 |
בוא נסכים לא להביא אסמכתות של אלמונים, בסדר?
א. חוקית, אין לך מה "לא לדעת"- השופטת קבעה שהחוק אוסר על המפד"ל לחלק חמסות, כך שזה לא חוקי כרגע.
ב.האם הפרשנות של השופטת את החוק היא נבונה וראויה? זו הנקודה שקראת לה "אתית". אני טוענת כך:
1.אנשים לא מאמינים שהחמסה תביא להם מזל טוב. השופטת לא יודעת את זה, כי היא לא מכירה את הלך החשיבה הדתי ולה עצמה אין חמסה בסלון. קצת מתנשא לקבוע שמי שתולה חמסה הוא פרימיטבי שמאמין בקמיעות, מדובר בנורמה, אופנה חברתית, סמל מוסכם על הרובד שהשופטת אינה נמנית עמו, קרי הציבור הרחב.
2. ודאי שאני יכולה לקבוע שמדובר במקבילה המדויקת של תלתן עם ארבע עלים. זה שזו אמונה מקומית לא הופך אותה לדתית, מיתית או הרסנית יותר. החמסה *איננה* סימן דתי בשום פנים ואופן!
עכשיו, תבין שאילו הייתה השופטת אוסרת לחלק את תפילת הדרך גופא, למשל, בטענה שיש אנשים שמאמינים שאם לא אומרים את התפילה יאונה להם רע, הרי גם אז אין סיבה שאנשים יתעקשו דווקא על תפילת הדרך של המפד"ל, אבל אז אני מניחה שבמפד"ל היו נלחמים יותר על זכותם לחלק אותה. למה? כי זה באמת עניין דתי, ואז זה היה ויכוח עקרוני על ההבדל בין תפילה לקמע, ועל הזכות לחלק תפילה במדינת ישראל. אבל על החמסה אף אחד לא מתווכח, כי זה באמת טיפשי וקטנוני מכדי להיות ראוי לדיון. אז יהיה עיגול, או משולש או דג. למי אכפת.
ולמה אני כן מבזבזת ל זה מלים וזמן? כי זה לא החמסה, זו הבעיה המצטברת של שופטי ישראל. צריך להיות באמת בור בענייני דת כדי להגיד שחמסה זה קמע. האם אני מוכנה שאלו יהיו האנשים ששופטים אותי?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש