|
||||
|
||||
בתור מעשנת כבדה, אני משתדלת ככל יכולתי להתחשב בלא-מעשנים. מכבה סיגריות כשמבקשים, מעשנת רק איפה שמותר ואוספת את בדלי הסיגריות שלי. אבל תסכים איתי שזה קצת מגוחך שאתה נלחם מלחמת חורמה בי ובסגרייתי הפעוטה, כשממכוניתך מיתמר לו עשן השווה לרבבות סיגריות ואתה מכריח אותי לנשום אותו. חוץ מזה, לפעמים אתם באמת חצופים ומצחיקים. לפני שנים מספר, ישבתי על ספסל בתחנה המרכזית בי-ם וחיכית לאוטובוס בעוד עכוזיהם של אוטובוסים רבים מופנים אלי ומשחררים לעברי את נפיחתם השחורה והמזהמת. אשה אחת, שישבה לידי, ביקשה שלא אעשן כי זה מפריע לה. עשרות האוטובוסים נשנקו בהפתעה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |