|
אני לא מכיר את שיטתו של אורנן, אבל בכתב הכרמלי אין יצוג לתנועות ארוכות לא רק בגלל שאין להן ביטוי פונטי, אלא בגלל שהמידע הנוסף שהן מביאות, שלא כלול כבר במידע של דגשים חזקים, הוא מועט מאוד. יש רק מעט מלים ותבניות הנבדלות ביניהן ע"י תנועה ארוכה מול קצרה שלא נבדלות ביניהן גם ע"י דגשים חזקים או תנועות שונות. פשוט חבל לסבך את הכתב בשבילן. בשעת הצורך אפשר לציין תנועה ארוכה ע"י הכפלתה: talmidaa וכו' (ויש סיכוי טוב שאני טועה באורך התנועות כאן). האות Y כבר משמשת כתנועת I ארוכה שמקורה דקדוקי (myn, dyra), אני אוהב לכתוב גם U דקדוקי ארוך כ-W, ומשחק ברעיון של לכתוב גם E ארוך כ-EI, ו-O ארוך כ-AU, וכך לשמור אמונים למקורן הדיפטונגי של התנועות האלה. אבל כאמור, ספק אם יש בכך צורך...
|
|