 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, כמובן שגרפולוגיה היא לא מדע, אם מצאת כל כך מעט מחקרים בנושא. אחת הדרישות הבסיסיות ל"מדע" היא ביצוע מחקרים. שנית, המחקרים שהצגת לא נותנים תימוכין או מחלישים את הגרפולוגיה כמדע, כי אם חולקים על הצלחותיה הביצועיות של הגרפולוגיה. כדי לבסס את הגרפולוגיה כמדע, דרושים מחקרים שיבחנו את הקשר בין צורות כתב מסוימות לבין האישיות, ולא בין השימוש בגרפולוגיה באבחון לבין ההצלחה באבחון. לבצע מחקרים כמו שהצגת כדי לתת לגרפולוגיה בסיס מדעי זה כמו לבחון את מידת ההצלחה של אסטרונומים בניבוי סופות שמש. הם מן הסתם יצליחו, אבל איך זה קשור לאסטרונומיה כמדע? אולי הם הצליחו כי הם מסתייעים בנבואותיו של הבאבא-בובה, שבמקרה מדייקות כי לבאבא-בובה יש איזשהו חוש על-טבעי לניבוי סופות שמש? מחקר אסטרונומי לא עוסק בשאלה אם האסטרונומים יצליחו לנבא, אלא בתופעות האסטרונומיות עצמן. כך גם מחקר גרפולוגי (כלומר, מה שיהפוך את הגרפולוגיה למדע) אמור לעסוק בחקר הקשר בין צורת כתב היד לבין האישיות וגורמים אחרים, ולא בשאלה אם גרפולוגים מסוגלים לנבא דברים שונים. בתכל'ס, יתכן שלרעיון הגרפולוגיה יש ביסוס מדעי חזק, והסיבה שהיא מגיעה להצלחות נמוכות זה שהמבחנים עצמם לא מבוססים על קשרים שנבחנו מדעית (למשל, מבחני רורשאך בימינו מבוססים על קשרים שנבחנו במחקרים רבים, ולכן יש להם תקפות טובה. בעבר הם היו מבוססים בעיקר על אינטואיציה של הבוחן, והתוצאות בהתאם). אנחנו לא יכולים לדעת את זה כיום, עד שיבוצע מספר גדול בהרבה של מחקרים גרפולוגיים שימצאו קשרים מובהקים בין תצורות כתב מסוימות לבין התכונות הנמדדות (ובהחלט יתכן שיימצאו כאלה, ובהחלט יתכן שאלה לא יהיו הקשרים שגרפולוגים מאמינים בהם בימינו. בדיוק כמו שקרה עם הרורשאך). וזה, כרגיל, עניין של כסף. ואחרון חביב: אתה טוען במאמרך שמתאם של פחות מ-0.3 הוא כמעט תמיד חלש. אני מנחשת שהתחום שלך הוא לא מדעי החברה, כי במדעי החברה *רוב* המתאמים נמוכים מ-0.3. למה? כי במדעי החברה מדובר על מערכת סבוכה מאד של השפעות גומלין, והרכיב שתורם כל משתנה מתוך השונות הכללית קטן למדי (אך מובהק!). למשל, אני מקווה שאתה לא חי במחשבה שכשיש קשר מובהק בין השכלה לבין הצלחה בעסקים (סתם בתור דוגמית), המדובר במתאם גבוה, כי זה לא המצב. בדרך כלל מדובר בקשרים שבין 0.1-0.2, כי כמובן, יש המון משתנים אחרים שמשפיעים, ואפילו לאחר שמבצעים ניכוי חלקי של השפעות אחרות, עדיין המתאמים נשארים נמוכים. הידע הזה, אגב, מיותר מדי שנים של לימודי פסיכולוגיה (מחקר, לא קלינית, חלילה) שבהן גם למדתי ולימדתי סטטיסטיקה וגם עסקתי בניתוחים סטטיסטיים למחייתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
0.1-0.2 נחשב למתאם לא מספק. האם תוכלי להפנות אותי למאמר אחד במדה"ח שמתבסס על מתאם של 0.1? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אף אחד לא עונה על השאלה המעניינת הזו? מישהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקדם המתאם תלוי במספר הנבדקים. מקדם 0.1 הוא מובהק אם במדגם יש 380 נבדקים או יותר (מה שמסביר מדוע הוא נדיר במדעי החברה). מקדם 0.2 הוא מובהק אם יש כ-95 נבדקים; כדי לזהות מקדם 0.01 כמובהק, צריך 38000 נבדקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה 380 נבדקים או יותר זה מספר שמסביר את הנדירות של מקדם 0.1? כמה מאות נבדקים (לפחות), על מנת לבסס איזו טענה מדעית לגבי הטבע האנושי, לא נראה לי כדרישה מוגזמת כל כך. זה יותר עבודה והמשמעות שיהיו פחות מחקרים ומאמרים, אבל ממילא יש יותר מדי מאלה במדה"ח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיקול הוא, פחות או יותר, כזה: מכיוון שמקדם של 0.1 הוא חסר משמעות (אופרטיבית) אפילו אם הוא אכן קיים, אין טעם לחפש אותו. כדי להוכיח מתאם של 0.3 מספיק מדגם קטן בהרבה, ומכיוון שהמאמץ במחקר תלוי באופן ליניארי במספר הנבדקים, לא נאסוף יותר נתונים מן המינימום ההכרחי. לאחר שהוחלט להסתפק במחקרים של כמה עשרות נבדקים, ממילא אי-אפשר להוכיח מתאמים נמוכים (אפילו במקום שהם קיימים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה עוזי, ואם אוכל לחזור על דבריך ולהדגיש את הנקודה. הרעיון הוא שעם מספר גבוה מאוד של נבדקים, גם הבדל פצפון או טרנד פצפון ייצא מובהק. ז"א, קורה לעיתים שהחוקר מוצא עצמו עם תוצאה מובהקת, אך כשמביטים בפרטים, רואים שהמובהקות מתייחסת להבדל של מעלה אחת/סנטימטר אחד וכיו"ב, מובחנות חסרת משמעות בעולם האמיתי. לכן מתאם מובהק של 0.1 הוא תמיד חשוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו הדבר בדיוק אפשר להגיד על אסטרולוגיה או קריאה בקפה, לא? יכול להיות שיש מתאם בין האישיות לצורת משקע הקפה ויש לבדוק זאת במחקרים. כמובן שנראה סביר יותר שכתב היד מושפע מהאישיות במידה רבה (הרבה) יותר ממשקע הקפה, אך בסופו של דבר נראה כי המפריד בין קריאה בקפה לגרפולוגיה הוא רק אינטואיציה. דומני שזה בדיוק המסר שהמאמר ביקש להעביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בדיוק אתה מתכוון, ידידי? איפה צריך להשקיע יותר אינטואיציה,בקריאה בקפה בגרפולוגיה, או חלילה בנסיון פסיכולוגי לאבחן נכון אדם אחד מתוך עשרות מועמדים ביום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא הבנת את תגובתי. בכל אופן, לשאלתך: לא יודע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |