בתשובה לניצה, 16/05/03 1:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה על העידוד. א. כיוונת בדוגמא של תש"ע לדעת גדולים. המשנה לנשיא בית משפט העליון (בדימוס) השופט מ. אלון הביא דוגמא זו, כ"אוטופיה" לדרך לקבל ביקורת, שכן לבסוף אומר הקב"ה "ניצחוני בני ניצחוני" כלומר - יש השלמה שהפרשנות מסורה לכנסת ישראל לעומת זאת אלון מטיל ספק אם בית המחוקים הישראלי יקבל באותו "חיוך" ביקורת שיפוטית שלמשל תבטל חוק של הכנסת. השאלה על הכשרת המעשה בדיעבד היא שאלה מצוינת 1. הכשרת המעשה בדיעבד - במובחן משינוי הערך - מבטא, לדעתי, פעולה בה אין רצון אמיתי לשנות ערכים אלא מדובר בעקיפת הערך לצורך המעשה אד-הוק. השאלה איפוא בניסוח אחר: מנין לנו לדעת שהמחוקק מכשיר את המעשה (ואז הביקורת על ביהמ"ש איננה לגיטימית) ולא באמת ובתמים משנה ערכים, בעקבות פרשנות שגויה של ביהמ"ש (שאז הביקורת היא לגיטימית)? לרוב, באמת, אין כל בעיה. אדם עשה מעשה (בין פלילי ובין אזרחי). העניין נדון בבית משפט. הפרשנות השיפוטית לחוק לא מצאה חן בעיני המחוקק. המחוקק מתקן את החוק. אותו אדם לא יהנה מפירות החקיקה החדשה לאותו מעשה שכבר נעשה. נראה 2 איפוא כי השינוי הוא שינוי ערכי. אבל בדוגמא הבאה 3, אנסה להמחיש את הבעייתיות לזהות את המניע האמיתי (בוודאי בזמן אמת) וזה כאשר המעשה מוכשר באמצעות חקיקה. בשנת 1994 התפלגו מספר ח"כ, בראשות גולדפרמב (צומת ז"ל?) מסיעתם והצטרפו לממשלת רבין. התמורה - סגנות שר לגולדפרמב. עתרו לבג"צ, כנגד המינוי של גולדפרמב. העילה: על פי חוק יסוד הממשלה אי אפשר למנות שרים או סגני שרים את מי שפרש מסיעה ולא התפטר מהכנסת. כיוון שרבין היה זקוק לקולותיו של גולדפרמב בכנסת, ברור שאי אפשר היה שהוא יתפטר מהכנסת. הטענה הייתה שפרישה (על פי חוק יסוד: הממשלה ) כוללת גם התפלגות ולכן גולדפרמב לא יכול לכהן כסגן שר. בג"צ קיבל טענה זו וקבע שאכן פרישה = התפלגות וגולדפרמב איננו יכול לכהן כסגן שר. מה עשו? נכון, תיקנו את החוק שהתפלגות איננה שווה פרישה והכשירו את המהלך שהביא את כהונתו של גולדפרמב כסגן שר. עכשיו נשאלת השאלה, האם החקיקה החדשה הייתה נתינת ערך חדש או שמא הכשרת המעשה. מהו הערך שמגולם בחוק? אי אפשרות לשוחד פוליטי, כדי לעבור ממפלגה ממפלגה. לכאורה, אין כאן שינוי ערכים אלא רק הכשרת המעשה. מצד שני, שמא יש הבדל ערכי בין פרישה של יחיד (שאז החשש לטובת הנאה גדולה) לבין התפלגות מסיעה, שמוכרת גם לצורכים נוספים, שאז שמא ההצדקה האידאולגית להתפלגות של קבוצה מוכיחה שטובת ההנאה הפוליטית איננה ביסוד ההתפלגות – כיוון שמדובר בקבוצה. נקודה נוספת. עד היום לא שונה התיקון פעם נוספת, כולמר הערך החדש נשאר תקף. שמא נלמד מכך כי אכן היה כאן שינוי ערכי? שאם לא כך הרי שהערך היה חוזר לקדמותו. אין בכוונתי לענות למקרה הספציפי. די לי בהצגת הבעייתיות כדי להמחיש מדוע הכשרת מעשה הוא איננו לגיטימי, אך יחד עם זאת, לא תמיד ניתן לקבוע בוודאות אם מדובר בשינוי ערך או בהכשרת מעשה, בוודאי שקשה לקבוע זאת בזמן אמת. ב. מה מבטיח? שום דבר. על זה, בין היתר, דיבר על השופט אלון – על החשש ממשחק חתול ועכבר בין הכנסת לרשות השיפוטית,על רקע ביטול חוקים. יחד עם זאת חייבים להיות הוגנים ולומר שככל הנראה ביטול חוק על ידי בימ"ש 4 כיוון שנוגד ערך X הגבוה הירכאית מהערך Y (שהחוק המבוטל הציג) לא ישונה על ידי חקיקה טכנית, כי אם ערכית 5 וכי אם יעשה כך, דהיינו יבטלו את הביטול באמצעים טכנית, הרי שבית המשפט ישוב ויבטל. ג. את צודקת בהחלט. העמדה שאת מציגה, בקשר עם החופש של בית המשפט לפרש חוקים, קשורה קשר הדוק לשתי שאלות החורגות ממסגרת תגובה זו (לפחות לעת עתה). הראשונה: האם בית משפט יכול לנהוג על דרך של "אקטיביזם שיפוטי" - דהיינו קביעת ערכים על ידי בית משפט ולא על ידי המחוקק - ואם יכול לנהוג, עד כמה ובאילו מקרים? השניה : האם שופט יכול (ואולי חייב) להביא ערכים מ"בית אבא"6 לבית המשפט או שמא עליו לנהוג באובייקטיביות, על פי ערכים אוניברסליים 7. עד כאן בשלב זה. __________ 1 שאלה טובה היא שאלה שיש לך תשובה עליה. שאלה מצויינת היא שאלה שיש לך עליה גם דוגמא (או שקף, לפי העניין). 2"נראה" אמרתי, כיוון שהרבה פעמים שינוי החקיקה הוא בלחץ קבוצות בציבור להכשיר מעשים כאלה לעתיד לבוא. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם שכמעט על כל מעשה חקיקה מופעלים כוחות כאלה או אחרים. ניתן להניח, כי גם שינוי החוק מבטא שינוי ערכי, הגם שבא כתוצאה מהפעלת לחץ (חוקי, כמובן), כזה או אחר והא בגדר "המשחק הפוליטי" המותר. 3 אני מקווה שאני זוכר את העובדות כהוויתן - ואם לא, אשמח לקבל תיקונים. 4כל בית משפט! 5 יש לי דוגמא לכך, אך תאלצי להיאזר בסבלנות עד יום א', על מנת שאבדוק את ההנמקות שניתנו בפסה"ד. על אף רצוני העז לענות לך לא אעשה כמעשה יובל תגובה 141640 6 כל שופט וה"בית אבא" שלו. 7 מה זה? לעניין הדוגמא של גולדפרמב: חוק יסוד: הממשלה - סעיף 5(ב1) (מינוי שר); סעיף 34 (מינוי סגן שר). שימי לב לתיקון לעניין התפלגות. חוק יסוד: הכנסת, סעיף 6א' - חוק הבחירה לכנסת, סעיף 25 (מהי התפלגות) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והפרישה מצומת לא הייתה בראשותו, אלא בראשותו של גונן שגב, שמונה לשר (האנרגיה?) בממשלת רבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן כן... סיעת "יעוד" עוד offshoot של צומת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי. אכן מדובר בפרישה של שלושה ח''כים (שגב, גולדפרב, סלמנוביץ) מ''צומת'' והקמת סיעת יעוד. הפרישה הוכרה כ''התפלגות'' עוד טרם ההסכם הקואליציוני עם ה''עבודה''. ההסכם הקואליציוני כלל את מינוים של שגב וגולדפרב כשר וסגן שר (בהתאמה) והעתירה הופנתה כנגד שני המינויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א.נשארה השאלה: מה אשם אותו אחד שעליו למדה הכנסת שבית המשפט מפרש את הכוונה בחוק שלא כפי שהיא רוצה? למה אי אפשר יהיה לעשות לו משפט חוזר לפי החוק החדש? רק כדי שבטוח יהיה שחקיקת החוק לא נעשתה מסיבות לא כשרות? ב. הבעיה בכל מערכת היחסים המסובכת הזאת בין הרשות המחוקקת ובין הפרשנים שלה, קרי מערכת המשפט, היא שהפוסק העליון היא מערכת המשפט, שהיא גם צד ב"התגוששות". זה לא ממש משחק הוגן כאשר השופט הוא צד במשחק... גם זה מפחית במידה רבה את האמון בפסיקות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית ולפני הכל מזל טוב! 1 שנית, בהקשר הדוגמא שניסיתי לחפש. ובכן חיפשתי אך לא מצאתי דוגמא מובהקת ועל כן השאיר זאת כך, לבינתיים. ולענייננו: א. הוא אכן אינו אשם. ובכל זאת עלי להסביר לך מדוע צודק ונכון להשאיר את הפסיקה ביחס לאותו אחד. 1. כבר אמרנו שאין זה משנה מה הייתה הכוונה חשובה הפרשנות2. במילים אחרות מעשה הפרשנות קובע מה התוצר הסופי ולכן מהבחינה הזו אין כל עיוות דין או אי צדק בפסיקה של בית המשפט. באותה השעה זה היה החוק ולכן כך היה צריך להיקבע. 2. יש כלל יסודי במשפט שנקרא "סופיות הדיון". כלל זה, כשמו כן הוא - למשפט יש סוף. אי אפשר לטרטר שני צדדים ולהשקיע משאבים של המדינה ללא גבולות. לכל אחד יהיה את יומו בבית המשפט – אך עד גבול מסוים. לכן, כאשר נפסק דינו של אדם, או נקבע עניין מסוים בין שני אנשים 3 באופן עקרוני לא ניתן לפתוח אותו. 3. וכאן את שואלת בודאי שתי שאלות: אחד – מה זה אם כן משפט חוזר ושתיים – מדוע לא להחיל את זה על מקרה בו הכנסת שינתה את החוק. נענה על ראשון ראשון: 4. משפט חוזר הוא אכן חריג לכלל של סופיות הדיון. מכיוון שהוא חריג הוא אפשרי רק בסיטואציות מסוימות ורק בדרך מאד מסוימת – הוא מתקיים רק בהליך פלילי 4. ראי למשל פסק הדין בענין דרעי 5. 5. לא מחילים משפט חוזר על כל מקרה שהכנסת שינתה חוק כיוון שזה יפגע בסופיות הדיון. יתרה מזאת. נניח ששני אנשים מאושמים באותה עבירה בהליכים נפרדים. שניהם הורשעו, אך רק אחד ערער. נניח שהתקבל הערעור. מה על השני אם כן? פסיקת בית המשפט קובעת שהדין מלכתחילה היה כפי שנפסק ערכאת הערעור ולכן הראשון שלא ערער הורשע שלא עוול בכפו. אם כן את רואה שעקרון סופיות הדיון לפעמים יוצר עוול. לכן במשפט פלילי, ניתן לאדם אפשרות לפנות למשפט חוזר על מנת למנוע מצבים שכאלה. לכן יתכן בהחלט שעל בסיס הטענה של עיוות דין (שהלוא ברגע שהכנסת שנתה את החוק בעקבות פסיקת בית משפט יהיה אפשר לטעון כי יש בך ראיה שהעיקרון שונה) יהיה לו משפט חוזר. אני מניח שבמקרה כזה הפרקליטות לא תנהל נגדו הליך נוסף אלא תזכה אותו. 6.דרך נוספת לפתור זאת היא באמצעות הגשת בקשה לחנינה אצל הנשיא. ב. הצגת הדברים איננה מדויקת. אכן הרשות השופטת היא מפרשת החוקים ובמובן זה היא הסמכות האחרונה. יחד עם זאת, במידה והכנסת תאמר את דברה במפורש ובהליך הנכון 6 נראה לי שבית המשפט לא יתערב. ____________________ 1 תגובה 147299 2] כמעשה תנורו של עכנאי. 3 זאת, כמובן לאחר מיצוי כל ההליכים העומדים לאותו אדם, דהיינו הגשת ערעור (או חלוף הזמן המותר להגשת ערעור מבלי לעשות כן). בשפה המשפטית קוראים לכך – פסק דין חלוט. 4 באופן עקרוני הוא מתקיים רק בהליך פלילי, אם כי יש חריגים גם במשפט האזרחי, כגון ראיות שהושגו במרמה, אך שם מדברים על ביטול פסק דין. 5 http://62.90.71.124/Files/00/830/084/a14/00084830.a1... פסקה 19. 6 ראי תגובה 148519 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |