בתשובה לערן בילינסקי, 06/04/04 12:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וגם השנה: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הקישור שהבאת "מאז חוקק חוק החמץ ב-1986, לא היה שום שר שהצליח לאכוף אותו כראוי ... גם בתקופה שבה כיהנו במשרד הפנים שרים מהמפלגות החרדיות וגם בימי ממשלת שרון." ואם כבר ניסו לאכוף אותו אז "במקרים הבודדים בהם הגיע הנושא לדיון בבית המשפט היה קושי להכריע לגבי עצם קיום החמץ והצגתו בפומבי ... ברוב המקרים סירבו הנקנסים לשלם את הקנסות וגם כשביקשו להישפט העדיפה המערכת המשפטית לא להביאם לדין." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי הוא שהפרקליטות הניחה שהחוק לא יעמוד במבחן בית המשפט בשל ההתנגשות עם חוק יסוד חופש העיסוק1, שכן איסור מכירת חמץ נראה לי שלא עומד מספיק בכללי סעיף 4 לחוק, והפסד של הפרקליטות במשפט שכזה יכול להיות תקדים שייפר את הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש''י החוק אינו אוסר מכירת חמץ, אלא את הצגתו בפומבי לצורך מכירתו. (כלומר, מותר לך למכור לחמניות לכל דורש, אבל אסור להציגן בחלון הראווה. מזכיר קצת את השעון בפתח חנותו של המוהל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה גם מה שאני זוכר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |