בתשובה לeasy, 06/04/03 17:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני פשוט מהתייחס למבדקים מהסוג הזה כעוד צורה של ביזבוז זמן שצריך לעבור כדי להתקבל למקום עבודה. בדומה עוד הרבה נושאים בירוקרטיים אחרים. האם הגישה הזו באה לידי ביטוי גם כשביקשו ממך לצייר עץ ולכתוב סיפור מטופש על תמונה של ילד בוהה בכינור? מה בדבר ההמלצה הנפוצה להיות מסופר ולבוש בבגדים נקיים עם התאמת צבעים סבירה כשאתה מופיע לראיון עבודה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אמא שלי (שלמדה פעם פסיכולוגיה לתואר ראשון) עשתה לי הכנה מזורזת לקורס קצינים וגם הסבירה לי את התאוריה שעומדת מאחורי התרגילים של ציורי עץ, בית ואיש או כתיבת חיבור קצר לפי תמונה. השתכנעתי שניתן ללמוד מזה על האישיות של הנבחן, בתנאי שהוא לא מודע למה שהבוחנים מחפשים. (וההוכחה, עברתי את המבדקים) עשיית רושם טוב על המראיין היא תמיד רעיון טוב והופעה לראיון עבודה פרוע, לא מגולח ועם חולצה קרועה משדרת זלזול במראיין ויכולה לפגוע בסיכויי הקבלה. לגבי התאמת צבעים, אני שומע על זה בפעם הראשונה. אני הגעתי לכל הראיונות בקוד הלבוש הסטנדרטי של ג'ינס וטריקו (נקיים) בלי לשים לב לצבע החולצה. אני רואה את זה בדיוק הפוך ממך, כפי שאני מעוניין להשאיר רושם טוב על מקום העבודה הפוטנציאלי, אני מצפה ממנו להשאיר עלי רושם טוב ובקשה לבדיקה גרפולוגית עושה עלי רושם רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אתה יוצא מנקודת הנחה שמקום עבודה שדורש בדיקה גרפולוגית הוא מקום עבודה רע. האם ההנחה הזו רציונאלית יותר מההנחה שמי ש"עובר" בדיקה גרפולוגית יהיה עובד טוב? העניין הוא פשוט, איש משאבי האנוש (מ"א) צריך לאבחן את האישיות שלך ולהחליט אם אתה מתאים לעבוד בחברה, הוא עושה זאת באמצעות שיחה ואם יש לו את האפשרות, תוצאות של מבדקים פסיכולוגיים וגרפולוגיים. את המשוכה הזו אין שום בעיה לעבור אם יש לך מעט הגיון בריא ויכולת ביןאישית מינימאלית. אחרי שעברת את השלב הזה אתה לא תצטרך לעבוד יותר מול אותו איש מ"א (אלא אם אתה הולך לעבוד בתחום אבל זה לא המקרה) כך שלהעדפות שלו להסתמך על מבדקים בלתי מוכחים מדעית, אין השפעה על מהלך עבודתך. למעשה, אם תעבוד במקום ההוא, למידת לבביותה של פקידת הקבלה יותר משמעותית מאישיותו והעדפותיו של איש מ"א. בעניין התאמת הצבעים, אני מקווה שכשאתה מתלבש לראיון (וגם סתם ככה בחיים) אתה לא משלב חגורה חומה עם נעליים שחורות או להפך. מהתאמות שאר הצבעים אתה פטור אם אתה לובש ג'ינס. לדברים האלו יכולה להיות השפעה מכרעת אם נפלת על מראיינת בעלת מינימום של מודעות או גרוע מזה על מראיין בעל רגישות לא מודעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הזה עם החגורה החומה והנעליים השחורות - זה קצת נשמע כמו יעקב פופק... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, רק שהוא היה קם בבוקר ומגלה שיושקו לעס לו את החגורה השחורה, הנעליים החומות וכל המכנסיים שהוא יכול ללבוש בלי חגורה ולכן הוא היה מגיע לראיון לבוש בצורה לא הולמת וגרוע יותר, מודע לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי חגורה חומה מזכיר אינסטנקטיבית קראטה. יתכן שראש אגף מ"א עלול להיבהל כשיראה מולו מועמד כזה, וישאיר אותו בחוץ כדי לא להתעסק איתו (או אולי, בחיל ורעד, יקבל אותו). נכון, זו לא אותה חגורה. ואמירה קיצונית ראדיקלית אנרכיסטית, מה לעשות, כאלה הן האמירות שלי: ככל שהחברה נהיית גדולה יותר, כנראה שהיא נהיית דפוקה יותר, אם על סמך ממצאים גרפולוגיים קובעים את הערכתך. לא ששיטות אחרות שנתקלתי בהן להערכת אדם, פחות דפוקות. אבל אמרתי פעם שהחברה הזאת לא דפוקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. מקום עבודה שמסתמך על גרפולוגיה לקבלת עובדים, עשוי להעריך את עובדיו (לצורך קידום או קיצוץ) על פי קריטריונים מעורפלים וחסרי קשר לעבודתו. אני לא יודע איך זה אצלך, אני פוגש את אנשי (וליתר דיוק נשות) משאבי אנוש לעיתים די קרובות. למעשה לפחות בכל פעם שמחלקים שי לחג, וליהודים יש הרבה חגים. (בלי להזכיר שינוי באחוזי המשרה, קבלה והחלפה של הרכב ועוד) לגבי הצבעים, אין לי נעלים שחורות או חגורה שחורה (חוץ ממה שלבשתי פעם אחת לחתונה) כך שלא נוצרה בעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הערכת עובדים מתבצעת ע"י מי שעובד איתם, אנשי מ"א רק מרכזים את המידע. בכל מקרה חלק מהקריטריונים הם קשורים וחלקם לא קשורים, התוצאה הסופית נקבעת על פי מידת נחיצותך לאירגון וזה כבר עניין של job security, עניין לדיון אחר. הקשר עם אנשי מ"א הוא עדיין שולי, מה איכפת לך אם מי שמגישה לך את תגי השי לחג ואומרת לך חג שמח מאמינה בגרפולוגיה? תהיה נחמד אליה וזהו. ההערכות שעל פיהן התקבלת לעבודה מתחילות לצבור אבק מרגע שתחלת לעבוד ועד היום שבו מישהו יחליט לגרוס אותן. 2. תמיד עדיף להתקבל למקום עבודה גם אם אתה לא רוצה מלכתחילה לעבוד בו, במקרה הכי גרוע זה ייתן לך בטחון כשתגיע לשלב המו"מ על השכר והתנאים במקום שבו אתה כן רוצה לעבוד. במקרה הטוב, תגלה שלמרות שהמקום דורש בדיקות גרפולוגיות הוא בכל זאת מקום עבודה טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מאיפה הבטחון הזה? אני לא בטוח שהמנהלים הישירים לא טורחים לעבור על כל התיק האישי ובכך מקבלים רושם ראשוני שגוי (שישאר אצלם בשנים הקרובות) על סמך מידע לא רלוונטי כמו הערכה גרפולוגית. 2. בשנתיים האחרונות חתמתי 3 פעמים על חוזה עבודה חדש אצל רכזת כח האדם שלנו. זה לא שולי. 3. יתכן, אבל אין לי כוונה לבדוק את זה כפי שלא הייתי טורח לנסות להתקבל למקום עבודה שמבקש הערכה אסטרולוגית, כירולוגית או פרוקטולוגית על המועמד. אתה יכול לקרוא לי שמרן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם הקשר בין העובד למנהל האישי שלו הוא כזה שהמנהל צריך לעבור על כל התיק האישי כדי לתת הערכה לעובד אז זו סיבה לא לעבוד במקום הזה, ובניגוד לסיבה שאתה ציינת זו גם סיבה טובה. בכל אופן ברוב המקרים במצב הנוכחי של שוק העבודה אם המנהל הישיר קיבל רושם ראשוני שלילי עליך אתה לא תישלח לבדיקה גרפולוגית בכלל. 2. אני מקווה שמדובר בקידום, בכל אופן בכל מקרה התפקיד והסמכות של רכזת כח האדם אחרי שהתקבלת לאירגון הוא קטן מאוד. 3. שמרן. בכל אופן ככל שירבו אנשים כמוך יהיה לי קל יותר למצוא עבודה לכשאצטרך ולכן אני אפסיק לנסות להשפיע על דעתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מספיק שהבוס קורא אותו בעיון פעם אחת כשאתה מתחיל לעבוד. הוא רואה חוות דעת גרפולוגית לא משהו ומעכשיו והלאה הוא מסתובב עם הרושם הראשוני הזה, שלא משנה כמה טוב תהיה, הוא יזכור שמתחת לפני השטח אתה לא משהו ומזל שיש גרפולוגים שיודעים לעלות על זה. 2. תודה. 3. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיה נוספת היא שזה לא רק הבוס. עצם קיומו של תיק על שמי המכיל חוות דעת מצוצה מהעט יכול להכשיל אותי בעתיד בסיטואציות לא צפויות. בוסים מתחלפים, חברות נמכרות או פושטות רגל, ועובדי מ"א עלולים להיות רשלניים או זדוניים. לפעמים אפילו אפשר למצוא עלי חוו"ד במזבלה העירונית לצד תיקי האימוץ והמסמכים הצבאיים המסווגים. :-( |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה עם חגורה חומה ונעליים שחורות? (דובי, עיוור צבעים, שיש לו רק חגורה אחת (חומה) ולא זוכר אם יש לו נעליים שחורות או לא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אחד מחוקי ה''לא תעשה'' בעניני לבוש. כמו שלא גורבים גרביים לבנות כשלובשים מכנסים שחורים מחויטים או שלא מערבבים חאקי עם בז ולא לובשים חולצה אלגנטית עם מכנסי טרינינג (בכלל עדיף שלא ללבוש מכנסי טריניג אלא אם אתה ישן או עוסק בפעילות ספורטיבית אבל זה כבר עניין של העדפה אישית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך להתחיל עם מראיינת כח אדם רגישה שהשתיקה יפה לה במשרד ראש הממשלה בעזרת חגורת ג'ודו ונעלי לק. 1 בלתי ניתנת למחיקה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבירה על קוד הלבוש תניב: א. קורבן אופנה ב. שלוך ג. טרנד ד. כל התשובות נכונות 1 _____ 1 תלוי מי העבריין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא לובשים פסים עם פסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסים מאונכים עם מאוזנים מותר, לא? אלכסונים אני בכל מקרה לא לובש כי זה נועז מידי בשבילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסור, נשמה. אסור גם פרחים עם פרחים - הכלל הוא, שכל בגד "עצבני" צריך אריג "רגוע" לידו. הייתי מוסיפה גם את איסור הצירוף של כחול 1 וירוק, אבל כאן צריך להתחשב גם בגוונים ותתי-גוונים. 1 חוץ מג'ינס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שאני לא לובש בגדים עצבניים כי אחרת הייתי מזמן עושה צחוק מעצמי. אגב קורדרוי נחשב פסים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד איך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לובש בגדים עצבניים, כי העצבנות שלי מספיקה גם בשביל הבגדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חולצה חומה עם פייטים מנצנצים, עניבה ורודה עם כוכבים ירוקים קטנים, מכנסי 7/8 עם ציור של כוח המחץ, מגפיים עם פרוות זברה ואורות מהבהבים. ובמבחנים הגרפולוגיים כתבתי עם הרגל בעיניים עצומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיצוב גרפי של אתר מעריב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר בנשף אבל: גדול! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל אולי להסביר בקצרה לאלה מאיתנו שלא היו בקורס קצינים מהם התרגילים ומה התיאוריה שמאחוריהם? מה שאני מכיר הוא "שאלון 300" שבו אתה נדרש לחוות דעה על ידי סימון נכון/לא-נכון על המוני (300) היגדים שהמפורסם ביניהם הוא כנראה "אני אוהב נשים גבוהות" (שאני חושב שהתשובה הנכונה עליו היא "נכון"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא על שאלון 300 ידעתי פעם הרבה. אאל"ט, במבחן מובלעים חמישה(!) מדדים פנימיים מתוחכמים של תקפות*, כך שרק אם אתה ממלא את השאלון בכנות מוחלטת, התוצאות תנותחנה כבעלות משמעות. בכ"א, יצא לי במהלך הקריירה האקדמית שלי למלא (שוב) שאלון 300 ולנתח בעצמי את התוצאות. מה לומר, אין לי מושג איך צה"ל לא אשפז אותי ברגע שבדקו את תוצאות המבחן הצה"לי שלי. * וזה לא מה שכולם חושבים, ששואלים אותך את אותה השאלה בניסוח קצת שונה עשרים פעם לאורך השאלון. זה קצת יותר מתוחכם מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת? נשמע מגניב. תמיד רציתי ללכת לקורס מאבחנים פסיכוטכניים וללמוד איך כל הדברים האלה עובדים. יש אולי ספר? בעצם אם זה שאלון של הצבא, אין הרבה סיכוי שיש ניתוח שלו בחוץ. נראה לי הגיוני שצריך להראות כמה שיותר יחס חיובי ולכן לשאלות מסוג "אני אוהב..." ו- "אני לא אוהב..." לסוגיהן יש לענות בחיוב ובשלילה בהתאמה, מלבד כשהאובייקט עצמו הוא שלילי (דוגמא מומצאת: "לפעמים אני אוהב לגרום נזק לאנשים אחרים"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלון הוא לא של הצבא, הוא שאלון אזרחי למהדרין שהצבא אימץ. בטח יש ספר איפשהוא - הרי היום יש ספרים של מבחני IQ עצמיים ושאר שטויות כאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתכוונת שהמבחן לא בודק באמת את הדברים שהוא שואל עליהן במוצהר אלא רק אם אני אמין ועניתי נכון? (זה מה שחשבתי שהוא מודד כשעשיתי אותו, בכל-אופן) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתיים: 1. "בודק באמת את הדברים שהוא שואל עליהן במוצהר" - לא, הוא לא באמת בודק אם אתה מעדיף מקלחת או אמבטיה, זה לא מעניין אף אחד. הוא בודק איך סך התשובות שלך משקפות טיפוסי אישיות מסויימים, או ליתר דיוק איך התשובות שלך ממקמות אותך על סקאלות של בטחון עצמי, מגדר, מהימנות וכיו"ב, בערך 10 או 15 סקאלות שונות. 2. "אלא רק אם אני אמין ועניתי נכון" - אם אתה לא אמין, התשובות שלך תיפסלנה ולא תנותחנה. המבחן לא בודק אמינות, הוא בודק אישיות, אבל כדי לבדוק אישיות הוא צריך קודם כל לוודא שענית בכנות, כך שהוא עושה את זה כפונקציה צדדית. זה לא אומר אם אתה אדם אמין או לא, זה רק אומר אם ענית בכנות או לא. ייתכן גם שענית בכנות, אבל מסיבה אחרת התשובות שלך לא מראות אמינות פנימית (ליקוי למידה? קשיי ריכוז? חום גבוה?) ואל להן להיות מנותחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוה. זה הגיוני יותר. באמת התפלאתי לגבי שאלות כמו "אני רואה את אבי כאדם מושלם", שפשוט לא הרגישו כמו שאלות סרק. אאז"נ לא עניתי בעקביות, אלא לפי הרגשה, שהשתנתה בהתאם לניסוח ולזמן. עכשיו אני יודע למה לא התקבלתי :) מגדר אפשר למדוד על סקאלה? זה לא בינארי? _________ עדי סתיו, 68% זכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוהו, זה לא בינארי, מי כמוני יודעת __________________ נגה אדמון, 3 מתוך 100 על סקאלה של גבריות/נשיות, כש-0 הוא גבריות ו-100 הוא נשיות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה דנן, כל תלמיד קיבל פלט מחשב עם המון מספרים, ואז המורה הסביר בכיתה איך מפענחים כל מספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להציע שיטה למדוד דברים כאלה: מעבירים שאלון (עם הרבה שאלות) לאוכלוסיה גדולה, של גברים ונשים. מעבירים קו (במרחב הרב-ממדי של התשובות) מן הממוצע שלהם לממוצע שלהן, ומטילים כל נבדק על הוקטור הזה. מתקננים כך שהציון הממוצע של גברים הוא 1, ושל נשים הוא 1-. השאלה שהתכוון האלמוני מלמעלה לשאול, היא האם יש מבחן סטנדרטי כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תשובה מאד "גברית" (ענית לעניין, ולא למדתי מהתשובה כלום. אגב, את מפסידה 3 נקודות בגלל ה"סליחה"). תוכלי להוסיף עוד פרט-או-שניים על המבחן הזה? (שאלות מנחות: עד כמה הוא מקובל? מה כולל המבחן? מה הציון הממוצע של נשים-ביולוגית ושל גברים-ביולוגית? וסטיית התקן?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכרת רק את המידע הכללי: הסקאלות הן כולן 0-100, כשהנורמה היא בין 20-80. ז"א, אם יצא לך 25 אתה אולי קיצוני על הסקאלה, אבל בהחלט בגבולות הנורמה ואין חשד לבעיית אישיות. בנוגע למבחן המגדר, נדמה לי שנאמר לנו שהיפוך הוא נפוץ למדי (נשים המקבלות ציונים נמוכים מ-50 וגברים המקבלים ציונים גבוהים מ-50). אני לא יודעת ממוצעים או סטיות תקן, אם כי מהמידע על 20-80 אני יכולה לנחש שסטיית התקן לאוכלוסיה היא באיזור ה-15 נקודות. המבחן הוא חלק משאלון 300, והמקובלות שלו היא המקובלות של השאלון כולו. זו רק אחת מהסקאלות השונות שהשאלון בודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכרים את המערכון מתוך "לול" שבו שיסל מופיע כאטלתית )הודפת כדור ברזל, או משהו כזה( ומכריז במבטא ראסי: "אני אשה!"? אז גם אני. (שניהם, גם זוכר וגם אשה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא שהחליפו לי בין הפתיחה לסגירה של הסוגריים, אבל בין הטי"ת והת"ו? זה כבר מוגזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמועה אומרת שכל מערכוני לול ישודרו ביום העצמאות למען הדור שלא ידע את מונה זילברשטיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השמועה נכונה אז מומלץ להכין מלאי קלטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. בפעם האחרונה שעניתי על השאלון הזה, לפני אולי שנתיים, קיבלתי "אתה כנראה אשה", וכעת "אתה בהחלט גבר". אני לא זוכר את כל התשובות שלי מהפעם הקודמת, אבל לא נראה לי שהן שונות בצורה בוטה, אז אני מניח שהניסוי הצליח ושהתוכנה אכן למדה. (או שהתוכנה זוכרת את דגם התשובות *שלי* כזכר. יכול להיות). אני חייב להעיר שהשאלות: Do you usually carry stuff in your pockets? ן-Stop and think about your middle name for a second. Does it end with a vowel? נראות לי כרמאות של ממש. פשוט תשאלו "האם יש לך כרומוזום Y" וזהו...למרות זאת, השאלה: Do you associate better with people of your own gender? מסקרנת אותי. הייתי רוצה לראות סטטיסטיקות של גברים ונשים לגביה. (התשובה שלי: לא).
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלה Do you associate better with people of your own gender? כתב דובי פעם (אאל"ט - לא הצלחתי למצוא את התגובה במנוע החיפוש) שכל הנשים שהוא מכיר מתחברות ביתר קלות עם גברים. כך שאולי נשים תטינה לענות "לא" יותר מגברים?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אויש, נו, בטח שהנשים *שהוא* מכיר מתחברות ביתר קלות עם גברים. התשובה בגוף השאלה. הנטייה הטבעית שלי היא להניח שמכיוון שכולם יודעים שיותר קל להתחבר עם נשים מאשר עם גברים, גברים ייטו יותר לענות "לא" מאשר נשים. ברור לי שזה אומר יותר עלי מאשר על העולם. אני כן חושד שאנשים פנויים יעדיפו את חברתם של בני המין השני, ואנשים תפוסים, ובייחוד נשואים, את חברתם של בני אותו המין. ככה זה בד"כ אצלי, בכל אופן. או, אולי, יותר מדוייק לומר שאני מעדיף כרגע (כרגע אני פנוי) ומרגיש יותר בנוח בחברת נשים, אבל רוב (שני שליש?) מחבריי הטובים באמת הם גברים דווקא. מה זה אומר? אין לי מושג. נראה לי שכדי לקבל תוצאות יותר ברורות ומהימנות בנושא זה נאלץ לבקש מהמערכת לערוך סקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל שהסקר יהיה משמעותי, תצטרך ארבע קטגוריות: גבר - מתחבר עם גברים גבר - מתחבר עם נשים אשה - מתחברת עם גברים אשה - מתחברת עם נשים מעניין מה תהיה הקטגוריה ההומוריסטית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חשבתי ככה, אז אחרי שהוא זיהה אותי בפעם הראשונה כגבר, הלכתי והפכתי את כל התשובות שלי פרט לשתי אלו (כן ולא, בהתאמה, תוך התעלמות מהעובדה שאין לי שם אמצעי). הוא זיהה אותי כאישה. מסתבר שזה לא כזה קריטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן קבוע, השאלון הזה קובע שאני גבר (ולקחתי אותו במרווחים די גדולים). נו, תמיד אמרתי שהחיברות הנשי שלי דפוק. לגבי השאלות שציינת: Do you usually carry stuff in your pockets? התשובה היא אצלי כן, וזו הסיבה העיקרית שאני נמנעת משמלות- אין להם כיסים ראויים לשמם... :-)Stop and think about your middle name for a second. Does it end with a vowel? התשובה היא גם כן (לאה הוא שמי האמצעי- ארכיבאי!). כנראה שהשאלה הזו לא מספיקה בשביל לקבוע שאני אישה.Do you associate better with people of your own gender? התשובה כאן היא לא. מאז שהייתי ילדה קטנה, העדפתי חברת בנים/גברים (והרבה מהזמן הם היו בכלל גיקים...)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה כולם יודעים מזמן תגובה 98602 אבל לא ענית לשוטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא הסבירה פעם שבאיזשהו מקום חייבו אותה לניק בעל ארבעה תוים לפחות, כך שהיא הוסיפה את ה X. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הפסקה הזו גם לדובי) אני לא אומר שיש רמאות בסקר. שתי השאלות "החשודות" הן סתם עוד שאלות, אלא שפשוט אני חושד שהמתאם בין המגדר לתשובות קרוב מאוד ל-1.0, וגרוע מזאת, קרוב מאוד ל-1.0 באופן צפוי מראש לכל בר דעת. אם אני צודק, אגב, זה יכול לומר שהאלגוריתם לא מייחס משקל רב יותר לשאלות שיש להן מתאם גבוה יותר. היה יכול להיות מעניין לראות את המתאם למגדר של כל אחת מהשאלות. את אומרת שאת מעדיפה חברת גברים בגלל תחומי עניין משותפים. אז ההסבר שמסביר את הדוגמה שלך בכלל לא מסביר את הדוגמה שלי, כי אני גיק קלאסי. אולי כדאי להוסיף "כי..." וכאלה לסקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשניסיתי לרמות את המבחן - כלומר, לתת את התשובות שלדעתי גברים יעדיפו - הוא הודיע לי שאני בפירוש גבר. כלומר, המבחן בודק בעיקר גבריות סטריאוטיפית (רציונלית, אקטיבית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המבחן בסך הכל בודק התפלגות סטטיסטית של המגיבים אליו עד כה. לכן, הוא לא בודק סטריאוטיפים, אלא מציאויות. זה לא שבחרת תגובות סטריאוטיפיות לגברים, אלא כאלו שלדעתך (וכנראה דעתך מוצדקת) גברים אכן בחרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קיבלתי definitely a woman. ואני גבר. אבל תמיד ידעתי שהעדפות הג'נדר שלי הן מוזרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, גם אני השתתפתי במבחן. אני ממש על הגבול בין המקבצים, מן הכיוון הזכרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו אתר מופיע גם מבחן החוזה את תאריך מות המשתמש, אותו הזכיר פעם סמילי בתגובה 44902. די שמחתי לגלות שמישהו צופה לי חיים עד גיל 84, אבל (כהרגלי) אני מפקפק למדי בתקפות הניבוי. המבחן נמצא ב http://www.thespark.com/deathtest. אזהרה: הוא כולל כמה שאלות מביכות, עליהן ייתכן שתעדיפו לענות מבלי שמישהו מציץ מעבר לכתפכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החדשות הרעות הן שתצטרכו לסבול אותי עד שנת 2056 (עזבו מה שאתם תצטרכו לסבול, *אני* אצטרך לסבול אותי עד אז!). החדשות הטובות היא שסיבת המוות עם הסיכוי הגבוה ביותר (18%) היא חטיפה ע"י חייזרים. התאבדות קיבלה רק 7%, ומוות מבדידות נותר עם 5% בלבד. אבל, כאמור, זה לא מבחן אמין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא כל כך מופרך. יתכן שזוהי אפילו הערכת חסר. תוחלת החיים עולה כל 5 שנים בשנה אחת. כעת היא עומדת בערך על 76 לגברים ו-79 לנשים בישראל. מי שרחוק מהגיל הזה בערך 50 שנה צריך להוסיף כ-12 שנה, כלומר - צפוי לחיות עד גיל 90. גבר שנולד היום צפוי לחיות עד גיל 94. אשה - עד גיל 98. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תוחלת חיים" זה הגיל הממוצע שבו אנשים נפטרים (היום), או מספר השנים שאנשים צפויים (היום) לחיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 89475 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה קשור לתוחלת החיים שלי, כשמחשבים אותה אחורנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמר מיץ שאמרת לפני כן. אבל באמת, אתה מצביע כאן על בעיה סמנטית. 'תוחלת החיים' היא גיל הפטירה הממוצע כיום. מה שצפוי אנחנו יכולים רק לשער, והנה עשינו זאת. כלומר - גיל הפטירה הממוצע הוא 76, ואני צופה שגיל הפטירה הממוצע למי שנולד היום יהיה 92 שנה. בכל אופן - מקובל לקרוא לגיל הפטירה [[הנוכחי]] 'תוחלת חיים'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור הנכון (ללא נקודה) הוא:http://www.thespark.com/deathtest . החודש חידשתי כמעט לחלוטין את המלתחה (וההנעלה) שלי - לאחר שנים רבות (גישתי עד לפני אז היתה: מדוע לזרוק מה שלא נקרע ולא הוכתם?) מה שמוכיח את מיני ללא כל ספק. לפי השאלון, הקנייה היתה "בהחלט" בכיוון הלא נכון. ועכשיו הם רוצים שאאמין שאחיה עד גיל 83? אני מקווה שהם לא לקחו בחשבון גם את http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2597454,00.h... כך שאולי יש לי עוד כמה שנים...כדי להתהלך בחצאיות פירחוניות וקומבניזונים או אני לא יודע מה, שנשים לובשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא שאני אשה. ולא הופתעתי בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מודדת בחינת מגדר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. את לא מתכוונת למין האדם, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלון הוא מבחן אישיות, ואחת מהתכונות שמודד השאלון היא נטיה גברית מול נטיה נשית. השאלון לא מתיימר ''לנחש'' את המין שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הייתי אומר ש''גבריות מול נשיות'' הוא שם לא-מי-יודע-מה בשבילו... או שפיספסתי עוד משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Any idea where I can get a copy of that 300 questions test?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, שאלה טובה. השאלון חסוי, והכלים לניתוח השאלון חסויים אף יותר. נסה אולי סטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה, או מישהי שעבדה כמאבחנת פסיכוטכנית (ככה קוראים לזה?) בצבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אתה סתם רשלן כמוני וממלא דברים בחוסר עקביות כי מנג'זים לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלון 300 הוא שאלון כפי שציינת ויש שאלון דומה לו עם כ50 התחלות של משפטים שעליך לסיים, הזמן הוא כ20 שניות למשפט. (בממוצע) רוב השאלות והמשפטים לא מעניינים אף אחד, אבל בתוכם יש מספר משפטים/שאלות מפתח שהתשובה עליהן בלי תשומת לב (ומי יכול לשים לב אחרי 100 שאלות) אמורה לגלות נטיות אובדניות או סדיסטיות, מופרעויות וכד'. את מבדקי הקצונה שלי עשיתי לפני יותר מ10 שנים, אבל אני זוכר שניסינו לנחש אילו שאלות/משפטים הם המשמעותיים באמת. כפי שנאמר, לעקביות בשאלות שחוזרות על עצמן אין ממש משמעות ולא זה מה שנבדק. המבדקים שאני הזכרתי כוללים ציור של עץ, בית ואיש, כל אחד על דף חלק נפרד. לפי מה שאמא שלי הסבירה לי, הציור צריך להיות במרכז העמוד ולתפוס את רובו, החלקים השונים צריכים להיות פרופורציונלים, (ענפים לעומת גזע, דלת לעומת גובה הבית) לכלול פרטים משמעותיים (חלונות, דלת לבית, פנים לאיש) ולהיות כמה שפחות דומה לציור של ילדים בגן. השמטת פרטים חשובים עשויה להראות על בעיה נפשית וציור סכמטי מראה על ילדותיות. מבחן נוסף הוא לכתוב חיבור קצר על תמונה. התמונות הן בד"כ עם אווירה שניתנת לפרשנות שלילית - ילד נוגה עם כינור, איש יושב על אדן החלון וכד'. החיבור אמור לא להתעלם מהסיטואציה, (הדחקה) אלא להתמודד איתה ולהציע לה פתרון הגיוני. (החלון בקומה ראשונה והאיש קופץ לגינה כי הוא ראה שם משהו, לילד נמאס מתרגילי הנגינה אבל הוא מבין שהם הכרחיים להתקדמותו המוזיקלית והוא ממשיך לנגן) אני בפרוש מאמין שחיבור אסוציאטיבי לפי תמונה יכול לספר הרבה על הכותב. (אותו עקרון של מבחן רורשך, שגם כזה יש במבדקי קצונה) עולם האסוציאציות של אדם מעיד על אישיותו ועל בגרותו הנפשית. לגבי כושר הניבוי של מבדקים כאלו על ההתאמה לקצונה, אני מאוד סקפטי. (ואני עדות לכך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענך "עולם הסיטואציות של אדם מעיד על אישיותו ועל בגרותו הנפשית" נשמעת סבירה, אבל כיצד המבחנים הנ"ל בודקים זאת? נדמה לי שלא דרוש תואר ראשון בפסיכולוגיה על מנת להבין שהתשובה "האיש הפנים סוף סוף שאין טעם לחייו והחליט להתאבד" היא שגויה, גם אם היא הראשונה שעולה במוחך. אבל הרבה יותר מטרידה מזה היא שאלת התקיפות של מבחני הציורים. איך המבחנים האלה פותחו? כיצד הם נבדקו? מדוע השמטת פרטים מעידה על ילדותיות, ולא על כושר הפשטה, למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלות מצויינות, אבל אין לי מושג. יש פסיכולוגים בקהל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי להכשיל את עצמי במבדקי קצונה, מסיבות מתוסבכות 1 ולכן עשיתי דווקא ככל האפשר. הדבר העיקרי שאני זוכר זה שהיינו אמורים לצייר בית, עץ ואיש, וכתוב משפט על כל אחד מהם. ציירתי בית עם שתי קומות, שבקומה העליונה יושב מישהו על החלון, וכתבתי שזהו 'בית אגודת הפסיכולוגים ברעננה' ושהנער על החלון עומד לקפוץ ממנו כי נמאס לו ממבחנים פסיכולוגיים. 1 עזבו, עולמם הקשה של עתודאים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשעשע הוא שמסיבות שונות עשו אתי את המבדק כל מיני חבר'ה מהסיירות, שממש הסתכלו אלי כעל עוף מוזר המסתובב להם בין הרגליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או זהו, שגם לגבי מבחני רורשך יש מי שמפקפק בתקפותם. ראה למשל: Projective Measures of Personality and Psychopathology: How well do they work? / Scott O. Lilienfeld. Skeptical Inquirer, V23 N05, Sept/Oct 1999. המאמר מפנה למחקרים (למשל Wood, Nezworski and Stejskal, 1996) המעידים על אמינות/מובהקות נמוכה מאוד של התוצאות. בפרט, מחקר אחר (Eyman and Eyman, 1992) מראה כי רורשך כושל באיתור דכאון פתולוגי וחיזוי התאבדויות.המאמר כולל הפניות לעשרות מאמרים אחרים, המטילים ספק ברורשך ו/או במספר רחב של מבחנים שונים מאותו סגנון, ובהם DAP ("צייר אדם", Draw-a-Person) שגם אליו התייחסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא פסיכולוג ואין לי מושג עד כמה שיטות האבחון שלהם אמינות. סתם אנקדוטה, רואיינתי ע"י מספר רב של פסיכולוגים בחיי, החל במבדקי טייס, מבדקי קצונה וכלה במיונים עבור תפקידי אבטחה ממלכתיים. בד"כ ניסיתי לנחש מה הפסיכולוג מצפה ממני להגיד ועניתי לו את זה ולא מה שבאמת הרגשתי או חשבתי. למעט מקרה אחד, (אבטחת בתי המשפט, אבל שם התמודדתי עם עוד 4 על תפקיד אחד) תמיד עברתי את המיונים בהצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין דומה: http://www.quackwatch.org. זהו אתר אינטרנט מעניין ביותר, הבוחן באופן מדעי וביקורתי מיני רפואה אלטרנטיבית (כירופרקטיקה, אקופנקטורה, רפלקסולוגיה וכו'). טל, לאור תגובתך לעיל ותגובה 222 נראה לי שתמצא בו עניין רב. שני משפטים נהדרים, לדעתי, הלקוחים מהאתר: The most important discovery of modern medicine is not vaccines or antibiotics, it is the randomized double-blind test, by means of which we know what works and what doesn't. Contrary to the saying, "data" is not the plural of "anecdote."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו זוכר את הפרק של הסימפסונס שבו הומר מאושפז בבית חולים לחולי רוח בגלל צירוף מקרים ביזארי באשמת בארט? כשהבוחן מגיע לכתם דיו שנראה *בדיוק* כמו הילד הצהוב החביב, הומר פורץ בזעקות זעם, כך שעלילת הפרק יכולה להמשיך ולהתפתח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקוט ליליינפלד (בינתיים נפטר, תנצב''ה) הקדיש חלק נכבד מהקריירה המקצועית שלו למאבק במבחן הרורשאך. בשורה התחתונה הוא לא צדק. אבל אני לא יודע אם עכשיו רוצים להתעמק בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני עשיתי את המבחן הרמתי את היד ושאלתי אם זה "אוהב" מכליל או מוציא, כלומר אם כשאני אומר שאני אוהב גבוהות, זה אומר שאני אוהב *גם* גבוהות, או *רק* גבוהות, כי לי אישית אין ממש העדפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה שאלת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני לא מעדיף גבוהות, אני אוהב גבוהות, נמוכות, בינוניות. גובה לא משחק אצלי תפקיד. אז לא רציתי לענות תשובה שתעיד את הדבר הלא נכון אודותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יכולת פשוט להגיד שאתה אוהב שוקולד או מוזיקה קלאסית קלה או את אמא שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוגות גבינה וארטיק וסוכריות ותות גינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא הייתה אופציה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיונים של הצבא הגעתי דווקא אחרי שנתקלתי ביותר מאשר מיון אחד. ומשום מה, מרבית המיונים שיצא לי להיות בהם (או לפחות אלו שאני זוכרת) היו ארוכים ובעלי מספר שלבים. גם בצבא. חמישה שלבים מעיקים עד שבכלל הגעתי לקורס, אבל אף אחד מהם לא כלל יומרות פסיכולוגיות כאלו או אחרות. הדבר היחיד שאולי לא היה קשור באופן ישיר לתפקיד, היה ראיון אישי.1 הקורס עצמו, ככה גילינו שנייה אחרי ההתחלה, היה שלב נוסף במיון. לגיטימי לחלוטין, ללא ספק, עד לשלב שבו שבוע לפני סוף הקורס, החליטו לערוך לנו "יום של מבחן אישיות". הטענה הרשמית הייתה שמדובר במיון לקראת השיבוץ ולא במענה לשאלה הם נגיע בכלל לשלב השיבוץ.2 נניח שאני מסוגלת להבין איך יום שכזה מסוגל לחזות איך אני מתפקדת לעומת אנשים אחרים, ואיך אני עובדת כן או לא בשיתוף פעולה3. אבל בשלב שבו היינו צריכים להשלים משפטים מפגרים ולתאר תמונות, כבר ממש התעצבנתי. אחרי שסיימנו, הדיון המורכב ביותר ביננו כלל את השאלה: "תגידו, איך הצלחתם לתאר באופן חיובי ואופטימי את האיש שרוצה לקפוץ מהחלון?" 1שזכור כחוויה חצי טרואמתית עד היום- שנתיים וחצי אחרי. מדהים כמה שטויות אני מסוגלת לומר בכל כך מעט זמן. 2מה שכאילו אמור היה להרגיע אותנו, אבל ממש לא. בעיקר כי אחריו עפו עוד שתי בנות. 3 כאילו שאחרי חמישה שבועות המדריכים בקורס לא היו יכולים לדעת את זה בעצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מחכה לחברה שלו. 2. תחרות קפיצה מגובה. 3. מסתכל על אורורה בוראליס. 4. מדבר עם השכנה ממול. 5. מדמיין איך תראה המרפסת אחרי שהוא יסדר אותה. 6. מתאבד אחרי שנכשל במבדקים לקורס טיס. מה כל כך קשה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |