|
נדמה לי שמה שהמאמר אומר הוא שניתן היה להגיע למלחמה במצב דיפלומטי טוב בהרבה, וגם על זה אני חולק. אני רואה את המלחמה באור קצת אחר. ארועי ה11 בספט' הוכיחו לארה"ב, ולא בפעם הראשונה (ונדמה לי שגם לא השנייה), כי יש לה תפקיד בעולם ואם היא תזנח אותו כדי לעשות לביתה, העולם יכה בה ואף ירדוף אותה עד לביתה. בדלנות אמריקאית אינה עומדת בקנה אחד עם שרידתה. כל משטר ועם עוייני חופש מהווים איום פוטנציאלי על על השאר ובמיוחד על המחסום העיקרי לכך, אמריקה.
הבעייה העיקרית של אמריקה (ושלנו) עם העולם היא שהמעט שאינו שוחר רע, אינו תמיד יודע ואפילו לא לרוב, להבדיל אותו מן הטוב. בעולם כזה, אם לחזור לנושא הדיון, יש אך מעט טעם בניסוח כללים בינ"ל הנוהגים דין אחד בכולם ומתייחסים, למשל, אל מדינות אזרחיהן כפי שהם מתייחסים אל אזורים שהם אחוזות פרטיות שליטיהן (עיראק, סוריה, צפון וייטנאם, סין...).
|
|