|
המממ... היה העניין הזה של החתימה על האמנה בדבר הקמת בית-דין לפשעי-מלחמה, שלמיטב זכרוני היה בו מימד של "חלון הזדמנויות". איך זה בתור דוגמה "מיליטריסטית פחות"? חוששני שדוגמאות הדורשות החלטה מהירה תהיינה בהכרח מתחום יחסי-החוץ והבטחון, מלבד אולי נושא הסכמי-השכר בשירות הציבורי ("הכרזת מלחמה" בדמות שביתה של ההסתדרות נגד הממשלה מחייבת ניהול מו"מ ואולי חתימה על הסכם בדחיפות).
אני רואה את הבעייתיות באופן הבא: ממשלת-מעבר (לא ניכנס להגדרה. הייתי רוצה שהיא תכלול ממשלה שהכנסת הביעה בה אי-אמון, אבל לאו דווקא ממשלה שראשה נפטר, הורשע בעבירה שיש עמה קלון, או התפטר בנסיבות אישיות. נדמה לי שתסכים שנסיבות ההתפטרות של ברק היו שונות מהותית מהנסיבות אליהן כיוון המחוקק כשדיבר על התפטרות רה"מ) היא ממשלה שמבקשים (או שביקשה לעצמה) ליטול ממנה סמכויות. דא עקא שבמדינת ישראל סמכויות רבות ניתנות לממשלה ורק לה. רב הפיתוי להפקיד את העניינים בידי הדרגים המקצועיים (במקרה של ניהול מו"מ על הסכמי שכר - זה תמיד עדיף מבחינתי), אולם זהו פיתוי שאסור להכנע לו.
|
|