בתשובה ליובל נוב, 16/04/03 2:21
דרישה 141115
עוזי ו. • בתשובה ליובל נוב יום ד', 16/4/2003, 3:36
אם תוכל, אשמח לשמוע באילו קריטריונים לא נמצא מתאם לניבוי גרפולוגי (אין צורך בפרטים נוספים, אם כי אחרים עשויים להיות מעוניינים גם בהם).
דרישה 141122
יובל נוב • בתשובה לעוזי ו. יום ד', 16/4/2003, 5:22
קריטריונים שנתקלתי בהם היו הערכות (מספריות) של ממונים, נתוני מכירות (עבור סוכני נדל"ן), ציוני סיום קורס קצינים והערכות (מספריות) עצמיות של הכותבים.

בסוג אחר של ניסויים כותבים גרפולוגים N חוות דעת על סמך N כתבי יד. כל אחד מ- N הכותבים מקבל עותק מכל אחת מחוות הדעת וצריך לדרג את N חוות הדעת על פי מידת נאמנותן לאישיותו. ניתן להגדיר סטטיסטי המודד עד כמה N הדירוגים שהתקבלו רחוקים מהמצב בו כל כותב מדרג את התיאור "שלו" ראשון.

בניסוי אחר, שזכה לביקורת רבה מצד הגרפולוגים (ובמידה מסויימת של צדק, לדעתי) התבקשו גרפולוגים לחזות התאמה של בעלי מקצוע לעבודתם. כתבי יד נלקחו מארבעים כותבים בעלי שם בתחום עיסוקם (מתמטיקאים, ארכיטקטים, רופאים וכו') שאין עוררין על הצלחתם המקצועית, ונמסרו לניתוח גרפולוגי. הגרפולוגים, שידעו רק מהן קטגוריות העיסוק האפשריות (היו 8 כאלו), התבקשו (כ"א בנפרד) לציין מהם המקצועות בהם עשוי הכותב להצליח. הם לא הוגבלו במספר המקצועות פר כתב יד, והורשו שלא לחוות דיעה כלל במקרים בהם מצאו את כתב היד בעייתי. את תוצאות הניסוי השוו למודל של בחירה אקראית.
סיכום ביניים 141214
עוזי ו. • בתשובה ליובל נוב יום ה', 17/4/2003, 0:30
תודה; הנתונים האלה עוזרים לי למקד את מה שראיתי בדיון עד כה. בשתי מלים, יש פער ציפיות.

הגרפולוגים רואים במקצוע שלהם כלי עזר למיון כח-אדם. כל הנסיונות (שלי ושל אחרים) ללמוד אילו דברים *מדידים* יכול גרפולוג להוציא מכתב היד, נכשלו. זה לא מפתיע בכלל, ואני לא חושב שיש כאן נקודה לחובתם: אין היום עיסוק אקדמי משמעותי בגרפולוגיה, וכל העוסקים בתחום מוכרים את שירותי האבחון שלהם. הקונים הרציניים היחידים מעוניינים, מסתבר, באבחון לצרכי קבלה לעבודה - וכאן יושם הדגש על פיתוח היכולות הגרפולוגיות.

מבחינת הגרפולוגים, אפשר לזהות בכתב היד "קוי אישיות, דרכי חשיבה, סגנון יחסי האנוש, ורמת נאמנות ומהימנות", פרמטרים שקשה מאד למדוד באופן ישיר. למרות זאת, כל התכונות האלה משפיעות על טיב העבודה, וכאן מסתמנת אפשרות לבחון את הקורלציה בין הערכה גרפולוגית לבין (קריטריונים אוביקטיביים כלשהם של) רמת התפקוד בעבודה.
מתברר שגם ניסוי מסוג זה אינו מקובל על הגרפולוגים: בתגובה 141014 מסבירה ענת זיו את הקושי בהגדרת "הצלחה בתפקיד", והגדיל ממנה לעשות שייקה לנדאו תגובה 140736, שבעיניו השימוש ב"דיווח סובייקטיבי של המעביד" כדי להבחין בין מזכירה מוצלחת לכושלת הוא הוכחה לחוסר רצינותו של מחקר.

כפי שכותב יובל, גרפולוגים לא הצליחו בניסויים שמעמתים את חוות הדעת שלהם בנתוני הצלחה חיצוניים (הערכת ממונה, נתוני מכירות). אפשר לראות בהתנגדות של הגרפולוגים לניסויים כאלה "תירוצים", והם מן הסתם יסבירו שהעמדה הזו נובעת מהיכרות עם שוק העבודה. האמת עשויה להיות בין שני הקטבים (אני מניח שלו היתה קורלציה גבוהה בין הערכת ממונה לחוות-הדעת הגרפולוגית, הם היו מייחסים לה חשיבות רבה יותר).

קל להבין מדוע מנהלי כח-אדם פונים לגרפולוגים. לא פשוט לזהות עובדים מוצלחים (או חשוב יותר, בעייתיים) מראש, וכל מקבל החלטות ישאף לחלק את האחריות עם גורמים חיצוניים, במיוחד כאלו שנחשבים לקבילים בתעשייה הזו. מכאן גם הצלחתם של מכוני אבחון אחרים.

הגרפולוגים ציינו כאן בצדק, שכמו בהרבה תחומי-חיים אחרים, לא כל החלטה היא "מדעית" ו"לוגית". אנשים מקבלים החלטות סבירות דרך-קבע, בלי להזדקק לניסויי מעבדה. מה גם שבתחום של אבחון כח-אדם, אין ככל-הנראה תחרות משמעותית מצד כלים מדעיים. מנקודת המבט הזו, הנסיון לתקף את הגרפולוגיה ולבחון אותה בכלים מדעיים הוא בזבוז זמן ומאמצים.

מן העבר השני, אותי מעניינת יותר השאלה האם אפשר ללמוד מכתב היד דברים שאדם עשוי לרצות להסתיר, דברים שאי-אפשר ללמוד באופן אחר (או כאלו שאפשר ללמוד באופן אחר, בשיטות פחות חד-משמעיות). מנקודת המבט ה"מדעית", השאלה הראשונה היא "האם זה עובד?" ואז - "איך?".

מכאן צריך להתקדם בשני כיוונים.

א. גרפולוגיה ככלי לאבחון. המטרה של כלי-אבחון (לצרכי עבודה) היא אחת - לחזות הצלחה בעבודה. אין זה חשוב איך בדיוק מגדירים הצלחה בעבודה, זה פרמטר שאפשר לכמת ולכן אפשר לדרוש מגרפולוג חיזוי מספרי עבורו ולבדוק את יכולת החיזוי של הכלי. מתברר, כפי שכותב יובל, שמספר מחקרים מסוג זה מציגים מסקנות שליליות.
אינני יודע אם שיטות אבחון אחרות (ראיונות, אבחון פסיכולוגי) עמדו במבחנים דומים. אם לא, הגיע הזמן שכן.
אפילו מן הבחינה המשפטית, כלי אבחון שאינו עומד בקריטריון הפשוט שציינתי כאן, אמור להפסל, בדיוק כמו שנפסל כל שיקול אחר שאינו ממין העניין.

ב. גרפולוגיה כמדע. צריך להקדים ולציין שבניגוד לכמה "מתחרים" (כגון אסטרולוגיה או קריאה בקפה), על-פניו נראה שלגרפולוגיה יש סיכוי. תכונות האישיות שלנו משתקפות בהרבה דברים שאנחנו עושים, ואין סיבה לחשוב שדווקא כתב היד מוגרל באופן בלתי תלוי מהתפלגות כתבי היד האפשריים.
אין לי הרבה מה להוסיף על הניסוי שטל הציע תגובה 140451, פרט אולי לעקרון אחד: בניסוח ההשערות יש מקום להעזר בגרפולוגים שיקבעו מה הם מתיימרים לחלץ מכתב היד, ושיסבירו עד כמה שניתן איך הם עושים זאת. לדוגמא, אם גרפיקאים יוכלו (לאחר הנחיה מתאימה) להגיע לתוצאות דומות, זו תהיה בעיני נקודה לחיוב, ולא לשלילה.
הגרפולוגים צריכים להבין שהדרישה לטענות קונקרטיות ומדידות היא מהותית, ובלעדיה אי-אפשר להתקדם.

לבסוף, כדי להזכיר לעורך הניסוי שכחלוץ-יחסית בתחום, מן הראוי להשקיע מאמץ באיסוף כמות נתונים שאפשר להסיק ממנה מסקנות חד-משמעיות.
אבחון גנטי 141218
רון בן-יעקב • בתשובה לעוזי ו. יום ה', 17/4/2003, 2:22
שמעתי ראיון עם מנהל המכון למיפוי הגנום שבטקסס. בין שאר הענינים הוא נשאל אם הוא צופה שאפשר יהיה להשתמש במיפוי גנטי של עובדים בתהליך הקבלה לעבודה. לדבריו, הוא צופה שמעסיקים אולי ישתמשו במיפוי הגנטי כדי לנפות עובדים בעלי פוטנציאל גבוה למחלות, וזה כשהמחקר ימצא יותר ויותר התאמות גנטיות למחלות שונות. המעסיק יכול למנוע בצורה כזו הוצאות בביטוח רפואי, מעובדים שיעדרו מהעבודה ואני מנחש שאולי אפילו מעובדים שכושר התפקוד שלהם יכול לרדת עקב התקדמות של מחלה כזו או אחרת.

ברור שישנה כאן בעיה אתית ומשפטית חמורה של צינעת הפרט, מידת הרלונטיות של המבנה הגנטי לכישורים לעבודה מסוימת, דבר שפותח פתח לניצול לרעה של תלות העובדים במעסיקים. כבר היום ישנם מקומות עבודה שמתנים קבלה לעבודה בבדיקת דם ושתן, בעיקר לסינון משתמשים בסמים. כמובן שישנם סוגים מסוימים של עבודה שדורשים כישורים פיזיים מסוימים ולכן יש צורך בדיקות רפואיות שחודרות לצינעת הפרט.

שאלה נוספת היא באם אפשר יהיה להשתמש במיפוי הגנטי לשם איבחון אישיות. כאן כמובן הבעיה האתית מחמירה.

לכן, אני חושב שמעניין להתמקד בשאלה הבאה - בהנחה ברורה שמעסיק מעוניין לתהות על קנקנו של מועמד לעבודה‏1, היא מהו גבול האמצעים שהוא רשאי להפעיל ולדרוש ממועמדים כדי להעריך אישיות, מעבר לכישורים פורמליים לתפקיד. ברור שראיון אישי, שיחות עם חברי צוות שונים וגם תקופת ניסיון ראשונית מטרתם בדיוק זו. אבל האם אין בבדיקה גרפולוגית‏2 כאן פריצה אתית‏3 אל מעבר לסביר בחדירה לנפשו של מועמד, כשכביכול המעסיק מקבל מידע על המועמד,מעבר למה שרלונטי למשרה.

-----------------------
‏1 וכמו שאני תמיד מדגיש, לדעתי מי שהולך לראיון עבודה צריך להתייחס לזה כדבר דו-צדדי, גם המועמד צריך לחקור, עד כמה שאפשר, ולנסות לעמוד על קנקן המנהל והחברה.

‏2זה לא אומר שאכן יש תקפות לגפולוגיה, אבל לצורך הדיון.

3[] כמובן שישנם תפקידים במקומות מאד מסוימים שפרופיל פסיכולוגי הוא צורך מהותי.
אבחון גנטי 141219
כליל החורש נאורי • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 17/4/2003, 2:42
כבר עשו על זה סרט, Gattaca:
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות