 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני שותף לדעתך לגבי בחירתו של נתניהו לחזור דווקא עכשיו לפוליטיקה. בזמנו הודיע על עזיבה (אמנם זמנית) של הפוליטיקה עקב כישלונו בבחירות. כישלונו אז היה כישלון כראש ממשלה ולא כראש אופוזיציה, ולכן לא ברור מדוע הוא חושב שעקב כישלונו אין הוא מתאים לכהן כראש אופוזיציה, אבל הוא כן מתאים לכהן כראש ממשלה. חזרתו עכשיו מרוקנת מתוכנה את הודאתו "המכובדת" בכישלונו, וכל "המכובדות" שרכש בהודאתו ההיא נמחקת, כי, בעצם, בבחירות הראשונות שאחרי בחירות הכישלון הוא שוב מופיע. איזו מין עזיבת פוליטיקה כחלק מהודאה בכישלון היא זאת ? (הביקורת שלי נוגעת, כאמור להתנהגותו האישית, בחזרו אל הפוליטיקה כך, למרות ההצהרה שלוותה עת עזיבתו, אבל לא נוגעת לשאלה מה טוב למדינה.) לעומת זאת, מאד איני מסכים עמך לגבי עמדתך בנושא "חוק נתניהו". (אגב, לא היה ברור לי לפי דבריך אם אתה מודע לכך שלא מדובר בחוק "נתניהו", ובעצם כל אחד, גם אם אינו נתניהו רשאי להגיש את מועמדותו לפי חוק זה.) אכן, ישנו היום חוק שלפיו רק חבר כנסת רשאי להגיש מועמדות. אסור לשכוח שהחוק הזה נחקק ע"י חברי כנסת, כולם מסוג אלה שמעלים היום את "חוק נתניהו". איני חושב שהכלל שתקף לגבי יין, שהוא נעשה טוב יותר ככל שהוא מתיישן, תקף גם לגבי חוקים. בהחלט ייתכן שחוק חדש יתגלה כטוב מחוק ישן. אתה מנסה להסביר את ההיגיון שבחוק הקיים בכך שהוא לא מאפשר "לאנשים חזקים" שנערצים ע"י ההמון" להגיע לשלטון. אתה מנצל פה את המושג "איש חזק" כדי שבלי לשים לב תישתל בלב הקורא דמות מסוג הדמויות בהיסטוריה שידעו להלהיב המונים, אבל גם לא היו דמוקרטים. בזמנו, נעשה ניסיון להלביש על מנחם בגין ז"ל את התדמית הזאת, אבל אני חושב שהיום אין כל ויכוח על כך שהאיש הזה היה דמוקרט, ושנות שלטונו לא פגעו באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. צריך מאד להיזהר. לא כל מי שיודע לגרום להמון להריע לו הוא בהכרח היטלר. מחווה מטופשת בנוסח "הם מפחדים" קצבי, אינה מוכיחה בהכרח שלפנינו מוסוליני. כדי לתת הוראות להשמיד בני אדם בתאי גזים צריך עוד כמה תכונות, כמו שכדי לתת הוראה להשליך אדם נכה חסר ישע לים, אין צורך בקישורים רטוריים מיוחדים. אתה רוצה בחוק שימנע מאדם נערץ ע"י ההמונים להגיע לראשות הממשלה במשטר שבו יש בחירות ישירות לראשות הממשלה. אני חושב שהרצון הזה סותר בצורה בלתי משתמעת לשני פנים את עקרונות הדמוקרטיה. בדיוק להפך: צריך להיבחר האיש שרוב הציבור רוצה בבחירתו, ואסור בשום פנים למנוע את הרשות שלו להציג את מועמדותו. זו בדיוק הדמוקרטיה. זה שידוע שבעבר נבחרו כך אנשים שאחר כך פגעו בדימוקרטיה, זה נכון. לא תמיד ניתן למנוע ע"י חוקים דמוקרטיים התפתחויות כאלה. אבל הפתרון שאתה מציע חמור הרבה יותר. זו פגיעה אנושה בדמוקרטיה כבר עכשיו. האמן לי. להרוס את הדמוקרטיה, ולעשות עוד מעשים מסוג אלה שהזכרתי קודם יוכל לעשות גם מי שנבחר קודם לכנסת. אין בכך שום חיסון. אינך רוצה באדם ש"ההמון" רוצה בו ? אתה רוצה באדם שרק מצביעי מרץ (שכולם אנשי כבוד נוסח שייקספיר, ולא "המון") רוצים בו ? זה דמוקרטי ? די לנו בכך שבבית המשפט העליון יושבים שופטים שכולם חוץ מטירקל הצביעו, להערכתי, בבחירות האחרונות מרץ ושמאלה ממנה (אבל זה לא חשוב, יומר לי ערן.). גם ראש ממשלה ? אגב, אני הייתי ממליץ למחנה הימין, לנוכח הבחירות המוזרות שירדו עלינו, לא להעמיד שום מועמד מול ברק, ולהמליץ לבוחריהם להישאר בבית. שילך לבחירות שלו, שיקבל רוב של מאה אחוזים מתוך הבודדים שיטרחו ללכת לקלפיות, ושיהיה בריא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה העיקרית כנגד החוק, ממנה התעלמת, אינה קשורה לתאריך החקיקה או "חוזק"(?) המועמד - אלא לכך שהוא פשוט אינו מתיישב עם המבנה השלטוני הנוכחי של מדינת ישראל: 120 חברי כנסת בלבד, מתוכם אחד מכהן כראש הרשות המבצעת. ואגב, החוק בהחלט ראוי לכינוי "חוק ביבי", לא משום הגבלה כלשהי שהוא מציב על זהות המתמודדים, אלא בשל העובדה שאילמלא תומכיו היו מעוניינים בהדחת ברק והעלאת מועמד "ימני" לשלטון, והיו מודעים לכך שביבי הוא בעל הסיכויים הרבים ביותר להגשים אינטרס זה שלהם - לא היו מתעלמים בכזו קלילות מהכלל הטריוויאלי, שאולי ראוי לחוק-יסוד משלו, כי אין השחקנים משנים את חוקי המשחק תוך כדי המשחק. גם אם נניח שהחוק המדובר צודק והכרחי - מן הראוי שיכנס לתוקפו החל מהבחירות הבאות בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(וגם בתשובה לעומר) אומר, קודם כל, ששינוי אד-הוק של חוקים, ובפרט חוקי-יסוד, כפי שמנסים לעשות עתה, וכפי שנעשה עם כינונה של הממשלה הנוכחית (ביטול המגבלה על מספר השרים בממשלה), הוא מעשה בזוי, נפסד ומושחת, ותעודת עניות ל"תרבות השלטון", אם יש כזו, בישראל, המזכירה את ההליך המזורז לשינוי החוקה עם פטירתו של חאפז אל-אסד השנה. בכל זאת, התמיכה ב"חוק ביבי" באה מצידם של אלה שמעדיפים אותו על פיזור הכנסת, דהיינו: אהוד ברק וסיעות הצפויות להיחלש או להיעלם אם תתקיימנה היום בחירות לכנסת (כמו ש"ס). הליכוד, למשל, מקדם בו-זמנית את חקיקת-ביבי ואת החקיקה לפיזור הכנסת, למרות שמעדיפים שם שהכנסת תתפזר. בשעה שהדברים האלה נכתבים, כבר הודיע בנימין נתניהו (חדשות ערוץ 2) כי לא יתמודד בבחירות מיוחדות לראשות הממשלה, אלא רק בבחירות כלליות לכנסת ולראשות הממשלה, כך שבשלב זה, אם יעבור התיקון לחוק - ספק אם הדבר ישרת את האינטרסים שציינת (הדחת ברק והעלאת מועמד "ימני" לשלטון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק הוא אכן מעשה בלתי רצוי. השאלה היא מה הם כללי המשחק, וצריך לזכור שכל עוד מדובר בהליך חוקי, כלומר מותר לחברי הכנסת לחוקק חוק כזה, בעצם ייתכן ובכלל לא מודבר בשינוי כללי המשחק. זו שאלה של הגדרה. במקרה שלנו היוזמה הזאת באה כדי לאפשר למישהו שכל הסקרים מראים שיזכה ברוב גדול בצבור. מניעה מאדם כזה להתמודד היא גם כן לא בסדר. יש שיקולים לכאן ולכאן. העניין אינו כל כך חד וחלק. אבל , בעצם , מסתבר שנתניהו הסיר את מועמדותו אם לא יימשכו ההליכים לפיזור הכנסת. צעד זה, (שפעם ראשונה אחרי זמן רב העלה איזה חיוך של הסכמה עם צעד של פוליטיקאי שלנו, על שפתיי) מוציא את הוויכוח הזה מכלל רלונטיות לפחות כרגע. נהנתי גם לשמוע הבוקר שעוזי לנדאו ''גנב'' את הרעיון שלי, ומציע אף הוא לא להעמיד מועמד מול ברק אם הבחירות תהינה לראש ממשלה בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה כי ניתן לשחקנים לשנות את החוקים, אינה עושה את העסק לצודק או הגון. הרי ביכולת ההתאחדות לכדורגל לקבוע חוקים שונים ומשונים שיובילו לכך שקבוצה מסוימת תפסיד את כל משחקיה. העובדה שניתן לא אומרת כי צריך. הרי בכך שבמעט כוח פוליטי ניתן לשנות חוק יסוד ביום אחד או שניים, אז אנו רואים כי מצב המנהל התקין בארצנו גרוע וחסר מוסר. המניעה הזו, יש בה לא מעט מההגיון מיסודה והטיעון, כי רוב הציבור מעוניין בו לפי הסקרים איננו אקטואלי או רלוונטי לעניין. חלק מהוחקים במערכת, למרות האבסורד שבכך, נועדו למנוע מפופוליזם זול והתנהגות עדרית של הציבור לשנות דברים כגון זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פופוליזם זול והתנהגות עדרית הם מושגים לא כל כך מוגדרים, מסוג אלה שכל מחנה פוליטי מטיח במחנה היריב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה. איך יישבו את הסתירה בין החוק המוצע לעובדה שראש ממשלה צריך להיות חבר כנסת? והערה. זהו חוק נתניהו משום שרק צד אחד העלה אותו כי הוא מניח שדרכו יזכה בשלטון. אם נתניהו יחליט לא לרוץ, אפשרות שהועלתה על ידו, האם גם אז ימשיך הליכוד לתמוך ולקדם את החוק, שיאפשר לביילין או למועמד ערבי לרוץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה צד העלה אותו ? ברק בעד. נתניהו נגד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית לשאלת הסתירה בעניין הכנסת. לעניין חוק הפרוסטיטוציה (בלשונו של יואלמרכוס) הרי שהיוזמה באה מצד הליכוד וכרגע רק שטייניץ, יהלום ובני אלון תומכים בו. כון שברק תרם להזניית החוק כשהגדיל את הממשלה ל 24 שרים, וכשתמך לכמה ימים בהצעה הנוכחית, אבל רובנו מסכימים שגם לו גם לנתניהו יש דפוסי התנהגות אופורטיוניסטיים. כנגד זה בדיוק יוצא חוצץ המאמר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענין הצורך של ראש ממשלה להיות חבר כנסת עניתי קודם. "הצורך" הזה הוא לא דרישה אלוהית אלא חוק שחוקקו חברי כנסת צריך לזכור שכל חוק בחירות ישירות לראש ממשלה הוא חוק חדש יחסית, שאין כמהו בשום מדינה ומעולם לא נוסה בשום מקום אחר. כמו כל דבר שלא נוסה, גם החוק הזה הביא בעיות שלא נצפו מקודם. אני חושב שמבין הדברים האלה המגוחך והמטופש ביותר הוא האפשרות של ראש הממשלה לבצע מין דבר מוזר כזה כמו שעשה ברק, כך שלא תהיה שהות להעמיד מולו יריב מתאים. חוק נתניהו הוא מין תלאי שמנסה לתקן את התלאי הקודם. שמעתי אתמול את ארנס שאותו אני מאד מעריך קורא לכך: הוספת חטא על פשע. אבל אני איני בטוח כל כך שבנקודה וו הוא צודק כי במקרה זה הצורך לתקן את הפשע חשוב יותר מהחטא. ושוב , אני מקווה שנתניהו יתמיד בהחלטתו לא להתמודד בתנאים כאלה, שתיערכנה בחירות לכנסת, ושהויכוח הזה יישאר תיאורטי. ואת ההערה האחרונה ממש לא הבנתי. מדוע צריך להכות את נתניהו בגלל דברים שהוא לא יזם ואינם קשורים כלל באופיו ? כל כך מהר חוזרים למתכונת הקודמת ? זה מזכיר קצת את שיטתו של קאטו שאותה אף אני ניסית לאמץ אבל "התעייפתי " לא חשוב מה הנושא אבל בסוף צריך להוסיף: "ונתניהו הוא דמות שלילית." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |