בתשובה לגלעד ברזילי, 01/06/03 15:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי שאלתך לענין חלוקת קמעות בחוק 1 לא ראיתי את החלטת השופטת 2 כמו גם החלטות אחרות בעניין קמעות לפיכך אני מתקשה לתת תשובה לשאלה שמעסיקה את רוב המגיבים כאן, כמדומני, מה הוא הבסיס העובדתי (אם בכלל היה כזה) לקביעה כי "חמסה" היא בגדר קמע. דווקא ביחס למה שאמרת בקשר עם דברי הרב על נתניהו נפלה לידי החלטה של השופט חשין בתפקידו כיו"ר ו. הבחירות. באותו מקרה נטען כי ש"ס מחלקת קונטרסים ובו הוראה כי על בוחרי ש"ס לציית לדברי מרן הרב עובדיה יוסף מכוח "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". נטען, כי הוראה זו מפרה את סעיף 122 לחוק הבחירות שכן הדבר מהווה שידול אסור להצביע לש"ס. מדוע אסור? שכן בהמשך הפסוק שצוטט 4 נאמר, כי מי שלא ישמע בזדון – "ומת האיש ההוא וביערת הרע מקרבך". השופט חשין קבע מספר קביעות חשובות לענייננו5. 1. כל תעמולה היא מותרת למעט זו האסורה בחוק6. 2. השימוש בדת לצרכים פוליטים איננו אסור. מה שאסור הוא ניצול הדת לצורך השפעה לא הוגנת. מבחינה זו מנהיג דתי = מנהיג פוליטי וכפי שמנהיג פוליטי רשאי לקרוא לתומכיו להצביע עבור מאן דהוא, כך גם מנהיג דתי. 3. עצם העובדה שהשומעים מסיקים מסקנות מהדברים (למשל כי יאונה להם רע אם לא יבצעו את ההוראה) איננה הופכת אותם, רק בשל כך, לאסורים. ככל הנראה – והדבר לדעתי עולה הן מלשון החוק והן מהצורך לצמצם את ההגבלה על חופש הביטוי– יש צורך בהיות הדברים עצמם משום "קללה נידוי חרם וכו"' ולא די כי מאן דהוא יפרש את זה כך7. _________ 1 הקישור בתגובה 149606 מפנה לסעיף בחוק הבחירות של הכנסת. קיים סעיף בנוסח זהה (סעיף 88) גם בחוק הבחירות של הרשויות המקומיות. 2 מישהו יכול להפנות?3 3 מישהו בכלל קרא את ההחלטה או שכולם מסתמכים על הידיעה העיתונאית? 4 דברים יז 11-13. 5 יש לזכור שני דברים. האחד, כי החלטה לא עסקה בקמעות אלא בשידול אסור על פי הסעיף. השני, כי ההחלטה איננה תקדים מחייב, אם כי משקלה איננה מבוטל כלל וכלל. 6 עקרון זה הוא עקרון ידוע ובמיוחד השופט חשין חזר עליו לא פעם, למשל כאשר התיר תעמולה באמצעות האינטרנט, שאינו נמנה על האמצעים המוגבלים בתעמולה, כמו עיתון רדיו וטלויזיה. 7 ושוב אזהיר – הדברים נאמרו בהקשר של שידול אסור ולא של קמעות. לכשעצמי אני סבור כי משהוחלט כי חפץ הוא קמע8 חזקה היא כי המשדל התכוון לנצל שלא כהוגן את כוחו (הרוחני?)של הקמע. 8 עדין, משלא ראיתי החלטות בענין קמעות, אני מתקשה לומר כיצד הוחלט כי חפץ פלוני הינו קמע ומה המבחנים שנקבעו בעניין זה. בהקשר זה אומר, כי לדעתי בהחלט יש טעם לשקול האם לחפץ פלוני יש שימושים נוספים מלבד היותו גם "קמע" וכי מהותו כ"קמע" טפל לשימוש העיקרי של החפץ (למשל כמו מחזיק מפתחות), שאז יש מקום לשקול האם לא לראותו כ"קמע". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
8 אם יש לחפץ שימוש אחר, האם אין לפסול אותו משום היותו שווה כסף? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |