כאשר אתה אומר שהפוסל במומו פוסל, אתה בעצם פוסל את התנהגותו של הפוסל במומיהם של אחרים, על בסיס זה שהם בעצם פוסלים מומים אשר קיימים בהם עצמם. מכאן נובע שהפסילה שלך, את אותו פוסל שבמומו פוסל, מובילה בהכרח לכך שגם אתה (הפוסל) פוסל במומך שלך לפסול את מומי האחרים (שנוהגים לפסול, במומם לפסול) למרות שמומיך נמצאים במצב חמור הרבה יותר ממומו של הפוסל המקורי, שבמומו פסל.
גם אם היו טקסטים מסוימים, בהם למשפט "הפוסל, במומו פוסל" יש משמעות ותוכן, האופן שבו אתה עושה בו שימוש מקביל לשימוש הילדותי שילד אמריקני בן שלוש עושה ב-
"Im rubber, you are glue, what you say bounces off of me and sticks on you".
מודבר במקרה קלאסי של
ננה-בננה!
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש