בתשובה לליאור גולגר, 14/01/01 17:41
הגיגים 14491
בהתאם למאמרך, אכן לא ברור כי דווקא בעידן התאגידים ייפסק התהליך של הימחקות מדינות מן המפה. אולם ניתן להבחין בתהליך של מדינות המתאחדות בינהן (האיחוד האירופי, על אף היותו איחוד כלכלי בלבד בשלביו הראשונים, מתקדם לקראת איחוד המפה האירופית לגוש מדיני אחד בעתיד הלא רחוק, ומהווה דוגמא לאיחוד מדיני הצפוי בעולם) ובכך "נעלמות" להן מדינות.
יותר מסביר כי מדינת ישראל תיעלם גם היא באחד הימים ממפת העולם, מפני שתנאי ההתחלה שלה היו "מסובכים" בלשון המעטה. העובדה שלמעלה מחמישים שנה המדינה קיימת למרות סכנות ההשמדה בהן עמדה, אינה מעמידה כעובדה מוגמרת את עצם קיומה בעוד בעוד שבוע או חמש שנים.
אך פה נשאלת השאלה, מדוע חשוב שמדינת ישראל אכן תהיה קיימת? האם בעידן שבו רוב אזרחיה אינם חשים זיקה ליהדות, אכן חשוב שלתושבים היהודיים תהיה מדינה "שלהם", או שמא יוכלו להסתדר בנקל תחת כל שלטון שיכונן פה?
החשש כי במקרה של שלטון ערבי מוסלמי בארץ, יוביל בוודאות להכחדת היהודים ועם כך היהדות אינו מבוסס. כפי שיהודים חיים בשלום במדינות ערב, ייתכן כי שלטון זר בארץ ישראל לא יכחיד את היהדות, אלא דווקא יקרב את האיסלאם אל המערב.
להערכתי תסריט זה אינו אהוד במיוחד בקרב הקוראים, אך ייתכן כי כמו תהליכים אחרים שארכו שנים, גם תסריט זה יתממש בשלבים קטנים ובשקט.
הגיגים 14492
האפשרות שאתה מתאר, של הפיכתה בהדרגה של החברה הישראלית-יהודית לחברה בעלת מאפיינים ערביים-מזרחיים, נשמע בלתי-סביר בעליל: לחברה הישראלית מאפיינים מערביים-דמוקרטיים רבים (בניגוד, נאמר, לקהילה יהודית במדינה מוסלמית כיום), וככל הידוע לי - קיימים תהליכים של "התמערבות" (דהיינו הפיכת חברות ל"מערביות" יותר) במאות האחרונות, אך אין תהליכי "התמזרחות" או "התערבות" (אם כי הדוגמא של איראן שלאחר השאח היא מעניינת, אבל אינני חושב שהיא דומה).
הגיגים 14498
I think that the statement regarding the possibility of that the European movement may turn form an economic to a political and eventually national unit is not feasible. Cultural diversity is a social necessity – to define oneself, there has to be an "other" that is used as a foil and a backdrop. There is a great sense of "otherness" that different Europeans feel towards each other, something that will not go away in the course of few decades or even several generations. As far as the survival of Israel itself goes, while there are no guarantees that it will not go away in some kind of military conflagration, I do not see the possibility of voluntarily assuming an Arab hegemony or undergoing a gradual process of being assimilated into the predominant Arab cultural surrounding. That would be conceivable if an initial cultural affinity existed to begin with. As things stand, the cultural origins of Israel and its Arab neighbors are markedly different. The last 52 years have not contributed towards a fusing of the two peoples either...
הגיגים 14521
מדוע שאירופה לא תהפוך לפדרציה, בה כל מדינה תוכל לשמור על עצמאות תרבותית ואף חוקית, אך יאוחדו כיחידה פוליטית-כלכלית אחת, בדומה לארה"ב? כבר כיום מתפתחת תודעה אירופאית מסויימת (אירופה מול אמריקה, לדוגמא, כשני כוחות תרבותיים מובילים). אין כל סיבה שההבדלים הקיימים ימנעו שיתוף פעולה נרחב גם בתחום הפוליטי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים