 |
לגבי התנועות - אורנן אינו מבחין בין תנועות קצרות וארוכות. למשל, בדוגמה שהבאתי, במלה seper שתי התנועות נכתבות e, למרות שהראשונה בהן ארוכה (צירה) והשניה קצרה (סגול). ייתכן שמה שבלבל אותך הם השוואים - שאורנן בחר להתעלם מהם גם כשהם "נעים". בעיית השווא הנע היא אחת הבעיות הקשות שצריכה להתמודד אתן כל שיטת ליטון. רוב דוברי העברית מבטאים חלק מהשוואים הנעים ואינם מבטאים אחרים - ויש בעניין זה גם הבדלים בין דובר לדובר, ואפילו אצל אותו דובר עצמו, בין מלים שונות, או אפילו באותה מלה. חייבים לוותר כאן אם כן או על העקביות, או על התיאור הנאמן של צורת הדיבור המקובלת - ואורנן בחר לוותר על השני.
לגבי הדגשים החזקים - אני דווקא "מסכים" באופן אינטואיטיבי עם החלטתו של אורנן להשאיר אותם, אם כי קצת קשה לי להסביר למה. אני אנסה בכל זאת: כשאני מבטא את המלה "קישור", למשל, אני מדמה בלבי שאני הוגה את הדגש ב-ש'. בפועל, אי אפשר לשמוע את ההכפלה בהגייה שלי (ושל רוב דוברי העברית) - אבל אני *יודע* שיש שם דגש (כפי שאני יודע היכן יש ע' והיכן א', היכן ת' והיכן ט', וכן הלאה - למרות שאיני מבטא את ההבדלים). כלומר, אם לסכם את הטיעון (הסובייקטיבי משהו) שלי - אני תומך בהשארת אבחנות שלא יקשו עלי במידה ניכרת את הכתיבה (כמו הדגש החזק), ומתנגד לכאלה שכן (כמו בין תנועות קצרות וארוכות).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש