בתשובה לחנה קורן, 16/04/03 10:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. לעניות דעתי, ההתקפות על הגרפולוגיה בדיון זה היו תקפות וענייניות. אף לא נציג אחד של הגרפולוגיה הצליח להפנות למאמר מדעי רציני, ללא בעיות מתודולוגיות חמורות, שתומך באופן מובהק בגרפולוגיה, ואלה שנטען כלפיהם שהם תומכים, נמצא כי היה מדובר בכלל או בתגובות (של גרפולוגים ותומכיהם) על המאמר, או הצגה מניפולטיבית של שנכתב במאמר, או חוסר הבנה סטטיסטית. ה"התקפות" על הגרפולוגיה כאן היו בעיקר הפניית תשומת הלב לחוסר-היכולת המתמיה הזה. ב. משלא עלה בידם של תומכי הגרפולוגיה לתת סימוכין לדעתם כי מדובר בתחום מבוסס מדעית, ולפעמים גם תוך כדי ולפני, התחילו אלה בהתקפות אישיות כלפי הקטגורים, זימון אנשים לא מוסמכים להריע להם מהיציע, ושאר מנהגים חשודים. ג. גם באקדמיה הכל ברור וידוע. ישנם מאמרים מסודרים, עם מתודות ברורות, והכל נגיש לציבור ברמות תחכום שונות. לא מצאתי הרבה פרופסורים, שאינם מאושרים לקחת קצת הפסקה מעבודתם ולהסביר בפירוט רב את עבודתם לכל מבקר, בהנחה שאינו מפריע באמצע ניסוי חשוב, תינוי אהבים, או ארוחת צהרים. זאת בניגוד לגישתם צופנת הסוד והאדנותית של הנציגים ה"מקצועיים" של הגרפולוגיה. ד. רוב ככל המתדיינים באתר הם חברים ותיקים פה - לחלקם שמות-רשת ידועים, ואילו חלקם הגדול מציגים עצמם בשמם (כמוני). הם, כמובן, לא מרגישים צורך להציג עצמם בשמות אמיתיים שהם לא שלהם, על מנת לתת לדבריהם יתר תוקף, בדיון זה, שלא כמו באי עת חדשה מסויימים. ה. אני בטוח שכל רופא אליל, כל אסטרולוג ותיק, כמו כל מכונאי רכב, או אינסטלטור, או אופטיקאי, וגם גרפולוג, גאה בשמו ובמקצועו, וזה לא הדיון כלל. המונח הוא נון-סקויטר, וזו טקטיקת הטעיה שאני רגיל לשמוע ממטיפים נוצרים. לסיכום: תגובתם של תומכי הגרפולוגיה לדיון, לפחות בעיני, מאמתת את ניתוחו, הפוגעני אך מדוייק, של אורי - נראה כאילו מדובר באנשים המנסים לסתום פיות לביקורת על שרלטנות, במקום שינסו להגן על מקצוע מבוסס ובעל תוכן. מחבר המאמר, לדבריו, החל ללא נטייה מיוחדת נגד הגרפולוגיה, אך נדהם לא למצוא סימוכין מדעיים מספקים לה. לו היה מדובר, למשל, בפיסיקה גרעינית, אני סמוך ובטוח כי אלה אשר היו עולים לדיון היו מפנים למאמרים רלוונטיים, מסבירים ת התיאוריה מאחורי הפיסיקה הגרעינית, את המתודולוגיה הניסויית שם, ובוודאי לא היו שולחים את מעריציהם להריע מן היציע, או כל שאר ההתנהגויות הפסולות ולא משכנעות שהעליתי בסעיפים למעלה. ענייני בדיון זה תם. סביר להניח שיש משהו מאחורי הרעיון, של חדירה לקוגניציה של האדם דרך כתב היד שלו, אבל יתכן כי המשתנים רבים מדי והרעש חזק מדי, ואי אפשר לפתח זאת מעשית, והגרפולוגיה, בכל מקרה, לא הראתה שהיא מצליחה במלאכה הזו. יום טוב, והמשך צפיה מהנה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |