בתשובה לאבי, 18/02/03 22:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
משטרים רבים ברחבי העולם רוצחים אנשים רבים ואף אחד לא יוצא להגנתם. גם האמריקאים לא יצאו להגנת הכוויתים (הם בהחלט לא לוחמי הצדק כפי שהם מנסים להציג את עצמם) אלא למען הבטחת אספקת הנפט שלהם. המלחמה באפגניסטן לא גרמה לתפיסת אנשי אל-קעידה. (היא גרמה לשינוי מבורך בשלטון שם, אבל לא לשם כך נעשתה.) אבל אל תיתן לעובדות לבלבל אותך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המלחמה באפגניסטן חיסלה את הטאליבן. בכך היא השיגה את מטרתה המשנית. משנית, אבל צודקת. אם יש ביקורת על המלחמה באפגניסטן היא על שלא הצליחה יותר, ולא על כך שהתקיימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי כבר פעם באייל שלדעתי במלחמה בטרור העולמי, חיסול משטר הטאליבן חשוב הרבה יותר מחיסול בן לאדן והאנשים סביבו. אנשים שירצו לעסוק בטרור ימצאו ויוכלו להחליף את בן לאדן, אבל ללא מדינות תומכות טרור יקשה עליו לפעול. לכן אם התכוונת שחיסול בן לאדן היה המטרה הראשית, אני חולק עליך. גם הפנייה עתה לעיראק חשובה בעיני לאין ערוך יותר מהשקעה בחיפוש בן לאדן ופגיעה בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם ממשלות תומכות טרור אחרות כמו סוריה, אירן וצפון קוריאה שבהן בוש לא פונה לטפל? מדוע במהלך עשור שלם לא מצא קלינטון לנכון לטפל בסכנה העיראקית? האם אין כאן מקרה של קאובוי מצ'ואיסטי הרוצה לסיים את מה שאביו פתח בו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 130161 בקיצור, אני חושב שאירועי האחד עשר בספטמבר הבהילו את האמריקאים, והממשל הזה חושב בכנות שהשילוב בין שליט מגלומני כסדאם חוסיין ונשק גרעיני הוא שילוב מאד מסוכן לארצות הברית. זאת עובדה שלפני האחד עשר בספטמבר לא שמענו על שום תכניות להשלים את מעשי בוש האב. חשוב גם לציין לעניין זה, שבמלחמת המפרץ עמד צבא עיראקי הרוס מול צבאות הקואליציה שהיו בתנופת התקדמות, ובוש האב מתוך בחירה עצמית החליט שדי לו במטרה שלשמה יצאה אמריקה למלחמה: שחרור כווית. אשר לקלינטון, למרות התמיכה הציבורית הרחבה בו (שבאה עקב שיפור מחזורי, אולי, של הכלכלה האמרקיאית ולא, דווקא, כתוצאה מפעולות חכמות שלו), הרי במדיניות חוץ נכשל כשלון חרוץ, והוא גם שותף לכישלון בהובלת כל המהלך הכושל של אוסלו. בעניין עיראק, איני יודע אם אתה זוכר, אך הוא תקף שם בנירפות וללא תכנית שיש בה מחשבה תחילה, ומה שהצליח להשיג בהתקפה הזאת הוא רק את סילוק הפקחים משם, והשארת סאדם לנפשו משחק בצעצועים המסוכנים שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שאתה כבר מסכים עם חיוניות התקיפה בעירק. ארה''ב תתקוף את עירק, ולעת עתה לא את צפון-קוריאה, סוריה ואירן. אולי התמיכה שלך ושלי תעזור לה לעשות כן בעתיד, אולי היא לא תעזור. אבל אין לנו מה לגנות אותה על אי התקיפה. בסך הכל, היא זו שבאה להציל את חיינו ולא אנחנו את חייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אכפת לך אם לשמה או שלא לשמה? אתה מודה שהשינוי באפגניסטן הוא מבורך. אתה גם תסכים, אני בטוח, שהפלת שלטונו העריץ של סדאם והתחלת מהלך של דמוקרטיזציה בעירק (על פי המודל של יפן פוסט-מלה"עII), היא דבר מבורך. אז מה אכפת לך אם בדרך ארה"ב גם מרוויחה כמה לירות על הנפט? למה אנשים הפגינו נגד תוצאה (גם אם לא מטרה) שהיא מבורכת? כשארה"ב תצא להפיל את השלטון הדמוקרטי בצרפת כדי להרוויח כסף על חשבונה, אז תצאו להפגין. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |