|
||||
|
||||
תמיכת העם אינה נושא משפטי ואשר למעמד החוקתי – גלוש נא לאתר הכנסת ועיין בחוק יסוד "הממשלה" (גרסא חדשה). סעיפים 31 ו 32 (ענייני רציפות והתפטרות). מבחינה חוקתית ראש ממשלה מכהן (עד שאחר מכהן במקומו) הוא עדיין ראש ממשלה לכל דבר ועניין. ולדוגמא, מה היה קורה אם מחר הייתה פורצת מלחמת פתע? האם גם אז היית שולל מראש הממשלה את זכותו להנחות את שר הביטחון והמטכ"ל כיצד לנהל את המלחמה? |
|
||||
|
||||
היי ערן ותודה שאתה "לוקח את זה קדימה", כדבריך. היות שהתייחסת להיבט החוקתי: אמנם המושג "ממשלת מעבר" הזכור לנו מהחוק הקודם (זוהי ממשלה שלא ניתן למנות או לפטר בה חברים) איננו חל על ממשלתו של ראש-ממשלה שהתפטר, אולם גם בחוק הקודם, מלבד המגבלה הטכנית שציינתי, לא הופיעו מגבלות על סמכויותיה ועל חופש הפעולה של "ממשלת מעבר". עם זאת, הנושא נדון כמה פעמים בפני בג"ץ, שהפעיל שיקולי "סבירות". את המשפט האחרון אני כותב בהתבסס על מה שאני זוכר ממאמר שפורסם בשבוע שעבר ב"הארץ" (שמאמרי המערכת שלו גורסים "כן" בתשובה לשאלת הסקר; אינני בטוח, אך נדמה לי שאת המאמר הנ"ל כתב הפרשן המשפטי של "הארץ", זאב סגל). מה עשויים להיות עקרונות מנחים בהפעלת מבחן ה"סבירות" הנ"ל, ואיך ניישם אותם לגבי הדוגמאות שהבאת (ברית-ההגנה עם טורקיה, הסכם כלכלי, הצעת חוק ממשלתית, תגובה צבאית למלחמת-פתע)? האם תמיכת הכנסת היא מדד לסבירות? האם תמיכה ציבורית היא מדד לסבירות (איך בכלל מודדים את המדד הזה)? האם אי-הפיכות ואורך-טווח ההשפעה הם מדדים לסבירות? |
|
||||
|
||||
מיץ יקר, האמת, אין לי מושג – אני לא משפטן. אבל אני יכול להביא את העניין לקיצונויות נוספות. מה אם החחלטה חייבת להיות עכשיו – תוך שבוע או יום. אם לחזור לדוגמת המלחמה. היום מתברר שבעוד שבוע מצרים וסוריה עומדות לפלוש לישראל (שוב, מצב היפותטי). האם ראש-הממשלה רשאי להורות על מתקפת נגד ולהראות "פופוליסט" ולגרום לתוצאה לא-הפיכה שמשפיעה לטווח ארוך או לספוג את המהלומה ע"י הערכות למגננה בלבד? יש לך דוגמא אולי למקרה אחר, מיליטריסטי פחות, בו נדרשת החלטה מהירה (השעה מאוחרת ומוחי הקודח פסק מלייצר דוגמאות) |
|
||||
|
||||
המממ... היה העניין הזה של החתימה על האמנה בדבר הקמת בית-דין לפשעי-מלחמה, שלמיטב זכרוני היה בו מימד של "חלון הזדמנויות". איך זה בתור דוגמה "מיליטריסטית פחות"? חוששני שדוגמאות הדורשות החלטה מהירה תהיינה בהכרח מתחום יחסי-החוץ והבטחון, מלבד אולי נושא הסכמי-השכר בשירות הציבורי ("הכרזת מלחמה" בדמות שביתה של ההסתדרות נגד הממשלה מחייבת ניהול מו"מ ואולי חתימה על הסכם בדחיפות). אני רואה את הבעייתיות באופן הבא: ממשלת-מעבר (לא ניכנס להגדרה. הייתי רוצה שהיא תכלול ממשלה שהכנסת הביעה בה אי-אמון, אבל לאו דווקא ממשלה שראשה נפטר, הורשע בעבירה שיש עמה קלון, או התפטר בנסיבות אישיות. נדמה לי שתסכים שנסיבות ההתפטרות של ברק היו שונות מהותית מהנסיבות אליהן כיוון המחוקק כשדיבר על התפטרות רה"מ) היא ממשלה שמבקשים (או שביקשה לעצמה) ליטול ממנה סמכויות. דא עקא שבמדינת ישראל סמכויות רבות ניתנות לממשלה ורק לה. רב הפיתוי להפקיד את העניינים בידי הדרגים המקצועיים (במקרה של ניהול מו"מ על הסכמי שכר - זה תמיד עדיף מבחינתי), אולם זהו פיתוי שאסור להכנע לו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |