בתשובה למ. השור, 07/04/03 22:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שאלון 300 הוא שאלון כפי שציינת ויש שאלון דומה לו עם כ50 התחלות של משפטים שעליך לסיים, הזמן הוא כ20 שניות למשפט. (בממוצע) רוב השאלות והמשפטים לא מעניינים אף אחד, אבל בתוכם יש מספר משפטים/שאלות מפתח שהתשובה עליהן בלי תשומת לב (ומי יכול לשים לב אחרי 100 שאלות) אמורה לגלות נטיות אובדניות או סדיסטיות, מופרעויות וכד'. את מבדקי הקצונה שלי עשיתי לפני יותר מ10 שנים, אבל אני זוכר שניסינו לנחש אילו שאלות/משפטים הם המשמעותיים באמת. כפי שנאמר, לעקביות בשאלות שחוזרות על עצמן אין ממש משמעות ולא זה מה שנבדק. המבדקים שאני הזכרתי כוללים ציור של עץ, בית ואיש, כל אחד על דף חלק נפרד. לפי מה שאמא שלי הסבירה לי, הציור צריך להיות במרכז העמוד ולתפוס את רובו, החלקים השונים צריכים להיות פרופורציונלים, (ענפים לעומת גזע, דלת לעומת גובה הבית) לכלול פרטים משמעותיים (חלונות, דלת לבית, פנים לאיש) ולהיות כמה שפחות דומה לציור של ילדים בגן. השמטת פרטים חשובים עשויה להראות על בעיה נפשית וציור סכמטי מראה על ילדותיות. מבחן נוסף הוא לכתוב חיבור קצר על תמונה. התמונות הן בד"כ עם אווירה שניתנת לפרשנות שלילית - ילד נוגה עם כינור, איש יושב על אדן החלון וכד'. החיבור אמור לא להתעלם מהסיטואציה, (הדחקה) אלא להתמודד איתה ולהציע לה פתרון הגיוני. (החלון בקומה ראשונה והאיש קופץ לגינה כי הוא ראה שם משהו, לילד נמאס מתרגילי הנגינה אבל הוא מבין שהם הכרחיים להתקדמותו המוזיקלית והוא ממשיך לנגן) אני בפרוש מאמין שחיבור אסוציאטיבי לפי תמונה יכול לספר הרבה על הכותב. (אותו עקרון של מבחן רורשך, שגם כזה יש במבדקי קצונה) עולם האסוציאציות של אדם מעיד על אישיותו ועל בגרותו הנפשית. לגבי כושר הניבוי של מבדקים כאלו על ההתאמה לקצונה, אני מאוד סקפטי. (ואני עדות לכך) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טענך "עולם הסיטואציות של אדם מעיד על אישיותו ועל בגרותו הנפשית" נשמעת סבירה, אבל כיצד המבחנים הנ"ל בודקים זאת? נדמה לי שלא דרוש תואר ראשון בפסיכולוגיה על מנת להבין שהתשובה "האיש הפנים סוף סוף שאין טעם לחייו והחליט להתאבד" היא שגויה, גם אם היא הראשונה שעולה במוחך. אבל הרבה יותר מטרידה מזה היא שאלת התקיפות של מבחני הציורים. איך המבחנים האלה פותחו? כיצד הם נבדקו? מדוע השמטת פרטים מעידה על ילדותיות, ולא על כושר הפשטה, למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלות מצויינות, אבל אין לי מושג. יש פסיכולוגים בקהל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי להכשיל את עצמי במבדקי קצונה, מסיבות מתוסבכות 1 ולכן עשיתי דווקא ככל האפשר. הדבר העיקרי שאני זוכר זה שהיינו אמורים לצייר בית, עץ ואיש, וכתוב משפט על כל אחד מהם. ציירתי בית עם שתי קומות, שבקומה העליונה יושב מישהו על החלון, וכתבתי שזהו 'בית אגודת הפסיכולוגים ברעננה' ושהנער על החלון עומד לקפוץ ממנו כי נמאס לו ממבחנים פסיכולוגיים. 1 עזבו, עולמם הקשה של עתודאים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשעשע הוא שמסיבות שונות עשו אתי את המבדק כל מיני חבר'ה מהסיירות, שממש הסתכלו אלי כעל עוף מוזר המסתובב להם בין הרגליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או זהו, שגם לגבי מבחני רורשך יש מי שמפקפק בתקפותם. ראה למשל: Projective Measures of Personality and Psychopathology: How well do they work? / Scott O. Lilienfeld. Skeptical Inquirer, V23 N05, Sept/Oct 1999. המאמר מפנה למחקרים (למשל Wood, Nezworski and Stejskal, 1996) המעידים על אמינות/מובהקות נמוכה מאוד של התוצאות. בפרט, מחקר אחר (Eyman and Eyman, 1992) מראה כי רורשך כושל באיתור דכאון פתולוגי וחיזוי התאבדויות.המאמר כולל הפניות לעשרות מאמרים אחרים, המטילים ספק ברורשך ו/או במספר רחב של מבחנים שונים מאותו סגנון, ובהם DAP ("צייר אדם", Draw-a-Person) שגם אליו התייחסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא פסיכולוג ואין לי מושג עד כמה שיטות האבחון שלהם אמינות. סתם אנקדוטה, רואיינתי ע"י מספר רב של פסיכולוגים בחיי, החל במבדקי טייס, מבדקי קצונה וכלה במיונים עבור תפקידי אבטחה ממלכתיים. בד"כ ניסיתי לנחש מה הפסיכולוג מצפה ממני להגיד ועניתי לו את זה ולא מה שבאמת הרגשתי או חשבתי. למעט מקרה אחד, (אבטחת בתי המשפט, אבל שם התמודדתי עם עוד 4 על תפקיד אחד) תמיד עברתי את המיונים בהצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין דומה: http://www.quackwatch.org. זהו אתר אינטרנט מעניין ביותר, הבוחן באופן מדעי וביקורתי מיני רפואה אלטרנטיבית (כירופרקטיקה, אקופנקטורה, רפלקסולוגיה וכו'). טל, לאור תגובתך לעיל ותגובה 222 נראה לי שתמצא בו עניין רב. שני משפטים נהדרים, לדעתי, הלקוחים מהאתר: The most important discovery of modern medicine is not vaccines or antibiotics, it is the randomized double-blind test, by means of which we know what works and what doesn't. Contrary to the saying, "data" is not the plural of "anecdote."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו זוכר את הפרק של הסימפסונס שבו הומר מאושפז בבית חולים לחולי רוח בגלל צירוף מקרים ביזארי באשמת בארט? כשהבוחן מגיע לכתם דיו שנראה *בדיוק* כמו הילד הצהוב החביב, הומר פורץ בזעקות זעם, כך שעלילת הפרק יכולה להמשיך ולהתפתח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקוט ליליינפלד (בינתיים נפטר, תנצב''ה) הקדיש חלק נכבד מהקריירה המקצועית שלו למאבק במבחן הרורשאך. בשורה התחתונה הוא לא צדק. אבל אני לא יודע אם עכשיו רוצים להתעמק בזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |