בתשובה לדובי קננגיסר, 11/12/99 3:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה, דובי אבל אני התכוונתי למנהג של ''אני הורג כמה שאני רוצה'' ולא ל''אני הורג רק כמה שאני צריך'' |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכילת יתר היא בעיה שלנו, לא של הפרות. אם נהרוג רק רבע מכמות הפרות שאנחנו הורגים כיום, האם מצבנו המוסרי יהיה טוב יותר? אין כל רע בלאכול לשם הנאה, גם אם האכילה עוברת את כמות המזון ה"דרושה" לנו. טרם הוסבר לי, בשרשרת התגובות הזו, מדוע זה רע לאכול לשם הנאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאללה, דובי, מספיק עם הדיכוטומיות המוסריות המגוחכות האלו. "לאכול זה תמיד טוב". "לכל האנשים לא הפריע לאכול פרה שהם שחטו בעצמם". "לאנשים לא יפריע לאכול בשר בצורתו המקורית". "Me human, me stronger than sheep, me kill!" מספיק, די, הותר.אני לא צמחוני. רוב חברי לא צמחונים. רוב חברי לא היו יכולים לעמוד בשחיטת תרנגולת בלי להקיא, ולא היו יכולים לטפל בכל סוג בשר שאפילו קרוב גרפית לחלקים אורגניים. העובדה החותכת היא שבתרבות שמקדשת את ערך החיים ומאנישה חיות, אכילת בשר היא בור-שחור לוגי: אף אחד לא מתייחס לזה, אבל זה נורא, נורא לא הגיוני. זה מחד. ומאידך, הסיבה לכשל היא די פשוטה - אנחנו משליכים את הערכים המוסריים שלנו על החיות. כמו ההצהרות המגוכחות ש"אף חיה לא הורגת את בני-מניה" (לא, היא רק אוכלת את הילדים שלה עצמה!), גם כאן הטיעון הוא לא רלוונטי: מה למוסר ולתרנגולת? זה כמו לטעון ש"אני חושב משמע אני קיים" פועל גם על תרנגולות. אז מה בעצם אני אומר? אני אומר שאם אתה משליך את המוסר שלך על חיות, ואם אתה מחליט להיות הומניסט במובן הלא-אנושי של המילה (וזה פחות או יותר הסטנדרט כיום בעולם המערבי), המסקנה המוסרית היחידה היא להפסיק לאכול בשר (וישר אחריה להפסיק לגדל חיות בשבי, אלא רק בטבע). אם, לעומת זאת, תתעלם מהוואלידיות של הטיעונים המוסריים לגבי חיות בכלל, אתה יכול לעשות נקב בגרונו של חזיר (חיה, אגב, שתחיה מצוין בלי בני-אדם, דובי) ולשתות את דמו בעודו מחרחר לרגליך. הבעיה, וי. ניר היקר מתגושש עמה גם כן, היא שרובנו חיים בתחום האפור: אנחנו בוחרים באפשרות הראשונה, אבל מתעלמים מהתוצאות שלה. ולדוגמא אתן את עצמי: הרי מפריע לי לראות חיות נשחטות. הרי צווחת תרנגולת בכלוב נוגעת ללבי. הרי ליבי מתמלא זעם למראה אווזים עם צינור בגרונם. ובכל זאת, אני לא יכול - וכנראה לעולם לא אוכל - לראות את עצמי מפסיק לאכול בשר. למה? כי, ואני כמעט מתבייש לומר את זה, זה טעים. זהו. אין פה עניין של מוסר כלל - לא כי "להרוג זה טבעי" (קש וגבבה - לצוד זה טבעי, לגדל לצורך שחיטה זה אנושי בלבד), לא כי זה בסדר, לא כי יש לזה הצדקה מוסרית - פשוט כי זה טעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר למה שאמרת בהתחלה - לא אמרתי שאנשים היום יכולים לצפות בשחיטה בלי שאט נפש, רק שפעם כן עשו את זה - כל הזמן. וגם שאני כן יכול לצפות בשחיטה בלי להתחלחל. אבל זה כי אני דפוק. באשר לשאר - נכון - הרבה אנשים חיים בקונפליקט מוסרי בין הדחף הטבעי שלהם לאכול בשר (ולא משנה איך הם משיגים אותו. ממצאים מראים שבמקור בני אדם היו אוכלי נבלות, ורק מאוחר יותר הפכו לציידים. האם יש הבדל מהותי מבחינה מוסרית בין השניים? כנ"ל לגבי המעבר מציד לחקלאות), לבין הדחף המוסרי שלא לפגוע ביצורים חיים. אני, לעומת זאת, פתרתי את הבעיה, מבחינתי: להרוג חיות בשביל אוכל - אין בעיה. להתעלל בחיות סתם? לא בשבילי, ולא בכל מקום שבו אני בעמדה להכתיב את הכללים המוסריים שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם, דובי, אנשים הקריבו אנשים אחרים לאלים מדי יום ביומו. תסלח לי, אבל מה ענין שחיטה להר סיני? מה הקשר בין מה שאנשים עשו פעם למה שהם עושים היום? מה הקשר בין מוסר לבין מה שטבעי או לא טבעי? מי אמר שלצוד זה יותר או פחות טוב מלאכול נבלות, יותר או פחות טבעי, ומה הקשר בין השניים? אני שמח שאת הדילמה שלך פתרת. כה לחי. אם תוכל להסביר _איך_ פתרת אותה, אני אשמח. למה להרוג חיות בשביל אוכל זה בסדר? בגלל שפעם עשו את זה? למה להרוג אותן בשביל כיף זה פחות טוב? זה פשוט לא יעזור לך - יש פה קונפליקטי מוסרי. אנחנו כולנו בוחרים להתעלם ממנו, כי נוח לנו להתעלם ממנו. אבל זה, כאמור, כי אנחנו דפוקים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |