 |
מ. שרון וחנה קורן אכן השתמשו בשפה לא ראויה. בשני המקרים כל שדרוש היה הוא להבליג ולהמשיך הלאה. המאמר מרתק והתגובות (בעיקר שלי) מרתקות לא פחות. אני בטוח שגרפולוגים רבים ממשיכים לעקוב אחר הדיון מכיוון שהוא מעניין ומרתק והמשכילים שביניהם למדו לדלג על תגובות ברות-דילוג (כמו זו שלי) והבינו את העקרונות של דיון מלומד.
משאר הבחינות, אם כבר מדברים על שתי קבוצות, הרי הניסוחים, התקיפות, היריקות, הדחיפות, ההפניות ושאר פירות העונה די משתוויים משני המחנות.
ישנה מעט נטיה להתקפה מוגזמת ולא מכובדת מהצד המצדד, אך עניין זה מובן מכיוון שתומכי הגרפולוגיה, בהכללה כמובן, ביקרו זו הפעם הראשונה באתר, דילגו חיש על מיליוני דיונים שנצברו בעמל בשנים האחרונות והופתעו לגלות כי ישנו אתר הקרוי "האייל הקורא" שכל תכליתו ל"רדת" על מקצועם שכה אהבו, מקצוע המהווה דרך חיים ונר לרגליהם. הבחנה מוטעה זו (אחרי הכל, הם לא קיבלו כתבי יד של המשתתפים) גרמה להם להיכנס למיגננה.
מיגננה זו גרמה להתקפה מוגזמת ולא מכובדת.
לגבי הערת רמת הכנסת האורחים: (למרות שאני ורבים אחרים אורחים בדיוק כמוך) כבדואי מושבע אני דוגל בהכנסת אורחים. אך אורח שיכנס לאוהל שלי, ישאיר מדמנה ריחנית ויצא, לא יזכה להכנסת אורחים לבבית בפעם הבאה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש