בתשובה לרביב, 27/04/03 21:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אתה כותב ש"אף תאוריה לא נזרקת בגלל שהמציאות אינה תואמת אותה (במלים אחרות - אין תאוריה מדעית שהמציאות לא מכחישה מיידית)". בדיוק להיפך: אף תאוריה אינה נשמרת לאחר שהמציאות מכחישה אותה. יותר מכך: תאוריות נבחנות בכושר הניבוי שלהן, ואם הן נכשלות בניסוי, אחת דתן להיעלם ולהיות מוחלפות בתאוריות טובות יותר. 2. נראה שאתה לא מבחין בין עדויות אנקדוטליות לבין מחקר המבוסס על דגימה מקרית. יתכן כמובן שמזכירה מסויימת נכשלה למרות נתוניה האופטימליים, רק בגלל שהבוס שלה לא מבינה אותה. זה "תירוץ", והוא עשוי להתקבל על הדעת כשמנסים להסביר מקרים מבודדים. אלא שאתה מנסה להסביר בתירוצים מספר רב של מקרים (שנאספו במחקר), והססטיסטיקה מצביעה על השלב שבו מקבץ גדול של תירוצים נעשה מגוחך. 3. הדיון לא עסק ביתרונות והחסרונות החוויתיים של אבחון גרפולוגי לעומת שיט קייקים או ביקור במוזיאון. השאלה היא האם אפשר ללמוד על בני-אדם משהו משמעותי מתוך כתב היד שלהם, ו(בכיוון קצת אחר) האם ראוי להשתמש בשיטה כזו כדי לאבחן מועמדים לעבודה. "תנסה, תבדוק, תלמד קצת" לא עוזר כאן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"האגודה לגרפולוגיה מדעית" ? נו אז מה ? פה האשם הוא במדענים שמתיימרים להציג את המדע כאיזו אמת מוכחת ללא ספקות. הגדיל לעשות קארל פופר שטען שכל תאוריה מדעית שנמצאה לה עובדה סותרת נזרקת לפח. נו באמת. בנוגע לאסטרולוגים ותחזיות "ראש השנה". מה לעשות ויש אסטרולוגים כאלה. זה לא אומר דבר על האסטרולוגיה כתורה. גם ההורוסקופ השבועי (במוספי העיתונים) הוא קישקוש מוחלט. אבל שימי לב, גם לפי התאוריה האסטרולוגית מדובר בקישקוש. המפה האישית של כל אדם היא כל כך מורכבת (שלא לדבר על מפה של מדינה) ולא ניתן לעשות רדוקציה של כל העולם ל-12 טיפוסים זהים. זהו בידור ותו לא. אני מכיר מספיק אסטרולוגים, שלא רק שלא יסכימו לכתוב הורוסקופ, אלא גם לא יתיימרו לתת תחזית עתידית לאדם. ולעוזי, ראשון ראשון. מה לעשות והמדע אינו מה שאתה חושב. אני לא רוצה לצטט כאן את כל ספרו של קון אבל הייתי ממליץ לך לעיין בו (המבנה של מהפכות מדעיות). לגבי הסטטיסטיקה. מה לעשות ו-25 מזכירות אינו מדגם מספיק גדול בכדי להזניח "תירוצים". מספיקות 2 מזכירות בכדי להפוך את ההתאמה למובהקת. אפילו על הניסוי הזה חזרו רק פעם אחת. בקיצור, ניסוי לא רציני. האם ניתן ללמוד על בני אדם מגרפולוגיה ? אולי לא באופן גורף. אולי לא "על עיוור". ועדיין ייתכן שניתן לעשות שימוש בשיטה להבנה מעמיקה של האדם בטיפול של אחד על אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדגם גדול מספיק הוא הדרישה היית נאלץ לפסול בערץ 99.9 אחוז מהמחקרים הנערכים בתחום מדעי החברה. נו, טוף. סתם אני נטפל לשטות אחת שלך כשיש כל כך הרבה נוספות. חבל על הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, שוב? די כבר עם האשמות לא מבוססות. אנא קרא את הפתיל שמתחיל בתגובה 135911 ומסתיים בתגובה 136331 ואז תסביר לי למה נדמה לך ש-99% מהמחקרים במדה"ח לא בודקים מדגם מספיק גדול. או בעצם, למה לא נעשה כזה דבר: בחר איזשהוא ג'ורנל אקדמי בסוציולוגיה, ובוא נעבור ביחד על המאמרים הכמותניים אחד-אחד וננתח את גודל המדגם בכל אחד מהם. הולך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מניין לך שמדגם של 25 מזכירות הוא קטן מדי? אפשר לחשב מובהקות גם למדגמים בגודל כזה, ומסתבר (ברמת מובהקות גבוהה, כמקובל) שחוות-דעת גרפולוגית אינה יכולה לחזות הצלחה בעבודה טוב יותר מהטלת מטבע. כך עולה מכל אחד מן המחקרים שתוארו כאן עד כה. אם אתה מוכן לתאר מחקר אחר, אשמח לשמוע. 2. ההצהרה ש"יתכן שניתן לעשות שימוש בגרפולוגיה להבנה מעמיקה של האדם בטיפול של אחד על אחד" מעורפלת קמעה. בכל דבר אפשר לעשות שימוש כזה, ובפרט בשיטה הכובעולוגית שתארתי קודם לכן. האם זה אומר משהו על גרפולוגיה? אני רחוק מלחפש תוצאות נכונות באופן מוחלט; אם אתה מכיר נתונים שמצביעים על קורלציה גבוהה בין הניתוח הגרפולוגי לבין תכונות אופי או יכולת, אשמח לשמוע עליהם. עד אז, אני לא מבין על מה מבוססת האמונה שלך בכוחה של הגרפולוגיה. 3. המעבר מדיון ענייני בגרפולוגיה לעיסוק בפילוסופיה של המדע אינו במקום. לא מחפשים כאן אישורים ל"מדעיות" של הגרפולוגיה רק כדי לתת לה תו-תקן של "מדע", כאילו בזה נפתרו כל השאלות. העניין הוא שכדי לשכנע אחרים בכך שהגרפולוגיה יכולה להועיל (או שהיא רלוונטית לבחירת מועמדים לעבודה) יש לבצע ניסויים מסודרים ולקבל תוצאות ברורות. מזה לא ניתן להתחמק בהצהרות כלליות על המורכבות של מכניקת הקוונטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע, אינני תומך נלהב בגרפולוגיה, אבל רק רציתי להעמיד דברים על דיוקם: בניסוי ה- BBC הראשון שתיארתי במאמר הגרפולוגים דווקא כן הצליחו במשימתם מעבר למצופה מבחירה אקראית, ובאופן מובהק סטטיסטית. אזכיר, עם זאת, כי הצלחתם היתה נמוכה (בודאי נמוכה מההצלחה שחזו בטרם נערך הניסוי), וכי הדיוטות גרפולוגיים גמורים הצליחו בצורה דומה. גם הגרפולוגים (או ביתר דיוק, התלמידים לגרפולוגיה) שהשתתפו בניסוי הראשון שתיארתי בתגובה 142430 הצליחו במשימתם באופן מובהק סטטיסטית, אך חלש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |