 |
אני מסכים עם קביעתך (וקביעתו המוקדמת של ירדן ניר, וסליחה שלא הגבתי לה) כי אלמנט חשוב בגיבוש קבוצה כלשהי, ובוודאי בגיבושו של עם, הוא אלמנט הזיקה הרגשית; ואכן, לבני הדת היהודית ישנה זיקה רגשית זה לזה (אך ישנם גם הבדלים דרמטיים וחוסר-עקביות ממשית בין התת-קבוצות השונות) שיכולה לזכות אותם בהכרה בתור קבוצה, אך מכאן להגיע לנתינת לגיטימציה להגדרה עצמית ריבונית אך-ורק (כפי שהדגמתי בתגובתי הקודמת) על סמך זיקה רגשית זו, ועוד לבוא בתביעות טריטוריאליות - רחוקה הדרך עד מאוד.
השאלה שלך בנוגע ל"אורך החיים של תודעת זהות לאומית" במקומה, כמו גם עניין מספר האנשים המינימלי להגדרת עם (האם עשרה אנשים יכולים לטעון להיותם גוף לאומי מגובש?) - אך אלו שאלות כמותיות בעיקרן, שתשובה להן תהיה מן הסתם שרירותית ורטרוספקטית, ולכן חסרת משמעות ממשית עבור הדיון.
אני מנסה לבחון את הטענות לקיומם של עמים (יהודי/פלשטינאי וכו') תוך הסתמכות על הגדרה מוסכמת ותפיסה רחבה בנוגע לאופן ההתקבצות האנושי, וגם כבחינה של תוצאותיה והשלכותיה על קבוצות שכנות.
תודה על המקורות, אשתדל להכניס אותם לרשימת הקריאה שלי (את טלמון אני מכיר, את גורני אצטרך לחפש).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש