בתשובה לג. אבן-חן, 24/04/03 2:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובכל זאת, אני חושב ששכחת גורם נוסף, והוא הקושי לפטר. לא קושי משפטי, או פורמלי, אלא הרגשת ה"לא נעים". לעובד יש משפחה לפרנס. אז הוא לא הכי מוכשר בעולם, (לביצוע העבודה המסוימת), זאת כבר סיבה להשליך אותו לכלבים? תוסיף את זה לחשש הישראלי "לצאת פרייאר", (איך לקחת עובד בינוני למשרה שעובד בינוני פלוס התחרה עליה?) ותקבל מדוע מחפשים את העובד האולטימטיבי, או לפחות את הכסתו"ח לאי מציאתו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרגשת ה"לא נעים" עברה מן העולם. כן, גם בישראל. היום מפטרים בלי יסורים. ישנם אפילו המגדילים לעשות ומפטרים באמצעות חברה חיצונית בכדי לעקוף את שאריות ההרגשה הזו. ישנה אומנם ירידה בשימוש בגרפולוגיה בימים אלו אך היא נעוצה, לדעתי, בכסף הנחסך. דרך אגב, אם השיטה הגרפולוגית היתה כל כך מוצלחת הייתי דוגם את המועמד כל חצי שנה לאחר התקבלותו לעבודה. דבר זה היה מספק גרפים מעניינים כגון רמת האמביציה, מוטיבציה ונאמנות למקום העבודה וכו'. אני מצליח לדמיין פגישה בין הבוס לעובד בדיון מעמיק אודות ה"נונים" הצונחים שלו. "אני ממש מודאג מהסתלסלות הגימל שלך. יש בעיות בבית? והריש, תראה את הריש, מדוע אתה נוטר טינה כל כך?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מיד רואה את תשובתו של העובד: "זה הכך בגלל הזין, תראה איך נשבר הזין". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |