|
||||
|
||||
התופעה לא רק נורמלית, אלא גם נורמטיבית בעברית. השפה העברית מעדיפה להמנע מחזרה על מילים מובנות מאליהן. משפט כמו "ראובן הלך לים ושמעון לקולנוע" הוא משפט עברי מלא, נכון, תקני ואף עדיף על מקבילו "ראובן הלך לים ושמעון הלך לקולנוע" (שאף הוא כמובן תקין). אגב, בעברית, השואפת לצמצום, יכולה מלה יחידה להוות משפט שלם ותקני הכולל נושא, נשוא, ואף מושא. (לדוגמה: אהבתיה) |
|
||||
|
||||
מעדיפה להמנע *מחזרה* על מילים מובנות מאליהן, אבל מה עם השמטה שלהן גם בלי שהופיעו קודם? האם המשפט "בקלפי אפשר פתק לבן" נשמע לך תקין, בשפה כתובה? האם הוא נשמע לך נאה יותר מאשר "בקלפי אפשר לשים פתק לבן"? (כשחשבתי על התגובה בהתחלה הייתי בטוח שהתשובה שלי שלילית. עכשיו אני כבר לא בטוח. בעיה ידועה בדיונים על אינטואיציות, בבלשנות כמו בפילוסופיה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |