|
||||
|
||||
נמצאנו למדים שאכיפת החוק תלויה ברצונו הטוב של השר הממונה על הנושא. נא להדביק קישור וירטואלי להודעה זו בתגובה לכל התייחסות לאי-פינויים של המאחזים הבלתי חוקיים. |
|
||||
|
||||
אכן צורם. תוסיף לרשימה גם את החוקים להגנת הסביבה שלא נאכפים כי המשרד הממונה לא מפעיל פקחים. |
|
||||
|
||||
תגובה 77722 |
|
||||
|
||||
התלונות לא היו על זה שבגלל שהשר לא מעוניין, לא מפנים ישובים. הטענות היו על כך שהשר לא מעוניין, ולכן לא מפנים ישובים. אנחנו רצינו שר שכן מעוניין. עדיין רוצים, למעשה. |
|
||||
|
||||
כן. זה המצב לצערנו1 1 על כך שכל שר בוחר, כראות עיניו, את קיומו - או אי קיומו - של החוק. |
|
||||
|
||||
בניסיון לנצל את הידע המשפטי שלך. האם כל החוקים "שווים" מבחינת מערכת המשפט? (לבד מחוקי היסוד, שאני יודע ששונים). ואם כן, למה שהמשטרה לא תאכוף את החוק? |
|
||||
|
||||
בקצרה. 1. בעיקרון כל החוקים שווים למעט חוקי היסוד כפי שציינת. 2. המשטרה לא אוכפת את חוק החמץ כיוון שבחוק ניתנו הסמכויות לשר הפנים ולחבר פקחיו. |
|
||||
|
||||
כלומר, אתה מסכים שאי-פינוי ההאחזות הוא לגיטימי (ורק חולק עליו פוליטית או אידיאלוגית)? אני לא בטוח בשם מי אתה זכאי לומר כאן "אנחנו". (לא להבין מכך שאני כן חושב שאי-הפינוי אינו לגיטימי1. אני לויכוח הזה לא נכנס). 1 צל"ש למי שהצליח לצלוח את שרשרת השלילות. נגיד שזה היה ערפול מכוון. |
|
||||
|
||||
מה זה לגיטימי? זה לא לגיטימי מבחינה אידיאולוגית בעיני. אבל אנחנו לא עוסקים במה לגיטימי, אלא במה חוקי ומה אפשרי. מבחינת הרשות המבצעת (זה כולל לא רק שרים אלא גם את הביורוקרטיה), האפשרות שלא לאכוף או לפעול לפי חקיקה של הכנסת היא חלק חשוב מהכוח הפוליטי, בדיוק כמו שהאפשרות של ועדות בכנסת "לקבור" חוקים שהוצעו ע"י הממשלה היא חלק מהכוח של הפרלמנט. |
|
||||
|
||||
אכיפת חוק תמיד נתונה גם לסדרי עדיפויות. אי אפשר לשלוח פקחים לאכוף כל דבר בכל רגע. עם זאת, עד כמה שידוע לי, אף חייל דתי לא קיבל צו מילואים לעזור ל''לחם ארז'' לאפות את הלחם בפסח. |
|
||||
|
||||
עקב אי הקליטה בגולה הדבויה של ערוץ 10, אציין, כי הערב התראיין שר המשפטים אצל קירשנבאום ולונדון, ואמר קבל עם ומקלט, כי יש חוקים כמו חוק החמץ שאין כל אינטרס לאכוף אותם. לא שלא ידענו את זה קודם - אבל הנה גרסת הבמאי באופן רשמי. מעניין מה יגידו חברינו בדיון 1430 על כך |
|
||||
|
||||
אכן, כל חוק המבוסס על אמונה בשדים ופיות ועל אמונה כזו בלבד, אין שום אינטרס לאכוף אותו. |
|
||||
|
||||
מילא היה מגיש הצעה לבטל את החוק 1 1 גם אם נניח שזה לא היה עובר בגלל הדתיים |
|
||||
|
||||
אך כפי שציינת, אין אפשרות לבחור בה. מבין האפשרויות האחרות, לא לעשות דבר או להחליט שלא לאכוף את החוק, נראה שהאפשרות השנייה היא העדיפה. על פניו היה אפשר לטעון שאכיפה בנושאים כאלו הייתה צריכה להתבצע ברמת השלטון המקומי, אך מאחר ומדובר על חוק שאין בו תועלת ציבורית למעט בעולם השדים והרוחות, רצוי לאפשר את אכיפתו רק בשטח פרטי או בקהילות סגורות ולא ברשות הכלל. |
|
||||
|
||||
מסתבר ששינוי כן הגישה הצעה לביטול החוק 1, אשר כצפוי לא עברה. עדיין אינני סבור שהתבטאות של שר המשפטים בהקשר זה היא ראויה. _______________ |
|
||||
|
||||
''אינטרס'' - חבל שלא חשבו על זה קודם. אם היו יכולים שרי ש''ס להסביר שאין סוגרים את הערוצים ה''פיראטיים'' מן הסיבה הפשוטה שאין להם אינטרס לסגור, היו יכולים לחסוך לכולנו הרבה מהומה תקשורתית. אולי ההסבר האלמנטרי הזה לא היה משכנע את אלו שביקשו לסגור את הערוצים, אבל לפחות הרטוריקה בדבר ''שמירת החוק'' היתה נפסקת, ואפשר היה לדבר לעניין (היינו, שאלו רוצים לסגור ואלו דווקא לא רוצים). אחרי הכל, האמירות כאילו מדובר ב''פורעי חוק'' ו''פיראטים'' ו''את החוק יש לאכוף'' נובעות מאי-הבנה בסיסית, כאילו יש כאלו ששמירת החוק חשובה להם, ויש כאלו שלא. אדרבא, כולם שומרים על החוק במידה שווה פחות-או-יותר, פרט ליוצא-מן-הכלל אחד מוצדק, כאשר החוק נוגד את האינטרס. |
|
||||
|
||||
שכנגדם הועלתה הטענה (אולי נכונה, לא יודע) לפיה השידורים הפיראטיים (או הרמוניות שלהם) מפריעים לתקשורת חיונית בין מגדלי פיקוח ומטוסים. האינטרס האמיתי במקרה שציינת הוא לאפשר לכמה שיותר תחנות שידור להשתמש בתווך האלקטרומגנטי הזמין - למשל מודל בו תחומי תדרים מסויימים מוקצים לשימוש ציבורי וצבאי והשאר נמכרים במכירה פומבית ללא כל התנייות בדבר השימוש בהם או תוכן השידורים הוא מתקבל על הדעת. אם שרי ש''ס (או המתנגדים להם) היו מסכימים על מודל כזה, שמוכיח מצד אחד שכולם מעוניינים בשמירה על חופש הדיבור (גם ש''ס וגם המתחסדים מהשמאל) ומצד שני שלא מדובר על פורעי חוק שכל מטרתם להשתמש חינם במשאב סופי ולהרוויח קצת כסף תוך כדי הפצת האידאולוגיה שלהם. לגבי מידת שמירת החוק, נדמה לי שבתי הסוהר בישראל מלאים בהוכחות שמזרחיים וערבים שומרים עליו פחות מאשכנזים, אבל על הסיבות לכך אפשר לערוך דיון שלם ולא קשור לנוכחי. |
|
||||
|
||||
ובפינתנו הפעם: שר הפנים, אברהם פורז משינוי, מעניק אזרחות לשלושה כדורגלנים1 למרות מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה, הקובע שזהו "מעשה בלתי ראוי הגובל באי-חוקיות". יתרונות: גרנט יוכל לעבור לשיטה של שלושה בלמים1. חסרונות: ההתפתלויות שתצטרכו להתפתל כדי להסביר למה זה-בכלל-לא-אותו-דבר כששר הפנים הבא (מש"ס, אגב) יעשה "מעשה בלתי ראוי הגובל באי-חוקיות", עלולות לגרום לכאבי גב. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח מי זה ''אתם'', אבל לנוכח חוות הדעת של היוע''מ מעשהו של פורז ראוי לגינוי בעיני. |
|
||||
|
||||
פורז בכלל ראוי לגינוי בעיני. הוא עושה עלי רושם של פאנאט, רושם שמתגבר ככל שאני קורא יותר ראיונות איתו, ועל מעשים שלו בתפקידו. אולי הוא טוב יותר מ[הכנס שר פנים מטעם ש"ס כאן], אבל... בלעחס. דווקא טומי לפיד עשה עלי רושם של שר הנוהג בהגיון בתיקו, לפחות לפי הראיון שהיה איתו מיד עם כניסתו לתפקיד ב"חוק וצדק." |
|
||||
|
||||
דווקא ככל שאני שומע על דברים שהוא עשה, בעיקר בנושא של הענקת אזרחות, או הארכת אשרת שהייה, אני יותר ויותר מרוצה ממנו. תחשוב על אלכסהדר אובארוב, שנמצא בארץ 12 שנה ובתו התגייסה לצה"ל, ושהיה צריך לחכות לפורז ע"מ לקבל את האזרחות. |
|
||||
|
||||
המקרה של אובארוב הוא חריג (משום מה היה נדמה לי שהוא אזרח ישראלי כבר שנים, אבל כנראה בילבלתי בין אזרחות לבין מעמד של תושב קבע). רוסו, מגמדוב, טרטיאק (ומי הבא בתור? הבת ג'מילה?) כבר מעידים על מגמה ועל נורמות, והן, לטעמי, פסולות. |
|
||||
|
||||
אבל חוות הדעת לא מנומקת (כלומר מה "פשעו" של מגאמדוב) אז איך אני יכול לחוות דעה? ולמה מכניסים את אובארוב לאותה צלחת? האם זה מוגזם לתת אזרחות למישהו כמוהו שנמצא כאן 12 שנה? מה,אנחנו יותר קלוויניסטים משוויץ? |
|
||||
|
||||
אובארוב לא באותה צלחת (אותו מגרש?) - דבריו של היועץ המשפטי התייחסו למגאמדוב בלבד. |
|
||||
|
||||
שכ"ג כתב: לנוכח חוות הדעת של היועץ...אבל מה נימוקיה? מה הבעיה עם מגאמדוב? גם אתה לא מגלה לי. יש לכם לינק שאתם מסתירים ממי שלא מסווג? |
|
||||
|
||||
אתה יודע אולי מה כתוב במכתבו של היועמ"ש ועל איזה סעיפים בחוק הוא מסתמך? ופורז? |
|
||||
|
||||
לצערי, אני לא נמצא ברשימת התפוצה של מכתבי היועמ"ש. כל מה שאני יודע על הנושא שאוב מן הכתבה הקצרה ב"הארץ", אותה ציטטתי קודם לכן: "למרות מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה שטען כי הענקת אזרחות למורד מגאמדוב היא 'מעשה בלתי ראוי הגובל באי-חוקיות', העניק היום שר הפנים, אברהם פורז, אזרחות ישראלית לשלושה כדורגלנים..." לגבי פורז, בעקבות תגובה 142243 אני מניח שהוא פועל על-פי המסורת שגיבשו חכמי שינוי בעבר, דהיינו שפועלים על-פי הוראות החוק או היועץ המשפטי לממשלה בכל מקרה שזה באינטרס שלהם לפעול לפיהן. ותשקוט הארץ. |
|
||||
|
||||
ועוד בנושא: דיון 1160 |
|
||||
|
||||
ובמדור הספורט של "מעריב" מהיום (ד') ישנה התייחסות של שר הפנים לדבריו של היועמ"ש: "בתגובה [לדבריו של היועמ"ש] הודיע פורז כי שמע את עצתו של היועץ, אך המלה האחרונה היא שלו: 'אני יודע שהצעד הזה ייתקל בביקורת, אבל הוא חוקי לחלוטין ובמסגרת סמכויותיי. במידה והיועץ היה מגדיר את המעשה כבלתי חוקי הייתי מבטל את ההליך, אבל לאחר ששקלתי בכובד ראש החלטתי שלא לקבל את עמדתו'. האזרחות לכדורגלנים ניתנה מתוקף סמכות ההענקה שנמצאת בידי פורז, סמכות שהוא רוצה להפקיד בידי ועדה: 'אני חושב שהגיע הזמן שתקום ועדה שתבחן כל מקרה לגופו. הקריטריונים שאני מציב הם קודם כל תרומה למדינה, בין אם זה בספורט, או בתרבות, מדע, רפואה או אפילו משקיע זר שיפתח מפעל בארץ. אין פה כוונה לפתוח את שערי ישראל לכל העולם, המסלול העיקרי לאזרחות היה ונותר חוק השבות. מי שתורם לחברה הישראלית ראוי שהיא תתגמל אותו במתן אזרחות"'. |
|
||||
|
||||
מעניין שהוא רוצה להפקיד את הסמכות בידי ועדה, אבל אצה לו הדרך לממשה(1) עוד לפני הקמתה(2). (כן, אני יודע, מותר לו). ____ (1) את הסמכות (2) של הועדה |
|
||||
|
||||
זה לא משולל הגיון. להקים ועדה, במיוחד אם רוצים לעגן אותה בחוק, לוקח זמן. ובינתיים מי-שזה-לא-יהיה נמק כאן בלי אזרחות... |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על זה שנבחרת ישראל משחקת כבר במוצ''ש. |
|
||||
|
||||
הוגשה עתירה נגד שר הפנים בעניין הענקת האזרחות למגאמדוב: |
|
||||
|
||||
גם השנה לא יאכף החוק: תגובה 210449 |
|
||||
|
||||
וגם השנה: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
||||
|
||||
לפי הקישור שהבאת "מאז חוקק חוק החמץ ב-1986, לא היה שום שר שהצליח לאכוף אותו כראוי ... גם בתקופה שבה כיהנו במשרד הפנים שרים מהמפלגות החרדיות וגם בימי ממשלת שרון." ואם כבר ניסו לאכוף אותו אז "במקרים הבודדים בהם הגיע הנושא לדיון בבית המשפט היה קושי להכריע לגבי עצם קיום החמץ והצגתו בפומבי ... ברוב המקרים סירבו הנקנסים לשלם את הקנסות וגם כשביקשו להישפט העדיפה המערכת המשפטית לא להביאם לדין." |
|
||||
|
||||
הניחוש שלי הוא שהפרקליטות הניחה שהחוק לא יעמוד במבחן בית המשפט בשל ההתנגשות עם חוק יסוד חופש העיסוק1, שכן איסור מכירת חמץ נראה לי שלא עומד מספיק בכללי סעיף 4 לחוק, והפסד של הפרקליטות במשפט שכזה יכול להיות תקדים שייפר את הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה. |
|
||||
|
||||
עכש''י החוק אינו אוסר מכירת חמץ, אלא את הצגתו בפומבי לצורך מכירתו. (כלומר, מותר לך למכור לחמניות לכל דורש, אבל אסור להציגן בחלון הראווה. מזכיר קצת את השעון בפתח חנותו של המוהל). |
|
||||
|
||||
כן, זה גם מה שאני זוכר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |