בתשובה להאייל האלמוני, 02/04/03 9:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוקיי. נניח שהיית נולד ערבי מג'לג'וליה. האם אז היית מרגיש שאין לך מה לחפש פה? אני לא מבין את העניין התמוה הזה. מה המניע אנשים לחפש קשרים מיוחדים לביתם, למקום בו גרו, מן אידיאולוגיה תפורה, כאשר הרצון האנושי הפשוט להשאר בקהילת הלידה, במקום שמוכר וידוע, מספיק על מנת להסביר את הרצון להשאר? האתיופי נשאר באתיופיה כי הוא חושב שזו מדינה ששייכת ל"עם" שלו? הוא בדרך כלל לא יכול ממש לעזוב. דור שלישי ליוצאי יפן בארה"ב נשאר שם כי זו "הארץ של העם שלו?" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר? העם של הערבי מג'לג'וליה גם שייך לפה. אם אני הייתי בטוח שבכל רחבי העולם יקבלו את היותי יהודי ושונה, אז אולי הייתי חושב כמוך, אך אני יודע שהמקום היחידי בעולם בו היהודים מהווים רוב, ועל כן לא מוזרים, הוא מדינת ישראל. לנו, בתור יהודים יש סוג אחר של הסטוריה מאשר היפני והאתיופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הוא שייך לפה? הרי הוא בכלל החל דרכו בחצי האי ערב? אני לא יודע שבכל העולם יקבלו אותי בסדר גמור, גם אם משום מה החליטה ההלכה היהודית, לה אין לי קשר ישיר, לקרוא גם לי יהודי תחת הסטנדרטים שלה. אז מה אם אהיה מוזר? אני מוזר גם כאן. אני רגיל להיות מוזר. צר לי שהצורך שלך לא להרגיש מוזר הוא כל כך משמעותי בחייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו דיבר על מקום ההתחלה? הערבי משכם או מג'נין או מאום אל פאחם שייך לעם הפלסטיני, שהוא עם צעיר יחסית לעם היהודי, אבל עדיין עם. שגיאת ניסוח שלי, מוזר לא מתאים, יותר מתאים זר. גם אני מוזר, אבל יש הבדל בין מוזרות לבין זרות, פה אתה אולי מוזר, אבל אתה בטח לא זר. אני מרגיש מוזר, אני לא רוצה להיות דחוי בגלל שאני זר. אני בטוח שביום שיגידו לך שאתה לא יכול לעלות על מטוס בגלל שאתה לא בדיוק בצבע של כולם, או שיש לך מבטא מוזר תחשוב אחרת על זרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני שייך לעם הישראלי, אם בכלל. גם כן עם צעיר, אבל עדיין עם. אגב, אני בטוח שערבים ישראלים יכולים לספר לך סיפורים על זרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו טוב יותר לדעתי. אני גם שייך לעם הישראלי. אבל אין לפסול את מקורותיו של העם הישראלי כעם שבו רוב מוחלט של יהודים. שיספרו, אז מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היינו שם פעם. אבל בכל אופן: איך אתה מסביר שכמעט כל יהודי במדינת ישראל הוא בן או נכד של מישהו שהחליט לעזוב את "קהילת הלידה, מקום שמוכר וידוע", ולהגיע לארץ ישראל דווקא? רבים מאוד מהם ללא אילוצים ותוך ויתורים רבים? למה כל כך הרבה יהודים כולל ההורים או הסבים שלך, היו מוכנים להחליף את שפת האם שלהם, התרבות, ונופי הילדות, בשביל ארץ מסוכנת, שוממה, עם שפה מתה שקמה לתחייה באופן מלאכותי? האם הסיבות לכל הנ"ל נעלמו כאשר נולד כאן הצבר הראשון? האם הגיוני שמעכשיו זה רק "כאן נולדתי"? או שאתה סוגר את העניים חזק חזק כדי לא לראות משהו שלא מוצא חן בעניך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד 33 לא הגיעו לכאן יהודים.לא מיעוט שבמיעוט. מי שהגר היגר למערב אירופה או לעולם החדש. מ33 התחילו להגיע לכאן יהודים בעיקר מחוסר ברירה. זה בנוגע למזרח אירופה. בנוגע ליהדות אסיה אפריקה עד 48 מגיע לכאן שוב מיעוט שבמיעוט. מ48 כתוצאה מהסכסוך ערבי-ישראלי מגיעים השאר שוב מחוסר ברירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לא מיעוט שבמיעוט? אז למה הן שטפו לנו את המוח שהעליות החלו בשנת 1881? וב-1981 היה בכל מערכת החינוך איזה עייסעק גדול ופומפוזי בעניין "מאה שנות התיישבות", ובמסגרתו נאלצנו לכתת רגליים עם התינוקות של בית רבן בכל מיני טיולים מפרכים שהיו אמורים להעמיק את אהבתנו לארצנו, אבל הצליחו לעשות בדיוק את ההיפך. ובאחד הטיולים המזוויעים האלה גם התראיינו לכרמלה מנשה שעדיין לא היתה ממש כרמלה מנשה, ונאלצה לסחוט מאיתנו ביטויי התפעלות מזוייפים מארצנו היפהפיה והטמפרטורות הנפלאות שלה, של שלושים וחמש מעלות בצל. איפה צל. איזה צל. אני חוששת שמישהו שם במשרד החינוך דאג במיוחד לארגן לנו מסלולים כאלה שכל טיפת צל נוטרלה מהם בקפדנות. והכל היה סתם בלוף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקריבו קצת מגזים, אבל מבחינה כמותית באותה תקופה, אא''ט, רוב היהודים עברו לארה''ב, וגם חלק מאלו שבאו לארץ-ישראל עזבו לארה''ב. לא צריך להיות אפילו ''היסטוריון חדש'' בשביל להגיד את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי נראה: בשנת 1948, מנה היישוב היהודי בארץ ישראל 600,000 נפש. בין השנים 1939-1945 נרצחו באירופה 600,000,000 יהודים. גם אם נניח כי בין השנים 1945-1948 לא גדל היישוב היהודי בארץ ישראל, וכי כל היהודים מחוץ לארץ ישראל הושמדו בשואה (שתי ההנחות כמובן אינן נכונות), עדיין, נקבל שבארץ ישראל חיו פחות מעשירית מיהודי העולם, אכן מיעוט שבמיעוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להחשב כמכחיש שואה- טעית בפקטור 100. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, טעות סופרים. בכל מקרה שש מאות אלף מול ששה מיליון. עשרה אחוז, ולא פרומיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתאום לא ברור לי אם במקור הייתי רוזנת או ברונית, או שמא דוכסית. אמנם יש הקבלה מסויימת בין המונחים, אבל איך זה היה בתרגום? שוייק האהוב איננו מצוי כרגע תחת ידי. היש בכם יודע? (אולי רב"י? אלי? גלבץ?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סכומי מספרים: העליה הראשונה - בין 25000 ל60000 עולים אחוזי ירידה של בין 50% ל70% העליה השניה - בין 35000 ל 40000 עולים אחוזי ירידה של 25עד 33.33 אחוז עוד נתון מענין את הקדאר הסוציאליסטי של בני העליה השניה מעריכים במספר של 6000 ובתוכם היתה ירידה של 90% מתוך הערת שולים מספר 2 מליונים מהגרים באותה תקופה לאמריקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. מערכת החינוך, בהיות משרתת של האתוס הציוני, ממלאת את מוחותינו הקטנים בחצאי-עובדות, בלופים, ושקרים. אנחנו, כמובן, חכמים להם, ובגלל זה רוב התלמידים יגידו לך שהם מעדיפים היסטוריה כללית על תוע''י. אנשים לרוב לא אוהבים תעמולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שרבים מהיהודים לא הגיעו הנה, רק מראה שהיו להם אופציות אחרות. אלו שכן הגיעו, (וזה כמובן שטויות מה שאתה כותב שכלל לא הגיעו יהודים) מה היתה הסיבה שלהם? הם עזבו את המקום בו נולדו, לטובת ארץ שוממה יחסית, המצויה בסכנת קיום תמידית ומצבה הכלכלי רעוע. להורים שלי, ולרבים מאוד מהסביבה שלהם (צפוןן אפריקה) בהחלט היו אופציות למקומות אחרים (שרבים באמת מימשו אותן) והם הגיעו דווקא לכאן, בדיוק מהסיבות הציוניות יהודיות. אני יודעת את זה ממקור ראשון, ואי אפשר לספר לי סיפורים. "מעט" היהודים שמגיעים הנה, מצליחים להפוך את מדינת ישראל לריכוז החיוני והתוסס ביותר של היהודים בעולם, המפתח תרבות, שפה, וגם מרכזי תורה הטובים ביותר בעולם היהודי. הרי ללא ספק היהודים בארץ ישראל הם הכוח המוביל והמנהיג בעולם היהודי. כל זה בתנאים קשים ותוך כחמישים שנה. זו נראית לך תופעה שניתן להתעלם ממנה ולהמשיך לטעון שהקשר של העם היושב בציון לארץ ישראל הוא הקשר של מי ש"נולד" במקום, ללא צורך בהסבר נוסף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה היא שבשל אידיאולגיה בלבד הגיעו מתי מעט. הרוב של יהודי צפון אפריקה ומזרח אירופה משום מה לפני התקופה של ערב מלחמת העולם השניה לא בחר לממש את אותם בחירות אידיאולוגיות. השאלה מה ''עזר'' להם לבחור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזרה להם האידיאולוגיה שיהודי טוב זה יהודי חי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי לא נכון לומר שהגיעו מתי מעט, אבל מה זה משנה? רוב אלו שכן הגיעו, הגיעו בגלל אידאולוגיה. עובדה היא ש"מתי המעט" האלו הפכו כאן להיות הריכוז היהודי השני בגודלו (אולי הראשון?), החיוני והמשמעותי ביותר בעולם. השורה התחתונה במה שאני רוצה לומר הוא שהקשר של רוב היהודים החיים כאן, לארץ זו, אינו סתמי -"כאן נולדתי"- אלא הרבה יותר עמוק ומושרש. עד כדי שאפשר היה מבחינתם לנתק קשרים "ביולגים" עם מולדת אחרת, כדי לבוא הנה. זה שחלק מהכותבים באייל טוענים שהקשר שלהם מצוי אך ורק ברמה השיטחית- זבש"ם. לדעתי, זה לא מייצג את רוב העם היושב בציון, גם לא את החילוניים שבהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את עדין לא עונה על השאלה מדוע מ1882 עד 1933 חמישים שנה הרוב לא בחר לממש את האידיאולוגיה שבערה בעצמותיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה הם לא בחרו לנסות לממש את האידיאולוגיה שבערה בעצמותיהם מ70 עד 1882? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה שלי היהדות שלהם היתה זהות דתית בעיקרה לא לאומית ציונית והיהדות שלהם חיה היטב מבלי להגשים את הפאן הלאומי שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך לחלוטין, רציתי להוסיף לשאלה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עניתי על השאלה משום שהיא לא רלוונטית לדיון. האם העובדה שהיה קשה לחיות כאן, ורק האמיצים ביותר העיזו לבוא, משנה את העובדה שכאשר הם באו, הם באו בגלל שזו המולדת של העם היהודי? גם היום יש עולים חדשים שמגיעים. האם זה שהם לא באו קודם, משנה לגבי התחושה שלהם שהם באים למולדתו העתיקה של העם היהודי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מאלה שבאו חלק נכבד רצה ליצור כאן יהודי חדש מודרני חילוני ואף סוציאליסטי שלארץ מולדת עבורו לא היתה משמעות דתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם זה נכון,(ולדעתי מבחינה מספרית החלוצים האלו שאתה מדבר עליהם עשו הרבה רעש, אולם לא היו הרוב) אז מה? האם זה משנה את הקשר של העם היהודי למולדתו העתיקה, שבגללו הם באו לכאן ליצור את האידאל שלהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשו הרבה רעש לא היו הרוב אבל הקימו בדרך מדינה. זה לא משנה, זה יוצר מערכת קשרים חדשה או זהות ישראלית חדשה.שהיא איננה חופפת את זו הישנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העולים החדשים שבאים עכשיו לא באים בגלל 'התחושה שלהם שהם באים למולדתו העתיקה של העם היהודי'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף, האפשרויות של יהודי צפון אפריקאי הן א. לעלות לארץ - האפשרות הזו זכתה לקידום חזק מאוד של אנשי הסוכנות היהודית שהסתובבו במקומות הללו ועשו קידום מכירות חזק מאוד לישראל, בנוסף הם אירגנו את על ענייני הנסיעה. ב. להגר לצרפת (או איטליה) - בניגוד לישראל שפעילי הסוכנות הבטיחו שתהיה שם עבודה, מקום מגורים וכו' באירופה לא חיכה להם אף אחד ורק מי שהיה להם כסף, השכלה או קשרים היה סיכוי להצליח לבנות חיים במקומות האילו. רבים מהאנשים שהאופציה הזו הייתה פתוחה בפניהם בחרו בה למרות שידעו מה קרה ליהודים שחיו בארצות הללו כמה שנים לפני כן. ג. להגר למדינה אחרת באמריקה או אירופה - האפשרות הזו הייתה פחות זמינה בגלל הקושי היחסי לקבל אשרות הגירה למדינות הללו וגם בגלל ענייני השפה, המרחק הגאוגרפי ועלויות הנסיעה. ד. להשאר - בתקופה ההיא החל גל פוגרומים ואנטישמיות קשה במדינות הללו בגלל הקמת מדינת ישראל. להשאר במדינות המקור היה מאוד מסוכן ואכן רק מיעוט זבמיעוט בחר שלא להגר. בקיצור רק חלק קטן מהאנשים שהייתה להם ברירה אמיתית באמת הגיעו לארץ. ורבים מאילו שבחרו לעלות עשו זאת מחוסר ברירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת הפטרוניות הזאת? תשאל את העולים שהגיעו ארצה (עוד נשארו מהם מספיק אנשים) למה הם באו, ותשמע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שאף אחד יספר שהוא העדיף להגר למקום אחר אבל בחר לעלות לארץ רק בגלל ששילמו לו על הכרטיס והבטיחו לו בית ועבודה. הרבה כן יספרו לך על דורות של חיים ביחד עם הערבים בהרמוניה תוך כבוד הדדי וחופש, הרבה יספרו לך גם על האנטישמיות שהתעוררה אחרי קום המדינה ועל הפוגרומים שבצעו בהם. הפעילות של פקידי הסוכנות שסיירו בכל הארצות הללו וחיפשו קהילות יהודיות להעלות לארץ ישראל תוך סיכון חייהם אינה סוד וגם עליה ניתן למצוא הרבה עדויות. את הכעס על ההבטחות שהופרו את יכולה למצוא בעירות פיתוח ושכונות מסויימות גם היום. הרבה אחרים יספרו לך שהאליטה של הקהילות ההן היגרה לצרפת ואיטליה ורק ה''בררה'' עלתה לארץ. אני לא טוען שיהדות צפון אפריקה היא לא ציונית אלא שהתמונה שאת מציירת כאילו בפני כולם הייתה ברירה להגר למדינה שבה יחיו טוב יותר והם למרות הכל בחרו להגר לישראל מטעמים אידיאולוגיים אינה מדוייקת. רבים מאילו שהייתה להם אופציה ריאלית נוספת בחרו בה (ורובם ממשיכים להחזיק באידאולוגיה ציונית) ולרבים מהמהגרים לישראל ההגירה הזו הייתה האופציה העדיפה גם מבחינה כלכלית או לפחות כך זה ניראה משם. זה נחמד כשהתנאים הכלכליים מסתדרים עם האידאולוגיה אבל המציאות מראה שכשהם לא מסתדרים השיקולים הכלכליים הרבה פעמים מנצחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבינה למה שהם יתביישו? אין ספק שאנשי הסוכנות עודדו את העליה וכו' אבל זה לא משנה את המציאות שקהילות שלמות נטשו את כל שהיה להם, בגלל הבטחות מעורפלות של שליחי סוכנות למדינה, שאפילו הקיום שלה, שלא לדבר על מצבה הכלכלי, היה בספק. הם לא היו טמבלים, וכבר היה דואר והם יכלו לדעת מה קורה כאן בארץ. בלי העובדה שקמה כאן, בארץ ישראל, המדינה של היהודים, לא היה שום כוח מצליח להזיז את האנשים הללו. אגב הפוגרומים, יש לי דוד שנשאר בטוניס עד שנות השבעים. לא זכור לי שהוא דבר על פוגרום כלשהו. סבתי ז"ל היתה גם נוסעת מטוניס לצרפת (ומשם מגיעה לארץ תוך שהיא מבקשת לא להחתים את דרכונה- דבר שכנראה היה מקובל) וחזרה, ללא שום בעיות. בקיצור, לא נראה לי שמצב היהודים בארצות ערב אחרי קום המדינה היה כל כך גרוע. בלי ספק היו הצקות (ואפילו רצחו שם את הרב מצליח מזוז הי"ד) אולם לא ברמה שתצדיק בריחה המונית. ולגבי נצחון השיקולים הכלכליים על האידיאולוגיה: אין ספק שאתה צודק שפעמים רבות השיקולים הכלכליים מנצחים, וההסטוריה היהודית מלאה בדוגמאות. אולם זה לא משנה את העובדה שיש אידיאולוגיה אצל רבים מאוד מאלה שעלו לארץ, ואפילו אצל אלו שלא עלו. אידיאולוגיה האומרת שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ובה, ורק בה, יכול העם היהודי להקים את ישותו הלאומית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם עזבו מפני שמצאו את עצמם בצד הלא נכון של הסכסוך הערבי ישראלי וזוהו עם האויב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, מדוע אתה קובע קטגורית שהעליה נבעה מנוחות אישית ותו לא? אני חושב שהאמת נמצאת איפושהו באמצע - הם סבלו מזיהוים כיהודים אבל במקביל, הקמת מדינת ישראל סיפקה להם מקום אחר שבו הם חשבו שלא יהיו מיעוט אלא בקרב אנשים שהם מרגישים מזוהים איתם במישור הלאומי והדתי. העובדה שהאשלייה של חלקם הגדול נופצה עם הגיעם לארץ היא כבר תוצר לוואי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב השאלה מדוע ב 1909 1919 1929 1939 זהותם במישור הדתי והלאומי לא הציקה להם עד שקמו ועזבו, וב1949 הכוון כבר היה ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי עד 1949 האפשרות המעשית להגיע לארץ, ולחיות בה, היתה קשה מאוד. תחשוב על משפחות ענפות עם ילדים וזקנים. התופעה של עזיבת צעירים (ובעיקר צעירות) את המשפחה ומעבר לארץ אחרת, היא כנראה תופעה די אשכנזית ודי חילונית. (מה שמסביר את העובדה שההתחלנות היתה מעין תנאי מוקדם לעליה לארץ..) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שחלק מהיהודים שהגרו מצ. אפריקה לצרפת, מגיעים היום לארץ. ונראה שלפחות חלקם עשירים, לפי הוילות ודירות הפאר שהם קונים/בונים לעצמם כאן. נראה גם שלחלקם זו עלייה מוחלטת לארץ, כלומר העברת מרכז הפעילות והחיים לכאן, ולאחרים זו מעין הכנת מקלט, או מעבר בשלבים. כל זאת בגלל גל האנטישמיות הנוכחי בצרפת. כלומר, אנשים אמידים בעלי אזרחות צרפתית (כלומר, ביכולתם לעבור לכל מדינה אחרת ב-EU) בוחרים דווקא לעלות לארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנפרד מהויכוח שמתנהל למעלה, האם כל כך רבים מאלו שבאו לכאן באמת העדיפו זאת, אני חושב על שניים ששייכים למגזר הזה: סבא וסבתא שלי. הם היו פעילים ציוניים בפולין בשנות העשרים, והעדיפו לבוא לכאן על פני חיים סבירים ונוחים (כך היה נראה אז) במולדתם. בעצם, עכשיו אני כבר לא בטוח מה את רוצה לטעון בקשר לזה, אבל יש כמה דברים שאת לא יכולה לטעון (והסבים שלי מייצגים הרבה מאוד, נדמה לי, מבין העולים האידאולוגיים). קשה לטעון שהעליה שלהם היתה המשך ישיר לחלום היהודי בן שנות האלפיים. זאת מהסיבה הפשוטה, שהם מרדו במשפחתם ובמסורת שלה. דווקא להם (יותר מאשר לרוב עמיתיהם לדור מייסדי הקיבוצים) היה עוד שמץ של סנטימנט לדת היהודית, אבל הרבה פחות מלהוריהם. כשאני חושב מה הניע אותם לעזוב את שפת האם, התרבות ונופי הילדות בשביל ארץ מסוכנת, ושוממה ועם שפה זרה, אז עולה בדעתי משהו שאולי הם עצמם לא היו ששים להודות בו: זהו להט אידאולוגי-מרדני שמאפיין לעתים קרובות אנשים צעירים, והוא יכול ללבוש פנים אידיאולוגיות שונות. בארצות אחרות ובזמנים אחרים תראי את אותם צעירים מוותרים על חיי הנוחות שנולדו אליהם כדי להיות קומוניסטים, או היפים, או נוער גבעות, או פעילי אנטי-גלובליזציה. מן הסתם הסבים שלי, כמו כל מי שמאמין באידאולוגיה כלשהי, לא היו מתארים זאת כך, אלא מסבירים את הדברים במונחים ובנימוקים של האידיאולוגיה הספציפית (הציונית); איני יכול ואיני רוצה לבטל את זווית הראיה הזו. מכל מקום, תאלצי להסביר לי למה זה מחייב אותי, אם לדעתך זה מחייב אותי למשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו רבים בתקופה ההיא, שהונעו על ידי להט נעורים ומרדנות. זהו הדלק של המהפכה. אולם האפיק אליו כל זה מנותב הוא האידיאולוגיה. לי אין ספק שהרעיון היהודי העתיק של שיבה עתידית של העם לארצו היה הרקע האידאולוגי לבואם של סביך לכאן. זה לא מחייב אותך לכלום. זה רק מאפשר לך להבין שהקשר של בני עמנו לפיסת ארץ זאת, אינו בנוי רק על תמונות נוף ילדות וזכרונות צלילי שאיבת המים מן הבאר, אלא יש כאן משהו הרבה יותר עמוק ועתיק. עקרונית, אפשר להתעלם מכך. אדם יכול לטעון ש*אצלו* זה רק השפה והחברים. אין לי דרך להוכיח לו שזה אחרת, אפילו שאני אישית לא קונה זאת. מכל מקום, אם אדם טוען כך, אני מרגישה חבל בשבילו משום שהוא בעצם מהווה חלק מסיפור מופלא וחסר תקדים היסטורי, והוא בוחר להתעלם ולהיות עיוור לתהליכים אלו, דבר שאני חשה כפיספוס. דבר נוסף הוא שאני מצפה שגם אדם כזה יבין שאפשר שאצל אחרים הקשר לארץ הוא ברמה אחרת משלו. אני מצפה שהוא יבין את הקשר שאנשים כמו המתנחלים, נוער הגבעות, ואנשים רבים אחרים, חשים כלפי הארץ הזאת, ולא יצפה שהם יתייחסו אליה באמות המידה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכולה לטעון שהיית רוצה שבנותייך ינשאו אך ורק ליהודי, אבל אני אישית לא קונה את זה. אין לי דרך להוכיח לך שזה אחרת, אך לדעתי בתת המודע שלך היית רוצה שהן ינשאו אך רק למוסלמים החברים בארגון אל קאעידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת שלא צריך ללכת כל-כך רחוק. אני חושב, כמו ניצה, שמתחת לפני השטח קיימים אצל רובנו רגשות לאומיים, גזעיים וכולי. אני מתאר לעצמי שאם בנותיי (לעתיד) תחלטנה להתחתן עם לא-יהודי אני אקבל את זה ברגשות מעורבים. הפרשנות שלי לרגשות אלה היא שונה: אני חושב שהם לא רלוונטיים, ומרגיז אותי שהם קיימים בתוכי (ומצד שני, אני רואה בעצמי אדם תבוני ולכן אני מחליט אילו חלקים באישיותי יקבלו ביטוי בעולם החיצוני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בסך הכל הייתה ''תמונת מראה'' לויכוחים הארוכים שניצה מנהלת כאן בעקביות (מילא אם זאת הייתה ''מעידה'' חד-פעמית) על הזיקה בין אזרחי ישראל למדינת ישראל. לאחר שה''אייל התורן'' מסביר לה בצורה מנומקת את אופי זיקתו למדינת ישראל, היא מסכמת את הדיון ב''אני אמנם לא יכולה להוכיח שזה אחרת, אבל אני לא קונה זאת'' (ציטוט לא מדויק). לכן, באותו אופן, גם אני לא קונה את זה שניצה לא באמת רוצה שבנותייה ינשאו לפעילי אל קאעידה. כעת כל שנותר לי הוא רק לבנות תילי תילים של מיסטיקה חדורת להט ע''ב ''אי קנייתי'' זו. אני חושב שאני אלך על הוכחה ניצחת לקיומו של אללה, אבל אני עדיין מתלבט בינו לבין הקמטליצ'קים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ברור לי לחלוטין למה התכוונת. כשכתבתי ש''לא צריך ללכת כל-כך רחוק'' ניסיתי להגיד שאתה אפילו לא זקוק לתמונת מראה. אפילו אם ניצה צודקת, הטענה שלה לא גוררת את מסקנותיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה באמת הרבה יותר הגיוני שאני לא אבין למה אתה התכוונת, מאשר שאתה לא תבין למה אני התכוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל עוינות וחשדנות של הממשל המרכזי של האמפריה, יצאה הוראה מהשליט העליון לרכז ולגרש לגלות את כל תושבי המדינת שהאמפריה כבשה וסיפחה בכוח כמאתיים וחמישים שנה לפני הגירוש. כל האוכלוסיה גורשה כמעט בן לילה לארץ לא נושבת זרה, שתושביה המעטים מנוכרים, אקלימה קשה וקר. רבים מהגולים מתו במחלות, ברעב וכנראה גם מצער ועבודה קשה. אולם, בלבם הם המשיכו לשמר ולטפח געגועים לארץ מכורתם. לימים, קרסה האמפריה והתפוררה, שארית הפליטה וצאצאיהם שבו לארצם תוך מאבק לחידוש ימיהם כקדם, לשקם את תרבותם ואת אדמתם. מדובר כמובן על שליט בריה"מ סטאלין, שבמחמת העולם השניה ציווה על גרוש העם הטטרי מחצי האי קרים לסיביר ומרכז אסיה. רוסיה סיפחה את קרים לממלכתה במאה ה17, וכהתמוטטה המאפריה הרוסית בשלהי המאה ה20, הטטרים שבו לחצי האי קרים. לא 1900 שנה אבל, מי יודע? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |