בתשובה לאליהו, 16/05/03 10:48
וגם עורכי הדין 147839
ניצה • בתשובה לאליהו יום ד', 21/5/2003, 1:16
א.נשארה השאלה: מה אשם אותו אחד שעליו למדה הכנסת שבית המשפט מפרש את הכוונה בחוק שלא כפי שהיא רוצה? למה אי אפשר יהיה לעשות לו משפט חוזר לפי החוק החדש? רק כדי שבטוח יהיה שחקיקת החוק לא נעשתה מסיבות לא כשרות?

ב. הבעיה בכל מערכת היחסים המסובכת הזאת בין הרשות המחוקקת ובין הפרשנים שלה, קרי מערכת המשפט, היא שהפוסק העליון היא מערכת המשפט, שהיא גם צד ב"התגוששות". זה לא ממש משחק הוגן כאשר השופט הוא צד במשחק... גם זה מפחית במידה רבה את האמון בפסיקות שלו.
וגם עורכי הדין 148524
אליהו • בתשובה לניצה יום א', 25/5/2003, 21:39
ראשית ולפני הכל מזל טוב! ‏1
שנית, בהקשר הדוגמא שניסיתי לחפש. ובכן חיפשתי אך לא מצאתי דוגמא מובהקת ועל כן השאיר זאת כך, לבינתיים.
ולענייננו:

א. הוא אכן אינו אשם. ובכל זאת עלי להסביר לך מדוע צודק ונכון להשאיר את הפסיקה ביחס לאותו אחד.
1. כבר אמרנו שאין זה משנה מה הייתה הכוונה חשובה הפרשנות‏2. במילים אחרות מעשה הפרשנות קובע מה התוצר הסופי ולכן מהבחינה הזו אין כל עיוות דין או אי צדק בפסיקה של בית המשפט. באותה השעה זה היה החוק ולכן כך היה צריך להיקבע.
2. יש כלל יסודי במשפט שנקרא "סופיות הדיון". כלל זה, כשמו כן הוא - למשפט יש סוף. אי אפשר לטרטר שני צדדים ולהשקיע משאבים של המדינה ללא גבולות. לכל אחד יהיה את יומו בבית המשפט – אך עד גבול מסוים. לכן, כאשר נפסק דינו של אדם, או נקבע עניין מסוים בין שני אנשים ‏3 באופן עקרוני לא ניתן לפתוח אותו.
3. וכאן את שואלת בודאי שתי שאלות: אחד – מה זה אם כן משפט חוזר ושתיים – מדוע לא להחיל את זה על מקרה בו הכנסת שינתה את החוק. נענה על ראשון ראשון:
4. משפט חוזר הוא אכן חריג לכלל של סופיות הדיון. מכיוון שהוא חריג הוא אפשרי רק בסיטואציות מסוימות ורק בדרך מאד מסוימת – הוא מתקיים רק בהליך פלילי ‏4. ראי למשל פסק הדין בענין דרעי ‏5.
5. לא מחילים משפט חוזר על כל מקרה שהכנסת שינתה חוק כיוון שזה יפגע בסופיות הדיון. יתרה מזאת. נניח ששני אנשים מאושמים באותה עבירה בהליכים נפרדים. שניהם הורשעו, אך רק אחד ערער. נניח שהתקבל הערעור. מה על השני אם כן? פסיקת בית המשפט קובעת שהדין מלכתחילה היה כפי שנפסק ערכאת הערעור ולכן הראשון שלא ערער הורשע שלא עוול בכפו. אם כן את רואה שעקרון סופיות הדיון לפעמים יוצר עוול. לכן במשפט פלילי, ניתן לאדם אפשרות לפנות למשפט חוזר על מנת למנוע מצבים שכאלה. לכן יתכן בהחלט שעל בסיס הטענה של עיוות דין (שהלוא ברגע שהכנסת שנתה את החוק בעקבות פסיקת בית משפט יהיה אפשר לטעון כי יש בך ראיה שהעיקרון שונה) יהיה לו משפט חוזר. אני מניח שבמקרה כזה הפרקליטות לא תנהל נגדו הליך נוסף אלא תזכה אותו.
6.דרך נוספת לפתור זאת היא באמצעות הגשת בקשה לחנינה אצל הנשיא.

ב. הצגת הדברים איננה מדויקת. אכן הרשות השופטת היא מפרשת החוקים ובמובן זה היא הסמכות האחרונה. יחד עם זאת, במידה והכנסת תאמר את דברה במפורש ובהליך הנכון ‏6 נראה לי שבית המשפט לא יתערב.

____________________
‏1 תגובה 147299
2] כמעשה תנורו של עכנאי.
‏3 זאת, כמובן לאחר מיצוי כל ההליכים העומדים לאותו אדם, דהיינו הגשת ערעור (או חלוף הזמן המותר להגשת ערעור מבלי לעשות כן). בשפה המשפטית קוראים לכך – פסק דין חלוט.
‏4 באופן עקרוני הוא מתקיים רק בהליך פלילי, אם כי יש חריגים גם במשפט האזרחי, כגון ראיות שהושגו במרמה, אך שם מדברים על ביטול פסק דין.
‏5 http://62.90.71.124/Files/00/830/084/a14/00084830.a1... פסקה 19.
‏6 ראי תגובה 148519
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות