועדפת על המצביע. קשר בין התוצאה המועדפת (ולכן ההצבעה המתחייבת) ובין "תמיכה" במועמד או אפילו מחשבות טובות עליו הוא ממש לא הכרחי, ולפעמים - כפי שמעידה מערכת הבחירות הקרובה - בלתי אפשרי. (הדגים זאת היטב יוסי גורביץ, כשנתן נימוקים להעדיף את נצחונו של שרון, למרות שהוא איננו תומך בו). הלאה - מה ההבדל בין עשרים קולות לבין מאות אלפים, לשיטתך? עד שתענה, אומר שבד"כ (ומן הסתם בכל מערכת בחירות לכנסת או למועצת עירייה שהתקיימה אי פעם במדינת ישראל) מעיון בתוצאות עולה שכל מצביע בודד שתבחר - אם תעביר את קולו לרשימה אחרת או תבטל אותו לגמרי, לא יישתנו התוצאות הסופיות. המאורע "הקול שלי יהיה קול מכריע" הוא מאורע שהסתברותו נמוכה למדי. ובכל זאת אנשים מצביעים והצבעתם היא הקובעת את התוצאות. את התוצאות ותו לא. אם לפלוני יש עניין בתוצאה כלשהי, ההסתברות של התוצאה בה הוא חפץ עולה (ולו במעט) אם ורק אם הוא מצביע בעבורה. אף אחד לא שואל אותך אם אתה תומך בדמוקרטיה הישראלית. לא בבחירות האלה, ולא באף מערכת בחירות. אתה יכול להמשיך להצהיר הצהרות. אתה יכול אפילו לעשות זאת מתוך אמונה שלמה בדברים שאתה מצהיר. אולם אם יש לך העדפה בין שתי התוצאות ואינך פועל לקידומה (ולא מפאת עצלות, שזה לגיטימי: "יש לי העדפה, אבל ההבדל הוא קטן ולא אטרח לחלק סטיקרים ולשכנע אנשים"; "יש לי העדפה אבל ההבדל הוא קטן ולא אטרח לגשת לקלפי"), בה בשעה שהצבעה פסולה לא מקדמת שום אינטרס אחר שלך, אזי אתה פועל מדעת נגד האינטרס שלך, מה שהופך את התנהגותך לבלתי-רציונלית בעליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי היית מצביע אם הבחירות היו בין גנדי לבני אילון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, שאלה כזו, ועוד מ"האייל האלמוני"... אנשים פה יהיו בטוחים לא רק שזו שאלה מוזמנת, אלא שאני עצמי כתבתי אותה בתור אלמוני. אתחיל מהסוף: אם לא הייתי מגבש העדפה בין שתי התוצאות האפשריות (אופציה שאני משאיר פתוחה לאורך כל דבריי, ולא בכדי - כותבו של המאמר המכובד שתחתיו אנו מנהלים דיון זה מעיד על עצמו כי הוא נמנה על אלה שאין להם כל העדפה), אזי לא הייתי מצביע, כלומר - לא הייתי הולך לקלפי (אלא אם, דרך משל, היו מחלקים קרמבואים חינם למי שבא. למיטב ידיעתי נוהג נפסד זה אכן התקיים בעבר בבחירות לאגודת-סטודנטים כלשהי בישראל). ועכשיו להתחלה: אני מתקשה לדמיין את הסיטואציה בה שני האנשים שציינת יהיו שני המועמדים היחידים. את העדפתי (וכתוצאה ישירה מכך את אופן הצבעתי) הייתי קובע בהתאם לסיטואציה, כך שלא אוכל לתת לך תשובה שהיא גם רצינית וגם כנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטכניון חילקו שוקו. ברמה העקרונית, סירבתי להצביע באותן בחירות בדיוק מסיבה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה?! גם שילמת על השוקו (בהיותך משלם דמי-חבר באגודה; אחרת ממילא לא היתה לך זכות הצבעה) וגם סירבת לשתות ממנו?! כמה מאכזב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד עדיף פנאט חילוני על פנאט דתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי לחלוק עליך. פנאט דתי, פנאטיותו מוגבלת על ידי יסודות ממתנים שקיימים בדת (אם מישהו רוצה, אני מוכן להרחיב). לפנאט חילוני אין גורם ממתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב - ההצבעה בבחירות היא חלק מתהליך הסוציאליזציה של האזרחים. אדם שחושב שיש לו השפעה על תוצאות הבחירות משלה את עצמו. מה שזה כן נותן לו, זה לגיטימציה לבוא בדרישות מהממשל. כמו כן - אדם שהפעולה היחידה שהוא עושה בהקשר הפוליטי היא להצביע, לא מילא את חובתו האזרחית. ההצבעה היא דקלרטיבית בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, ואת תוצאות הבחירות איך קובעים? הגרלה בפיקוח רואה חשבון?! משום מה היה לי הרושם שזה קשור איכשהו לפתקים האלה שהאזרחים טומנים בקלפי. את עניין הלגיטימציה לבוא בדרישות תצטרך להסביר לי שוב. אם, נאמר, בור ענקי נפער מול הבית שלי (אבל בשטח ציבורי בחורשה), אתה אומר שזה לגיטימי מצדי לדרוש שהוא יתוקן רק אם הצבעתי בבחירות למועצה? אני צריך להביא פתק? אולי אישור שהצבעתי עבור מפלגתו של ראש המועצה? גם עניין החובות האזרחיות אינו נהיר לי (קוראיי הקבועים יודעים שאני קשה תפיסה), אבל נדמה לי שבדמוקרטיה, מידת המעורבות של הפרט בפוליטיקה היא עניין שבינו לבין עצמו. דובי, האמירות שלך נראות לי נאיביות, ואין דבר בינן ובין רציונליות. אז בסדר - אם אכן אין לך העדפה לגבי תוצאות הבחירות, אז זה הזמן, מבחינתך, לשחק משחקים (אני ממליץ לפעול לפי "המדריך המלא לקולות פסולים" שפירסמתי, לטובת הלגיטימציה של האזרחים לבוא אליך בטענות אחר כך). אם יש לך העדפה (אל תשכח מי ישלם על הדפסת כל הניירת הממשלתית מחדש), וממילא אתה מגיע לקלפי - אז grow up! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את התוצאות קובעים לפי הכלל, אבל אני לא אמרתי "אף אחד לא צריך ללכת להצביע", אני אמרתי "אני לא צריך ללכת להצביע". אני לא אשפיע על התוצאות, ואני לא רואה שום סיבה למה לתת את הקול הדקלרטיבי למהדרין שלי למישהו שאינו ראוי לא. יש הבדל בין דרישה מהעירייה לקיים את חובותיה, לבין דרישה מהממשל להתייחס לדעתך בקביעת המדיניות. אני לא צריך להוכיח שהצבעתי כדי להנות מדמי אבטלה. אני לא חושב שיש לי זכות לדרוש מראש הממשלה לנהוג בצורה כלשהי בדיונים המדיניים אם אל הטרחתי את עצמי אל הקלפי. כמובן שאיש לא יבקש ממני הוכחות לכך שהצבעתי, אבל אני מדבר במישור המוסרי. נכון, עניין שבינו לבין עצמו, אבל שוב - אני מדבר מבחינה מוסרית-חברתית. ללכת להצביע, גם אם אתה מצביע בקול פסול, זה חלק מהליך החברות הדמוקרטי. אם אתה רוצה גם להשפיע, אתה צריך להמשיך ולפעול גם בערוצים אחרים. אם לא אכפת לך לא להשפיע בכלל, שב בבית ותראה טלוויזיה. אני לא אפריע לך. אתה מגדיר את ההצבעה הנכונה לפי "מי פחות גרוע", אני רואה בהצבעה עניין של "במי אני תומך". כרגע, אני לא תומך באף אחד, ואפילו אם אני חושב שאחד המועמדים גרוע ממשנהו, הרי שהקול הבודד שלי בין כה וכה לא ישנה דבר. לפחות אל עצמי פנימה אני אוכל לדעת שלא בגדתי בעקרונות שלי והצבעתי למישהו שאינני מעוניין לראות על כסא ראש הממשלה. אינני רואה במה דעותיך יותר ראציונליות משלי. אתה הוא זה המאמין כי ההצבעה הבודדת שלך תשפיע באופן כלשהו. מה שמשפיע זו הפעילות - אם הייתי יוצא לרחובות בקריאה לאנשים להצביע פתק לבן, היית יכול להגיד שאני עשוי להשפיע על תוצאות הבחירות. אני לא. אתה, למיטב ידיעתי, גם לא יוצא לרחובות כדי לשכנע אנשים להצביע ברק. גם אתה לא משפיע. מי יותר ראציונלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרת שאתה לא צריך ללכת להצביע?! משום מה היה נדמה לי שאמרת שאתה צריך לכתת את רגליך ולדאוג ששמך יימחק מרשימת הבוחרים בקלפי שלך, וזאת למרות שכבר אמרת לי בהזדמנות אחרת שאין לך העדפה בין שתי התוצאות האפשריות. ושוב, כיוון שאין לך העדפה - אתה ממש לא צריך לטרוח, אבל אני מבין שאתה רוצה להשתעשע קצת. ניחא. הלגיטימיות של טענותיו של אזרח כלפי ממשלתו אינה תלויה ואסור לה שתהיה תלויה באופן הצבעתו בבחירות או בעצם הצבעתו, ולעניין זה - אין הבדל בין מועצה מקומית לבין ממשלה. הממשלה אינה חייבת להתעניין בדעתם של האזרחים (ולבטח אין צורך להעסיק יועץ סקרים במשרד רה"מ), אולם הגזר התלוי מול אפו של כל פוליטיקאי (במגבלות השיטה) הוא הבחירה-מחדש בבחירות הקרובות. פוליטיקאים, דובי, יעבדו בשבילך - אם בכלל - לא משום שבחרת בהם, אלא משום האפשרות שתבחר בהם. צר לי שאת עניין "הליך החברות הדמוקרטי" אין דעתי משגת, ולכן גם לא את המסקנה הנגזרת ממנו. באמת ובתמים. בכל אופן, כמו שאמרת - אם אתה רוצה להשפיע, עליך לנקוט פעולה. אם אינך רוצה להשפיע - שב ואל תעשה. בעוד שלהצבעה בעד אחד מהמועמדים יש השפעה (שנינו מסכימים על המכינזם של קביעת התוצאה בבחירות, ככלות הכל), להצבעה פסולה - אין השפעה. באשר לדקלרציות - "האייל" הוא מקום מתאים לעשותן, ואילו הקלפי - לא ממש (חשאיות, אתה יודע...) אני בשום אופן לא מגדיר את ההצבעה הנכונה לפי "מי פחות גרוע". אני בכלל לא מגדיר אותה לפי "מי". אני מגדיר את ההצבעה הנכונה, או ליתר דיוק: את ההצבעה הרציונלית, לפי "מה": מה התוצאה המועדפת עליך. לך ולגורביץ אין העדפה, כך אתם מעידים, ולכן אתם משוחררים (למרות שעדיין לא הבנתי מה מקזז, לדעתכם, את ההוצאות על ניירת חדשה). על כל פנים, הראייה שלך את ההצבעה כעניין של "במי אני תומך" היא לב ליבה של האי-רציונליות שלך, וחמור מכך - של אנשים שדווקא כן יש תוצאה מועדפת בעיניהם, אך הם חושבים שיש משהו פסול בפעולה הפשוטה הננקטת לקידומה. כך גם המחשבה על "בגידה בעקרונות" בהקשר עם ההצבעה. גם לעניין "הצבעה לא-מוסרית" התייחסתי באחת מתגובותיי בפתיל אחר. בעניין ההצבעה הבודדת, אומר שוב - מדובר במאורע שהסתברותו נמוכה. אכן, לפעילות יש השפעה גדולה יותר מההשפעה של הצבעה, במידה שפעילותך משנה את אופן ההצבעה של אנשים נוספים. אני מרגיש שמיצינו את הדיון, אבל חשוב לי לומר עוד משהו: אין אנשים - ואפילו לא ארנבים - הפועלים תמיד באופן רציונלי-לחלוטין. יש הרבה אנשים שלא יצליחו לתת הסבר רציונלי לאהבות שלהם, לאלטרואיזם שלהם, לאמנות שלהם, או למחויבות שלהם לעריכת אתר אינטרנט שמכלה את זמנם ואת כספם. הפוליטיקה גם היא רוויית אמוציות. ביקשתי רק להאיר את העובדה הזו, במיוחד בהקשר של הצבעה בלבן בזמן שקיימת תוצאה מועדפת. "אי-רציונלי", לפחות במילון שלי, היא לא קללה. אפילו "טרנסצנדנטלי" איננה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציונליות מצוינת בכל הנוגע למציאות האובייקטיבית, שהרי רק בכל הנוגע למציאות יש לנו כלים להערכת היעילות של פעולותינו. אבל מה לעשות, ואדם לא חי את המציאות האובייקטיבית לכשעצמה, אלא את עולמו הפנימי שלו, את רצונותיו ואת מצפונו - אשר בינם ובין רציונליות אולי יש מן המשותף, אבל לא הרבה כמו שהיינו רוצים לחשוב. למה הכוונה ב"תוצאה מועדפת" ? האם הדבר הערטילאי הזה הוא באמת פונקציה של המציאות האובייקטיבית בלבד? האם לא נראה לך שב"תוצאה מועדפת" ניתן לכלול גם את העובדה ש"אני אינני נאלץ להצביע עבור אדם אשר אני מתנגד לו" ? העולם מסובך. הפוליטיקה מסובכת. יש את מה שאומרים לתקשורת, יש את מה שאומרים בחדרי חדרים, יש את חסידי הריאל-פוליטיקס שיגידו לך שהכל זה בעצם להפך, ומן הסתם הם אפילו צודקים. או שלא. אם יש דבר אחד שבו אני בטוח, זה שכל הניתוחים המסובכים להפליא הללו לא ממש מרשימים את המציאות, והניתוחים שלי לא מעניינים אותה. אני עוד זוכר למשל איך האייל המופלא דובי קרא לפני כמה שנים (עוד ברשת אחרת לגמרי) להצביע למרץ ולנתניהו, לפי ניתוח מרשים על כנסת שמאלנית וראש ממשלה ימני שיכול להוביל לשלום, או משהו כזה. אין לי מושג אם הוא באמת הצביע נתניהו או לא, ובינינו - זה גם לא משנה. מה שנשאר לאחר שנים זו בסך הכל ההצבעה למועמד אשר איננו ראוי. אנחנו לא באמת מסוגלים לנתח את דעותיהם וכוונותיהם האמיתיות של פוליטיקאים, וכל ניסיון הצבעה לפי ראיה גיאו-פוליטית רחבה הכוללת את מחירי הנפט בכווית נידונה מראש לכישלון, לדעתי. ממילא ניתן להבין דברים רק בדיעבד, וממילא אין לאף אחד מאיתנו השפעה על עניינים הרי גורל אלו. כל מה שנותר הוא להצביע לא כפעולה תכליתית ורציונלית המכוונת למטרה מוגדרת - שהרי זה בלתי אפשרי - אלא להצביע כמיטב הכרתנו למען ההצהרה שבדבר. למען הבחירה לכשעצמה, ותו לא. ובהתחשב בכך, הפתק הלבן שקול בכוחו ההצהרתי לפתק לכל אחד משני המועמדים. זה פתק שאומר שהמשחק לא מוצא חן בעיני, ומכיוון שהוא ממילא מתקיים על חשבוני ובלי לשאול אותי, אני לפחות לא מתכוון לתת לו את הסכמתי. נכון, זה לא יעזור. אבל לטווח הארוך, שום דבר לא עוזר. כל מה שעושים כאן עלי אדמות הוא הצהרתי, ולא רציונלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשתדל לענות בקיצור נמרץ: ההעדפה של תוצאה אחת על פני רעותה איננה עניין רציונלי, מן הסתם. היא מתבססת על ערכים, על מוסר, על מצפון, וכן הלאה. לא להעדפה ולמניעיה כיוונתי בדברי על רציונליות, אלא להצבעה המתחייבת *באופן רציונלי* בהינתן העדפה (ושוב - על "הצבעה לא מוסרית" כתבתי בפתיל אחר, שבו אולי חידדתי את ההבדל). זאת עשיתי לאור התרשמותי כי יש רבים המעדיפים תוצאה אחת על פני האחרת (ויהיו מניעיהם להעדפה זו אשר יהיו) אך באופן בלתי-רציונלי הם יימנעו מלהצביע באופן שיקדם את העדפתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. מעלים נשכחות. אכן. בזמנו אף הצהרתי שאם ברק זוכה בפריימריז של העבודה, אני אצביע לביבי. אבל אז ביבי היה ביבי, וכשבאתי לקלפי, לא היה לי ספק שאני תומך בדעותיו של ברק, ומאמין שהוא יוכל להביא שינוי. לא עבד. טעיתי. קורה. היום אני לא חוזר על הטעות הזאת - ויותר מכך, אני כבר לא מאמין בניתוחים פונקציונליסטיים של המציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאני מסכים שהדיון, ברובו, מיצה את עצמו, רק אבהיר כמה נקודות שככל הנראה לא הבנת. ראשית, לנושא ההצבעה הדקלרטיבית. אתה טוען שהיא לא יכולה להיות כזו, משום שהיא חשאית, וכאן נעוצה השגיאה שלך - אתה מתייחס לתוכן, בעוד שאני מתייחס למדיום. אין זה משנה מה אני מצביע, או אם אני משפיע - עצם העובדה שאני הולך להצביע היא היא ההצהרה של מחוייבותי לדמוקרטיה. תוכנה של ההצבעה, לעומת זאת, קובע באיזו דרך אני תומך. בבחירות הנוכחיות, אין דרך שאני תומך בה. ההבדל בינינו דומה להבדל ביני לבין ערן בילינסקי - בעוד שבילינסקי טוען שפעולות רציונאליות הן אך ורק פעולות שנעשות למען השגת מטרה מעשית כלשהי (ועל כן אין להניח שפעולה שעשה פוליטיקאי היא טעות, כי אין בכך כל הסבר), אני טוען שאנשים עושים פעולות לפי אידיאולוגיה, וכך צריך להיות גם בבחירות - אני מצביע לא כדי להשיג תוצאה (כי ההצבעה שלי לא תשיג את התוצאה הזו בכל מקרה), אלא מתוך אידיאולוגיה. אני מצביע למי שאני תומך בו, וזו הצבעה מוסרית. אם אני אצביע למישהו שאינני תומך בו, או אפילו מתנגד לו, רק כדי להשיג מטרה פונקציונאלית כלשהי (למשל - להצביע לשרון כדי לדאוג שברק יעוף מהנהגת מפלגת העבודה), אזי זו הצבעה בלתי מוסרית - אני עושה שקר בליבי. בילינסקי טוען שלמען הפונקציונאליות, הפוליטיקאים עושים שקר בליבם על כל צעד ושעל. אני, בינתיים, לא פוליטיקאי, ואינני מסוגל לפעול באופן כזה. לכן אצביע בפתק לבן, ולכן הפעולה שלי היא רציונלית (או, בכל אופן, לא יותר רציונלית מהפעולה שלך - בכל מקרה, איננו משפיעים באמת על התוצאה הסופית. ההבדל הוא שאני מכיר בכך מראש, ומעדיף לא לצאת קרח מכאן ומכאן, אלא לפחות לשמור על המוסריות שלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי ערכים או מוסר הם עניין רציונלי? אלכס מאן יאכל אותך לארוחת בוקר... (ללכת לפי האידאולוגיה אם זה לא ברור, הצעד הלוגי הוא די טרויוויאלי). וחוץ מזה, מבחינה אובייקטיבית לא נראה שזה עובד לך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שמישהו יבוא עם איזו בדיחת קרחים. דורכים לי על היבלות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, איכזבתני! המשמעות של לא להצביע בקלפי, או לחליפין לשים פתק ריק (לבן) בקלפי (שהרי שני הדברים הללו הם אותו הדבר), משמעו לירוק לעצמנו בפנים. אנחנו חיים במדינה המוגדרת דמוקרטיה, אמנם המשטר אצלנו לעתים תכופות מדי, נראה יותר כמשטר צבאי, אבל השאיפה היא דמוקרטית. באקט של אי-ההצבעה, אנחנו בעצם תומכים בהתנגדות (סמיכות משעשעת ;) לדמוקרטיה. אנחנו אומרים "יופי שיש לנו זכות, אבל אנחנו לא ממש צריכים אותה, עדיף שיחליטו בשבילנו". לדעתי, דבר כזה שווה לנתינת אקדח טעון לאדם כלשהו ולהגיד לו שיעשה בו כברצונו. אני מפחד מאופציה כזו. המשמעות של לפסול לעצמי את הקול היא הצהרה אנטי דמוקרטית בעליל, ולא שום אקט של מחאה, רוצים למחות? תפגינו, תכתבו לעיתונים, תעתרו לבג"צ. פתק לבן נזרק לפח, ואין בו שום אקט מחאתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה המשמעות הדמוקרטית, הדר ידידי, של הצבעה בעד מישהו שאני מתנגד לדעותיו ומעשיו? כשאין במי לבחור, הבחירה הדמוקרטיה הנכונה היא להמנע, ואם אפשר להביע מחאה - קטנה עד כמה שתהיה, אז זה בדיוק מה שצריך לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שכולכם מיץיתם את הדיון, ולדעתי מוקדם מדי. יש כאן לכאורה שתי גישות סותרות: זו שלך, שבוחנת רק את התוצאה, וזו של האבירים-על-הפתק-הלבן, שבוחנים את העניין מהזווית של הכוונה. אבל דווקא האחרונים היו יכולים לענות לך מתוך השיטה שלך: אתה טוען שיש לבחירות רק שתי תוצאות אפשריות, והם יגידו שיש הרבה יותר. יש, למשל, התוצאה של שרון מנצח את ברק ב-30 אחוז הצבעה, שהיא שונה לחלוטין משרון מנצח את ברק ב-70 אחוז הצבעה. לא יהיה הבדל מבחינת מי יהיה ראש הממשלה, אבל יהיה הבדל, הם מקווים, מבחינת מה תהיה מדיניותו של ראש הממשלה הבא של המחנה שלהם, יום אחד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |