בתשובה לערן בילינסקי, 04/05/03 0:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ומציאות מסויימת בעלת גוונים מיתולוגיים/תאולוגיים שהתפתחה פה בסביבות שנות ה-40 ואחריהן (ויתכן שלפני כן - אם נדבר על "דת העבודה" או דת האדמה בגווניה הפחות מוכרים לציבור) ולא אפרט . אין מכל מקום להפריד זה מזה את הגוונים הקיצוניים של הכנעניות מחד ודת העבודה/אדמה המוקדמת מאידך, והרויזיוניזם ההיסטרי-צעקני-פורנוגרפי הניאו-פגני כיום. __________________ הערה: חלקם של ה"יוצרים" הניאו פגניים כאן, עוד מראשית שנות ה-80 , פיתחו מעין סגנון הנשען על מציצנות "פיזית" לפרטי פרטים - גישה פורנוגרפית למעשה בדומה לתאורי חיכוך איברים ותנועת רקמות גוף, הזדקרותם והתנפחותם - תוך פנייה ליצרים הנמוכים ביותר של הקורא. ___________ מעשי תעוב הן כלפי הציבור פנימה ומשאביו; הן כלפי פלשתינאים (באופן המשמיט את תקפות עמדתנו); הן במימדים של עושק כלכלי; והן בהתאכזרות לפנסיונרים ואוכלוסיות שנוחשלו ו"הוצבו" בפריפריה וכיוצא בזה - הא בהא תליא, סדנא דארעה חד היא. מאמרו של אלי נראה לי למעשה כבדיחה די שקופה, אך הפיכת מציאות מסויימת לקריקטורה מוקצנת, בבחינת "לא היו הדברים מעולם" אינה פוטרת... |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |