בתשובה לצחי ברזיק, 16/12/99 1:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כפראייר שאכן קרא הכל, איני יכול שלא להסכים. אכן, הוכחת את הנקודה שלך: האדם אינו בעל חיים חכם, הוא בעל חיים שמדבר. והרבה. הנושא, מלכתחילה, הועלה כסוגיה מוסרית, נראה כי אפילו אתה כמעט והבנת זאת, ע"פ הפיסקה האחרונה בהודעתך. הגעת למסקנה, כי ההאנשת בע"ח מקבילה לחלוטין, לגביך, להאנשת אנשים (לא כשל לוגי. כשל פילולוגי, ולא שלי. תלונות אנא שלחו למר אליעזר בן יהודה) ולכן אינך מסוגל להתיחס לבע"ח, או לחלקם, באופן שונה מהדרך בה הינך מתייחס לבני אדם. טוב ויפה, אך אינך יכול להשליך את הפסיכולוגיה המעוותת הזו, שאולי, ורק אולי, תקיפה לגביך על שאר האנושות. ישנה אפשרות להנות מארוחה שמורכבת ברובה מכבשה-לשעבר, ועדיין להזעזע מרצח אדם, או קניבליזם - ומסיבה זו בדיוק אין בעיה מוסרית עם אכילת בשר, לדעתי. בנוגע לרלפקסים של החתולה שלך, שאינה פוחדת ממך מאחר והיא למדה כי אינך מסוכן, רק אציין כי מעולם לא הותקפתי ע"י שיח. הם פציפיסטים, אתה יודע. אין לי מחויבות מוסרית כלפי הכלב שלי. יש לי מחויבות רגשית. וההבדל מהותי. אדם המאמץ לעצמו פרת מחמד, אינו יכול לדרוש משכנו להיות צמחוני. איני רואה כיצד אכילת בשר הופכת אותי לטוב פחות, וההערכה העצמית שלי בהחלט לא ירדה (וכן. יש לה לאן, למקרה שאתה תוהה) לאחר שהפסקתי להיות טבעוני. בכלל, אני יכול להתווכח איתך על כך שחתירה למצויינות מקבילה לחתירה לאושר. הסיבה שלי לקיום היא פשוטה (ואתה מתלונן על הסטייה מהנושא....): אני רוצה לחיות. אין כאן ניתוח רציונלי של העניין, בדיוק כפי שאיני מסוגל לומר לך מדוע אני נהנה מאכילת בשר. עובדה אמפירית, ומספיקה. טפשותן של הפרות אכן לא רלוונטית. הן טעימות. זה כן. כן, נכון. אני אגוצנטרי (וזו הסיבה שלא כתבתי "אנחנו") אך רדוד? נראה לי כי הסוגיה הנדונה נחקרה כאן לעומק, ולי היה חלק, ברובו פסיבי, בעניין. והערה לסיום, הכתיבה שלי אגריסיבית במיוחד לאחרונה. כנראה למאמרים של יוסי גורביץ' יש השפעה עלי אחרי הכל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הו עומר, אהובי משכבר הימים... לו רק היית משקיע שביעית מהאנרגיה שאתה משקיע בהטרדה מינית של ארנבונים בהבנת הנקרא, היית יכול לחסוך לי כאן מאמץ ניכר בכתיבת התגובה הזו. היכן להתחיל? לא טענתי ולו לרגע אחד כי הדיון בנושא אינו מוסרי, אלא להיפך. טענותי כאן הופנו כנגד הנטיה האופינית של קוראי (ומקימי) האייל בדרדור כל שאלה מוסרית לכוון דיון בסוגיית מקורו של המוסר. מאחר והדיון נטה לכיוון זה ממילא, הרשיתי לעצמי לחוות את דעתי בנושא, דהיינו שמטרתו של המוסר בקיומנו חסר הסיכונים כמין, השתנתה וכעת הוא מהווה גורם משמעותי לגבי תפיסתנו (כפרטים ולא כמין) את החיים שלנו, והוא מגדיר אותה מחדש כשם שאנו מגדירים אותו מחדש. מעין תאולוגיה-לוגית, אם תרצה. אין כאן שום רצון במחילה אלוהית, שום שאיפה בחיים שאחרי המוות, ושום בקשה לתשובות ארטילאיות על שאלות ארטילאיות יותר. כפי שטען הגרוע שבסופרי תבל (אשר אותו כמובן אתה מעריץ) רוברט היינלין - אתה הוא האלוהים, אני הוא האלוהים. אתה גורק בינתיים? אפשר להמשיך? תודה. בעניין הרפלקסים התמוהים שלך - האנלוגיה לחתולתי הנאווה הגיעה כדוגמא לכך שהרפלקסים הגורמים לך ולשכמותך לברוח משיחים מאיימים אינם א: אופייניים לאוכלי עשב, אלא לבעלי חיים קטנים וחלשים באופן כללי ו-ב: אינם בהכרח מולדים, אלא חלק ניכר מהם תלוי בפרט עצמו ובנסיון החיים שלו. יתכן שזכרוני מתעתע בי ברגע זה, ולכן אניח שהאשמה היא בי ולא בך בנקודה שלישית זו - אם הניסוח שלי הטעה אותך, אני מתנצל, אך כוונתי לא היתה לומר כי לאוכלי בשר יש הערכה עצמית נמוכה יותר מלצמחונים, אלא פשוט לסכם את הנקודה שלי, הטוענת כי מטרתו של המוסר כפי שהגדרתי אותו מקבילה לקיומה של אותה ישות מעורפלת עתיקת יומין הקרויה מצפון, ועל כן הליכה כנגדו שקולה כמכת מוות להערכה העצמית של הפרט, ולא משנה במה הוא פשע נגד מצפונו. אם במקרה שלי בחרתי לעבור לצמחונות מצפונית אך אני מחשיב (ואני מתנצל מראש בפני נשות העולם) מונוגמיה כמילה גסה ושלילית במיוחד, במקרה של אדם אחר אכילת בשר לא תפריע לו אך בגידה בחברה שלו תגרום לו לדכאון הנובע מרגשי אשמה. רדידותך אם כן, באה מבחינתי במקביל לתפיסת העולם האנוכית אך האנליטית שלך, ובכך שאתה מגדיר את המוסר כ"דבר שקורה לאנשים אחרים" אתה בעצם מחזק את דעתי. נקודה אחרונה חביבה - לעולם לא טענתי שהשאיפה למצויונות היא המקבילה לאושר, אלא השאיפה לאושר היא המטרה לכשעצמה, בעוד שאמצעי נפוץ במיוחד בנסיון להשגתה הוא השאיפה לשלמות רוחנית אם תרצה, נקיון מצפוני אם לא תרצה, או פשוט השלמה עם עצמך הנובעת מהידיעה כי הקיום שלך לכאורה "הצדיק" את עצמו. לא טענתי כי זוהי טענה לוגית, ואני לא מתענין בהגדרתך של החיים כמטרה בפני עצמם. גם נקודה זו, אגב, תומכת בטענתי לגבי רדידותך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |