|
שוב אתה מצליח לפספס לגמרי את הנקודה. מה שאבסורדי הוא לא התנגדותך להמון סואן ורב אלא הקלות בה אתה מבטל תפיסה שסימוכיה איתנים בדיוק כמו אלו של תפיסתך. מה שכן, יפה שאתה מתנגד לגישת "הרוב קובע" שכן אחד הטיעונים החוזרים ונשנים של הדת לקיומו של האל היא "רוב העולם מאמין בהשגחה עליונה מסוג כלשהו ולכן חייב להיות בזה משהו". עכשיו, מאחר ואתה חוזר וטוען שהתנ"ך מציג אמת מוחלטת, למרות שאתה מסרב להביא סימוכין לטענותיך, ענה לי ב"כן" או "לא" על השאלה הבאה: האם היקום אכן נוקט בגישת "אבות אכלו בוסר"? האם אני עלול להיענש על חטאיו של אבי? התנ"ך, כידוע לך, משנה את גישתו כלפי הסוגיה באמצע.
אם אנחנו כבר עוסקים בלוגיקה, אנא עיין שוב בסעיפים Argumentum ad ignorantiam, Shifting the burden of proof ו- Anecdotal evidence על מנת להבין מה ערכם של טיעונים כמו "אני מכיר כומר שחזר בתשובה ולכן..." או "אתה טוען שאלוהים לא קיים אך אינך מסוגל להוכיח זאת ולכן...".
ושוב, אם אכן הסתירות בתנ"ך הנם למראית עין בלבד, מדוע כל כך קשה לך להאמין שגם הסתירות בין התנ"ך והברית החדשה נובעות מהתבוננות לא מעמיקה מספיק? אני שואל שאלה זו מתוך סקרנות אמיתית. מאחר ואני לא בקיא בעקרונות הנצרות קשה לי להבין את העוינות הגורפת הזאת כלפי הרפורמות שהיא חוללה, שכדוגמתן ניתן למצוא רבות בתנ"ך.
|
|