|
מכיוון שאני מסכים שהדיון, ברובו, מיצה את עצמו, רק אבהיר כמה נקודות שככל הנראה לא הבנת. ראשית, לנושא ההצבעה הדקלרטיבית. אתה טוען שהיא לא יכולה להיות כזו, משום שהיא חשאית, וכאן נעוצה השגיאה שלך - אתה מתייחס לתוכן, בעוד שאני מתייחס למדיום. אין זה משנה מה אני מצביע, או אם אני משפיע - עצם העובדה שאני הולך להצביע היא היא ההצהרה של מחוייבותי לדמוקרטיה. תוכנה של ההצבעה, לעומת זאת, קובע באיזו דרך אני תומך. בבחירות הנוכחיות, אין דרך שאני תומך בה. ההבדל בינינו דומה להבדל ביני לבין ערן בילינסקי - בעוד שבילינסקי טוען שפעולות רציונאליות הן אך ורק פעולות שנעשות למען השגת מטרה מעשית כלשהי (ועל כן אין להניח שפעולה שעשה פוליטיקאי היא טעות, כי אין בכך כל הסבר), אני טוען שאנשים עושים פעולות לפי אידיאולוגיה, וכך צריך להיות גם בבחירות - אני מצביע לא כדי להשיג תוצאה (כי ההצבעה שלי לא תשיג את התוצאה הזו בכל מקרה), אלא מתוך אידיאולוגיה. אני מצביע למי שאני תומך בו, וזו הצבעה מוסרית. אם אני אצביע למישהו שאינני תומך בו, או אפילו מתנגד לו, רק כדי להשיג מטרה פונקציונאלית כלשהי (למשל - להצביע לשרון כדי לדאוג שברק יעוף מהנהגת מפלגת העבודה), אזי זו הצבעה בלתי מוסרית - אני עושה שקר בליבי. בילינסקי טוען שלמען הפונקציונאליות, הפוליטיקאים עושים שקר בליבם על כל צעד ושעל. אני, בינתיים, לא פוליטיקאי, ואינני מסוגל לפעול באופן כזה. לכן אצביע בפתק לבן, ולכן הפעולה שלי היא רציונלית (או, בכל אופן, לא יותר רציונלית מהפעולה שלך - בכל מקרה, איננו משפיעים באמת על התוצאה הסופית. ההבדל הוא שאני מכיר בכך מראש, ומעדיף לא לצאת קרח מכאן ומכאן, אלא לפחות לשמור על המוסריות שלי).
|
|