 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאמר המערכת של "העיתון הכי חשוב בעולם" (אולי בעצם לא צריך מרכאות כפולות?) מציגה את הנקודות הבעיתיות במדיניות הממשל האמריקאי. המלחמה בעירק היא תוצר ישיר של מדיניות בדלנית שראשיתה עוד לפני התקפות הטרור של ספט. 11. הפרישה מאמנת קיוטו, מבית המשפט הבינלאומי, מהסכם עם רוסיה להפסקת פיתוח טילים אנטי-בליסטיים וכמובן, הפרישה מהעיסוק בסכסוך בין ישראל לפלסטינים. אני יכול להוסיף גם את הדרישה הרפובליקאית הישנה לפרוש מהאו"ם, את העיסוק הרפובליקני האובססבי בבעיות מוסר לשיטתו (הפלות, קלינטון), הנטיה להקטין עזרה סוציאלית ממשלתית (נסיון כושל להעביר את האחריות לארגוני התנדבות, כפל-דיבור לארגוני דת). הנקודה הקריטית לדעת כותבי מאמר המערכת היא השבר הדיפלומטי אליו הוביל הממשל את עצמו, את הבדלנות שמתעלמת מהצורך להפגין עוצמה גלובלית שלא בדרך הכידון. המלחמה מוצדקת אבל לא הכרחית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמה שהמאמר אומר הוא שניתן היה להגיע למלחמה במצב דיפלומטי טוב בהרבה, וגם על זה אני חולק. אני רואה את המלחמה באור קצת אחר. ארועי ה11 בספט' הוכיחו לארה"ב, ולא בפעם הראשונה (ונדמה לי שגם לא השנייה), כי יש לה תפקיד בעולם ואם היא תזנח אותו כדי לעשות לביתה, העולם יכה בה ואף ירדוף אותה עד לביתה. בדלנות אמריקאית אינה עומדת בקנה אחד עם שרידתה. כל משטר ועם עוייני חופש מהווים איום פוטנציאלי על על השאר ובמיוחד על המחסום העיקרי לכך, אמריקה. הבעייה העיקרית של אמריקה (ושלנו) עם העולם היא שהמעט שאינו שוחר רע, אינו תמיד יודע ואפילו לא לרוב, להבדיל אותו מן הטוב. בעולם כזה, אם לחזור לנושא הדיון, יש אך מעט טעם בניסוח כללים בינ"ל הנוהגים דין אחד בכולם ומתייחסים, למשל, אל מדינות אזרחיהן כפי שהם מתייחסים אל אזורים שהם אחוזות פרטיות שליטיהן (עיראק, סוריה, צפון וייטנאם, סין...). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |