|
||||
|
||||
אני חושב שלפני דה-טקוויל היתה מציאות שונה משל היום. מציאות דמוקרטית שונה. בנוסף, לא עמדו לפניו כל הנתונים הקיימים היום, על הגוונים השונים של בני האנוש. החברה האמריקאית היא בעלת חינוך לעצמאות. יש דגש חזק על האני העצמאי. אתה יכול להשיג כל דבר - ובידך הדבר. הניצחון הוא ערך. האנתרופולוג קולין טרנבול כתב : "אפילו רוח הצוות, שכולם מדברים בשבחה (במגרשי האתלטיקה של בתי הספר. א.ש.) אינה אלא צורה מוגבלת של שיתוף פעולה שכל תכליתו 'לדפוק' מספר גדול יותר של אנשים בדרך יעילה יותר". החינוך הדמוקרטי-קפיטליסטי אפילו לא מתיימר לדבר על שיוויון. המעטת חשיבות האינדיבידואל דווקא קיימת בחברות שקיים בהם חקלאות לצריכה עצמית, שבהם יש כמה יחידות של בעל-אשה-ילדים במשק אחד. יש חינוך לתלות כדי שחברי הקבוצה יקבלו את מרות הקבוצה. נעשה על ידי ענישה ותמיכה גם יחד. (תמיכה - פינוק מופרז, הנקה עד גיל מאוחר וכו) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |