בתשובה למנחם איגלמן, 25/04/03 20:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לי הרבה להוסיף על מה שאמרתי חוץ מזה שאני ממשיך לחלוק עליך ולראות אחרת את כל מערכת היחסים בתוך המנהיגות הפלשתינית שלדעתי כולה מורכבת משחקנים באותה הצגה - יצירתו של במאי אחד. דבר נוסף שממש איני יכול שלא להוסיף הוא שלמשפט האחרון שלך ממש מתבקש להוסיף: "ללא בג"ץ ובצלם". במילים אחרות: בסרט הזה כבר היינו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שאם ערפאת היה המושך בחוטים, הוא היה מאפשר לעניינים להגיע לכדי כך שמובראק ישלח אליו את השרירים שלו (עומר סולימאן), כדי להכריח אותו להתקפל? אם הוא היה המושך בחוטים, הוא היה מציג אלטרנטיבה כל כך בולטת (אבו מאזן) לעצמו, במקום למנות את אחד הכלבלבים שלו, כמו שניסה בשלב הראשון? תראה את המצב הנוכחי שלו - http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2585894,00.h... . ערפאת עשה טעות פוליטית אסטרטגית, בה הוא נכנס עם אבו מאזן לעימות בו הוא לא יכל לנצח. להזכירך, אגב - דחלאן היה מראשי המודיעין הפלסטיני בתקופה הקצרה בה המנגנונים כן סיכלו טרור, אך ערפאת פיטר אותו בשל כך שעשה את עבודתו יותר מדי טוב והיה עלול להשאיר את ערפאת בלי ארגוני טרור שאפשר להשען עליהם. היום אבו מאזן ממנה בחזרה את דחלאן, באקט שמשפיל את ערפאת, לתפקיד אפילו בכיר יותר מזה שהיה לו כשערפאת חשש ממנו. להערתך השניה - יכול להיות. לא אמרתי שאני מנבא הצלחה (או כישלון. עדיין מוקדם מדי בשביל לחזות את העתיד) לאבו מאזן, אבל מסיבות אחרות לגמרי מאשר לערפאת. אבל בניגוד לערפאת האימפולסיבי, התככן, המבולבל - לאבו מאזן המשכיל יותר והשפוי יותר, יש סיכוי להצליח, בעזרת דחלאן. ולדעתי, סיום האינתפאדה והשגת הסכם שלום הם אינטרס פלסטיני הרבה יותר מאשר אינטרס ישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שחילוקי הדעות בינינו פחות או יותר הוגדרו, ויותר מפעם אחת. עם זאת ברצוני להפנות את תשומת הלב לנקודה מסוימת, למה שהיה עד כה ביחסים בין הרשות הפלשתינית והחמס. זה נכון שהייתה תקופה שבה חלק מאנשי החמס ישבו בכלא הפלשתיני (כזכור ערפאת היה אז הנשיא, ולא היה לו ראש ממשלה), וכזכור שוחררו עם פרוץ האיתיפאדה. אבל הישיבה הזמנית הזאת בכלא לא הייתה תוצאה של מאבק שהתבטא באיזה שהם קרבות אלא תוצאה של הסכם. היו כמה עימותים אלימים בין הרשות הפלשתינית ובין החמס, אך מעולם לא היו על רקע של היחס לישראל, אלא על רקע של נקמות וענייני כבוד פנימיים. כך גם תפקידי דחלאן. לדחלן היה פעם תפקיד. אחר כך לא היה לו תפקיד. עכשיו יש לו שוב תפקיד, ומחר יכול שוב לא להיות לו תפקיד, הכל בהתאם לאינטרס הרגעי של הפלשתינים כפי שהם רואים אותו, *ולא כפי שרואה אותו השמאל הישראלי*. בקיצור, אם הסיפור החדש יצא לדרך, הוא ייגמר בכך שיהיה שפל כזה במצבנו, שעוד נתגעגע לאינתיפאדה האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב ynet כרגע הכותרת הראשית: "גדודי אל-אקצה: אבו מאזן לא יוכל לעצור אותנו". איך זה מתפרש ? האם צפוי מאבק בין דחלאן וגדודי אל אקצה, ואנו עתידים לראות איזו שהיא מלחמה ביניהם ? לפי פרשנות דב: בשום פנים ואופן. מדובר בטקסט שאבו מאזן שם בפיהם. איש איש ותפקידו במשחק, כולל ערפאת "המבולבל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר שכבר אמרתי את כל מה שיש לי לומר בעניין היה עלי להחריש, אך ככל שאני חושב על כך אני מתרגז יותר, ועכשיו עלה בדעתי איזה רעיון ממש מזעזע. הרי באינתיפאדה "שברנו את הרשות, וחיסלנו את יכולתה לפעול." איך יילחם דחלאן בחמס כשידיו ריקות ? האם ניתן להם שוב רובים ? אולי הפעם גם כמה טנקים כדי שיצליחו יותר ממה שהצליחו בפעם הקודמת . . . |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |